Volume 4

Page 2006

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שוני עוזריו של טרומפלדור. עבד במרכז החלוץ הכלרוסי ובארגון חוות הכשרה ומרכז הכשרה בקרים.

כשכבשו הרוסים "הלבנים" ב-1919 את קרים בעזרת מעצמות המערב, הוסע טרומפלדור (שנחשב כקצין בריטי לשעבר בעקב שרותו בגדוד העברי של נהגי

הפרדות בחזית גאליפולי) באנית-מלחמה בריטית מיאלטה לאיסטמבול, אך את עוזריו ב"החלוץ" סירבו הבריטים לקחת. אז יצא יהודה בספינת-מפרש, ביחד עם יצחק קניבסקי , ד"ר יצחק וייצמן (אח"כ מבעלי בית-החרושת לגפרורים "נור") ואחרים מסיבאסטופול ובששה ימים סוערים עברו את הים השחור. המלחים העלו אותם על חוף טורקיה האירופית ושדדו מהם את כספם, ואחרי שלשת ימי נדודים ביבשה הגיעו הנוסעים לאיסטמבול. שם המשיך יהודה בפעולות ארגוניות של "החלוץ" ובעזרה לחברים שהוסיפו להגיע כמוהו מרוסיה בספינות-מפרש.

בערב ראש שנת תר"פ הפליג משם, בלי רשיוןכניסה לארץ, והגיע לבירות ומשם הגיע בעגלה לחיפה בערב סוכות. מיד המשיך את דרכו לירושלים למלא את דבר השליחות שנטל על עצמו ומסר לאוסישקין דו"ח מאת מרכז ציוני אוקראינה בראשותו של יהושע סופרסקי , וכן מסר דו"ח למרכזי מפלגות "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה" על המצב בהכנות ובמאמצים לעליה מצד "החלוץ". נאמן לעמדתו של טרומפלדור - להכריח את צבור הפועלים למצוא מסגרת אחידה בצבור הפועלים, ולא הצטרף לשום מפלגה, אלא המשיך בפעילות ב"החלוץ" והלך לעבוד בדגניה ב'.

אחרי נפילת טרומפלדור בהגנת תל-חי ארגן יחד עם יצחק קניבסקי ואחרים את הועד הזמני של "החלוץ", שתפקידו היה להקים הסתדרות פועלים מאוחדת. שפרסם קול קורא אל כל בחור וטוב בגולה לעלות ארצה בכל הדרכים. במלאת חצי שנה למות טרומפלדור בי"א אלול תר"פ, השתתף ביצירת "גדוד העבודה" על שמו, שנוצר בכביש צמח-טבריה. אח"כ עבד במרכז הגדוד וביסוד פלוגותיו וכו' ובעליתו על הקרקע בתל-יוסף ועין-חרוד. היה פעיל גם ביצירת הסתדרות העובדים הכללית, שראה בה קיום

חלקי של דרישת טרומפלדור לאחדות בצבור הפועלים, והיה ציר בכל ועידות ההסתדרות הכללית וההסתדרות החקלאית. ב-1923 יצא בשליחות גדוד העבודה ובמשך תשעה חדשים בקר בכל סניפי "החלוץ" ברוסיה ואח"כ כמה פעמים מטעם ההסתדרות בליטא, לטביה, צ'כיה, אוסטריה, גרמניה ופולין. חזר ארצה והמשיך בעבודתו בגדוד בפלוגתו הירושלמית, וב-1925 נסע לקונגרס הציוני, לוינה, להשתדל בעניני הקמת "רמת רחל" והיה ממיסדיה.

נשא לאשה את חוה לבית סוקול .

ב-1928 יצא בשליחות ההנהלה הציונית וההסתדרות לארגן את העליה מפרס, ואח"כ נבחר ב-1931 כציר לקונגרס מטעם ציוני פרס (הקונגרס היחיד בו היה ציר מפרס).

ב-1930 עשה צעד נוסף להגשמת תורת רבו וחתם על הכרוז למען איחוד מפלגות "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר" ומאז הוא חבר מפא"י.

ב-1934 הצטרף למשק כפר גלעדי ונשאר בו חבר בקביעות. אך נאמן ליעודו החלוצי לא הסתפק בחיים השקטים והסדירים של עובד במשק. ועוד באותה שנה הלך לעבוד כפועל נקיון במפעל האשלג שבדרום ים המלח (סדום).

בראשון למאי 1934 עבר יחד עם מספר חברים מ"גדוד העבודה" ב"רמת רחל" להקים את מפעלי יםהמלח בדרום(סדום). שם היה במשך כמה שנים מזכיר מועצת פועלי ים המלח. בהתחלה עבד שם כפועל נקיון במפעל האשלג. במאי 1948 עם סגירת המפעל לרגלי הכרזת המלחמה נגדנו ע"י הארצות הערביות, חזר לת"א וממשיך בתעמולתו להחייאת חבל ים המלח.

נבחר לקונגרסים הציוניים ב-1937 וב-1939 ועזר ביסוד בית הערבה.

פרסם מפעם לפעם מאמרים ב"קונטרס", "הפועל הצעיר", "דבר", "במעלה" ו"משמר", וביחד עם בן ציון ונסקי-אשל את הספר "חבל סדום" ב-1944.

השתתף כחבר בועדה מטעם ממשלת ישראל לחקר בעיות ים המלח ואח"כ בועדת הנגב שנתמנתה ב1949 מטעם ראש הממשלה.

צאצאיו: אילת, עציון, דן.

אפרים (יהודה) גולדברג

נולד בקישינוב, פלך בסראביה, רוסיה, י"א סיון תר"ל (1870), לאביו שמואל שלמה ולאמו חיה לאה בת פרץ .

נתחנך בחדרים ובבית הוריו. בשנת תרנ"ה נשא לאשה את מרים בת אברהם קנדלר ועסק במסחר בפירות ובעסקי יערות.

בשנת תרס"ג עלה לארץ ופתח חנות מכולת בנוה שלום שביפו. בתרס"ט עבר לרמלה ופתח שם חנות מכולת ובית מלון, בתכלית הכשרות, ברחוב הראשי בדרך לירושלים. סיפק מצרכים לפועלים היהודים בחולדה, בן-שמן וכפר-אוריה, ובמלונו התאכסנו נוס

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 2006). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/2006