Volume 4

Page 2018

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לאה גולדברג

נולדה בקובנה (ליטא) בשנת תרע"ה (29.5.1911), לאביה אברהם (מפקח מטעם חברת הביטוח "רוסיה"), ולאמה צילה בת ליב-קדיש לוין.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) יצאה עם משפחתה לרוסיה לפלך סרטוב. בשנת 1918 חזרו לליטא.

למדה בגימנסיה העברית בהנהלתו של ד"ר משה שוובה. בהכנסה לגימנסיה לא ידעה אף מלה עברית. אבל השיגה מהר את רמת הכתה. שפת הדבור בבית הוריה היתה רוסית. בשנת 1928 עמדה בבחינת הבגרות

ונתקבלה לאוניברסיטה בליטא, אך כעבור שנתיים יצאה לחוץ לארץ ולמדה באוניברסיטאות ברלין ובון (גרמניה). למדה במחלקה לפילוסופיה שפות שמיות. בשנת 1933 הוסמכה בתואר דוקטור לפילוסופיה.

בעבודה ספרותית החלה עוד בימי לימודיה באוניברסיטה. שירים ומאמרים ראשונים פרסמה בעתונות העברית בליטא והחל משנת 1932 בעתונות העברית בארץ ("כתובים" "טורים").

בימי סיום לימודיה כבר שלטו הנאצים בגרמניה. חזרה לליטא ועבדה שנה כמורה לספרות והיסטוריה בגימנסיה העברית בראסיין.

בשנת 1935 עלתה ארצה כחברת קבוצת הסופרים "יחדו", שעליה נמנו א. שלונסקי, נ. אלתרמן, י. נורמן, י. זמורה, י. הורביץ, מ. לוין, ר. אליעז.

זמן מועט לאחר עלותה יצא לאור ספר שיריה הראשון "טבעות עשן".

עבודתה בראשונה היתה בהוראה כמורה לילדי עולים חדשים בתל-אביב. אחר כך נכנסה למערכת "דבר" ועבדה בה שמונה שנים כמתרגמת, מבקרת תיאטרלית ועורכת "דבר לילדים". כל אותן השנים היא גם מרצה במקומות שונים על נושאים ספרותיים. בבית-הספר הדרמטי שליד "הבימה" הרצתה על תולדות התיאטרון. עם הווסד העתון "משמר", עברה לעבוד בו. נמנית על מערכת "ספרית פועלים".

בימי מלחמת העולם האחרונה משתתפת בעתון ההגנה (כעת עתון צ.ה.ל.) "במחנה", בימי מלחמת השחרור הרצתה בפני חיילי צ.ה.ל.

משנת 1949 יועצת ספרותית ב"הבימה" יחד עם מכס ברוד.

חברה בועדה הספרותית המתמדת של "מוסד ביאליק" בועד לתרגומים מספרות העולם.

השתתפה ב"קול ירושלים" ו"שידורי ישראל" בתסכיתים והרצאות ספרותיות. מרצה על נושאים ספרותיים בערים ובכפרים וכן בקורסים להשתלמות מטעם מחלקת התרבות של מדינת ישראל, בירחונים וכו'.

יחד עם א. שלונסקי ערכה את "ילקוט שירת העמים"

משתתפת ב"לוח הארץ" ובשנתון "דבר".

מאמרים פרסמה ב"פתח" (עתון סופרים צעירים בליטא) ב"כתובים", "טורים", "דבר", "הארץ", "על המשמר", .במה", "הד החינוך".

ספרי שירה פרסמה : "טבעות עשן" (1935, הוצאת "יחדו"); "מכתבים מן הנסיעה המדומה" (1937, הוצאת "דבר"); "שבולת ירוקת העין" (ת"א הת"ש); "מביתי הישן" (1944, הוצאת "ספרית פועלים"); "והוא האור" (1946 "ספרית פועלים"); "על הפריחה" (1948 "ספרית פועלים") ; "מה אומרות האיילות" (שיר ילדים 1949). "ידידי מרחוב ארנון" (ספור ילדים 1940).

תרגמה : "הילדות" למ. גורקי ; "היינרי הרביעי" להיינריך מאן; "בנתיב היסורים" לא. טולסטוי ; "מכתבי רוזה לוכסמבורג"; "מפרש בודד מלבין באופק" לוולנטין קטייב . כמו כן שירים בודדים לאחמטובה, רילקה, הופמנסטאל, וורלן, בודלר , "ההרפתקה הגדולה" לתיאודור פליביה; "אהבה אחת של לאסאל" (מכתבי פ. לאסאל וסופיה סולנצבה), סיפורי צ'חוב , "מסטאנדהאל עד פראנס" - היי נריך מאן. "מסעו של מוצארט לפראג" אדוארד מריקה ועוד.

לתיאטרון : "ברברה בלומברג" לקארל צורקמאיר ב"הבימה"; "המפקח בא" לפריסטלי (תיאטרון קאמרי); "חתונת הדמים" לפ.ג. ל ורקה (תיאטרון קאמרי).

בינואר 1949 זכתה ב"פרס רופין" לספרות יפה מטעם ועד הקהלה העברית בחיפה וועד הדר הכרמל, על ספר שיריה "על הפריחה".

ברוך קטינקא

נולד בביאליסטוק, פולין, כ"ג אדר תרמ"ז (19.3.1887), לאביו שמואל מנשה (מצאצאי ר' מנשה בן ישראל מאמסטרדם) ולאמו טובה בת משה -לימון.

למד בחדרים ובבי"ס תיכוני ברוסיה, כשנה וחצי בישיבת וולוז'ין, ואח"כ בפוליטכניון במיטוויידה שבגרמניה והוסמך למהנדס למכונות וחשמל. היה מראשוני החברים של "פועלי ציון" ביאליסטוק ואח"כ בגרמניה ושם היה מארגן וחבר הועד של אגודת הסטודנטים דוברי עברית "התקוה".

עלה לארץ ב-1908 והיה גם כאן מראשוני "פועלי ציון" וממיסדי קלוב הפועלים ביפו (ב-1909). עבד ב-1910/11 כמהנדס בבתי-החרושת לשמנים וסבון ולמכונות של חברת "עתיד" בחיפה. אח"כ עבד 9 שנים (ובכללן בשנות מלחמת-העולם א') כמהנדס ומפקח טכני ראשי במסילת-הברזל החג'אזיות בארץ.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 2018). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/2018