Volume 4

Page 2017

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יצחק עברי (מישקינסקי)

נולד בביאליסטוק, בכ' בכסליו תרס"ט (12.11.1908), לאביו הרב חיים יעקב מישקינסקי (רבה של סביסלוץ, קנישין שטאבין) ולאמו חיה בת הרב דויד פאיאנס (רבה של ביאליסטוק) והרבנית מרים , נכדת הרב רפאל רו"ט ליפמן היילפרין (מחבר "עונג יו'"ט").

קיבל חינוך מסורתי בבי''ס ובישיבות ביאליסטוק וגרודנה: המשיך בבימ"ד ללימודי היהדות בוארשה (1929-1925) ובאוניברסיטאות ברלין ובזל (1933-1929).

בשנת 1933 עלה לארץ ומכאן ואילך עבד בשדה העתונות והספרות. משנת 1936 - חבר מערכת "דבר".

בשנת 1936 נשא לאשה את אלה בת הרב אליהו שפירא מליטא.

עורכו ומחברו של המדור המדיני הקבוע ''היום" ב"דבר", משנת 1939. משתתף בקביעות ב"הפועל הצעיר'', בכינוי "פוליטיקום'', ב"דבר השבוע" - במדור מאורעות השבוע בעולם, בחתימת י. סוקר, וכן גם ב"קול ישראל", ובתקופת המנדט ב"קול ירושלים". כמו כן פרסם מאמרים בכתבי עת ובקבצים שונים : בשנתוני "דבר", ובקבצים "קמה", "לאחדות העבודה", בספרי השנה של אגודת העתונאים. ב"דורות", ב"עתידות" ועוד בחתימתו ובכינויים: י. מעיין, י. בן-יעקב ועוד. ערך כתבי עת, ספרים וקבצים שונים. ואלה תרגומיו : "הפצועים לא זעקו", לריינולדס ; "הרכבת האחרונה מברלין", לסמית; "מחזית לחזית", לא. קירי ; מסעי הנס אורין לטנצר; הקומדיה האנושית ומבחר סיפורים לויליאם סארויאן; "יד שמאל היא החולמת" לנ. וילסון-רוס; "בשחר חיים" לש. ברלינסקי ; מותו של סוכן (מחזה) לארתור מילר, ועוד.

בנו : יוסף-דויד.

הרב יעקב ברוך

נולד בירושלים, י"ג סיון תר"ן (1890), לאביו יצחק (שעלה בילדותו מאדרינופולי שבטורקיה ביחד עם אחיו, שאחד מהם נסים, היה אח"כ רב בירושלים) ולאמו רחל בת יעקב מטלון (צדיק).

למד בת"ת הספרדים, בישיבת "תפארת ירושלים", בישיבת הרב חזן, בבית המדרש למורים של חברת "עזרה'' ובבית המדרש לרבנים באיסטמבול.

בשנת תרס"ו נשא לאשה את וידה בת הרב אהרן אלנקוה.

בתרס"ט יצא לטורקיה. שימש ברבנות בקהלות טוקאט שבאנאטוליה. אח"כ היה חבר בית-הדין הרבני באיסטמבול ומרכז הענינים ברבנות הראשית של הממלכה, שכללה אז גם את ארצנו. בתקופה אחרת היה מורה ראשי לעברית במדרשת "יבנה" באיסטמבול, השתתף ביסוד חברת "התחיה" והסתדרות המורים העברים, היה יו"ר אגודת "שיבת ציון" וארגון הנוער "צעירי ציון" וחבר הנשיאות של הפדרציה הציונית למזרח ב-1921. חיבר את ספרי הלימוד "המורה" (לארבע שנות לימוד, יצא מ-1920 בכמה מהדורות), "המדבר" (ספר שיחות בעברית), דקדוק לתלמידים, מלון עברי-צרפתי, וכתב בעתונים היהודיים "איל טיימפו", "איל ג'ודיאו" ו"המבשר".

ב-1924 חזר לארץ והיה מורה בת"ת הספרדים ומזכיר ביה"ד של העדה הספרדית בירושלים, ואח"כ נתמנה למזכיר כללי של הרבנות הראשית לא"י ולמנהל משרד הרבנות המקומי.

השתתף בפעילות צבורית ביסוד ההסתדרות הדתיתהלאומית "על המשמר" של היהודים הספרדים בירושלים ונבחר ליו"ר הועד שלה, היה סגן יו"ר ועד העדה

הספרדית ,ארגן "עליה לרגל" המונית לעיר העתיקה בחנוכה, נבחר כחבר למועצת סניף הציונים הכלליים. יצא פעם בשליחות למצרים לטובת מוסדות העדה. השתתף בפעולות ארגוניות למען גאולת קרקעות ונבחר ליו"ר ועד "נחלת דוד" (שנועד להיות כפר בעלי מלאכה על שטח בן 700 דונם ליד נוה יעקב) ויו"ר ועד "נחלת יעקב" (ליסוד שכונה על 39 דונם ליד קטמון). בזמן האחרון השתתף ביסוד הסניף הירושלמי של הליגה הבינלאומית להצלת יהודי ערב ונבחר לחבר מרכזה וליו"ר סניפה הירושלמי.

צאצאיו: אהרן, יצחק, דבורה אשת מאיר רחם, משה, רחל אשת ד"ר דב גוט, נסים.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 2017). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/2017