רת נכסי הרכבת לטובת המדינה.
צאצאיו: דרור אלון, נוגה ז"ל (נהרגה בשעת אימונים של ה"הגנה". לזכרה נטע חורשה ביערות הקה"ק ויסד ספריה בביה"ס הריאלי בחיפה).
משה רבינוביץ (שכטמן)
נולד בפילשט (בסרביה) בשנת תרכ"ב (1862) לאביו פנחס שכטמן (שו"ב) ולאמו חנה גולדה לבית רבינוביץ .
את שם משפחתו שכטמן - החליף ברוסיה. כשנקרא לצבא, בשם רבינוביץ .
קיבל חינוך מסורתי.
נשא לאשה את פייגה בת מנחם מנדל ליפבסקי (אביו של יצחק ליפבסקי , מנהל אפ"ק, ראה כרך א', עמוד 496).
עלה לא"י בשנת תרמ"ח (1888) ע"י התעמולה של הבארון רוטשילד. עבד כחצי שנה בראשון לציון בחקלאות. עבר לירושלים ופתח בית מלאכה לתעשית גרבים. היה בין האומנים הראשונים בירושלים אז שלימד פועלים רבים בתעשיה מודרנית של גרבים (לפניו עסק ר' יצחק הורביץ בתור מפתל (פתל) גרבים). מחלקת המלאכה בבתי הספר "התורה והמלאכה" לחברת כל ישראל חברים בירושלים (ביה"ס נוסד בירושלים בשנת תרמ"ג ע"י נסים בכר, בתור בי"ס ללמוד ובי"ס למלאכה) למדה לתלמידיה כל מיני מלאכות, רק לא בתעשית גרבים. שאז בימים ההם היתה דרושה תעשיה זו לתושבים.
נפטר בירושלים, י' ניסן תרע"ו (13.4.1916).
צאצאיו: ישראל (מנהל אפ"ב בצפת), שאול ז"ל.
ישראל רבינוביץ
לאביו משה רבינוביץ-שכטמן (ראה את הערך שלו בכרך זה), ולאמו פייגה בת מנחם מנדל ליפבסקי (אביו של יצחק צבי ליפבסקי, מנהל אפ"ק ואביה של גב' ברש. ראה כרך א', עמוד 496).
נולד בירושלים, כ"ז ניסן תרנ"ה (1895).
קיבל חינוך מסורתי בחדר, בי"ס למל ובי"ס ריאלי למסחר בירושלים.
בשנת תרע"ג (1913) נתקבל כפקיד ב"דויטשע פלשתינה בנק" בירושלים.
בימי המלחמה העולמית הראשונה שירת כחילמתרגם במשרד הצבא הראשי בירושלים. אחרי הכבוש, עבר לעבוד כפקיד ב"בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ" בירושלים. אחרי שעבד בכמה סניפים בארץ נתמנה בשנת תש"ה (1945) למנהל סניף הבנק בצפת.
בשנת תרפ"א נשא לאשה את טובה בת יוסף מאיר רוזנבוים מירושלים.
פעיל כעסקן צבורי במפעלים וארגונים שונים. ממיסדי התאחדות בני הישוב בא"י וחבר הועד הפועל שלה.
היה פעיל בארץ הרבה שנים כבא כח האגודה הבין לאומית של מנהל חשבונות בלונדון.
כתב ספר "הבנק" (הופיע ב-2 הוצאות). הצליח לפתח את סניף הבנק בצפת שהביא תועלת רבה להתפתחות העיר, המושבים והקבוצות בגליל.
צאצאיו: משה, שאולה אשת צבי אהרנברג, מנחם, יוסף.
חיים כצנלסון
נולד בדוברובנה פלך מוהילוב (רוסיה הלבנה), בכ"א שבט תרכ"ח (1868), למד בחדר, גמר בית-ספר "היותר גבוה" שבעיר.
משנת תרמ"ה עד תרס"ד עבד בעסקי אביו במוסקבה ובורשה. וכעשר שנים ביקטרינוסלב בבית מסחר ובית חרושת ידוע.
משנת תרס"ד והלאה עבד: בהנהלת העתון "דער וועג" בורשה; היה מנהל של השבועון של מרכז ציוני רוסיה "דאס יודישע פאלק" בוילנה (באותו הזמן נאסר ביחד עם חברי המרכז ועוד, וישב כחודש ימים במאסר), מנהל זמני של השבועון הציוני "יברייסקאי שזיזן" במוסקבה. מנהל הירחון "השלח" באודיסה ובירושלים. מנהל הוצאת "תורגמן".
בהיותו במוסקבה בשנת תרמ"ד עד תרנ"ב, היה קרוב לחוגי "בני ציון" ו"חובבי ציון" ומאז בואו ליקטרינוסלב, שזה חל בזמן הקונגרס הציוני הראשון. נכנס תחת השפעתו של אוסישקין, לעבודה ציונית מעשית ועבד במחיצתו של הנ"ל במשך ימי שבתו באותה העיר בצאתו מיקטרינוסלב נרשם על ידי הציונים של עיר זו בספר הזהב של קרן קימת.
השתתף באספת ציוני-ציון בוילנה בשנת תרס"ה ונבחר שם לחבר הועד ולמזכירו של המרכז של ארגון הנ"ל, שתפקידו היה להכין את "המלחמה" באוגנדא, שעמדה על הפרק בקונגרס השביעי.
השתתף בתור ציר בקונגרס האמור וגם בועידת פרייבורג שקדמה לקונגרס זה.
השתתף באספת ציוני רוסיה שהיתה בפטרוגרד בשנת תרע"ג ובעוד ועידות שונות.
ביקר בארץ בשנת תרע"ב ועבר להשתקע בה