Volume 4

Page 2021

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כאשר צ'כוסלובקיה רצתה להקים סוכנות טלגרפית משלה, באו נציגיה להיועץ ביעקב לנדאו. לרגל זה נתהדקה ידידותו עם נשיא צ'כוסלובקיה תומס מאסאריק. מכתב המלצה מאת הנשיא אל יהודי עשיר אחד בפראג, סתרה גם לתקופה ארוכה את הבעיה הכספית של סוכנות הידיעות. בועידת השלום בוורסייל ייצג לנדאו עתון הולנדי

חשוב, אך נצל את המקום והשעה לקשור קשרים מרובים לטובת סוכנות הידיעות.

לרגל עבודתו נפגש עם אישים רבים. הוזמן לסעוד על שולחנו של צ'רצ'יל. היה עם פטרסון בדרום אפריקה. שם גם נפגש עם עו"ד קאלנבאך שהיה עוזרו הראשי של גנדי. (לאחר מותו השאיר את כל הונו לקק"ל).

בארה"ב נפגש עם נציגי ברית המועצות ליטבינוב ואוומנסקי . בשנת 1927 נפגש עם מוסולני.

בשנת 1923 ייסד את סט"א, הסניף הארץ-ישראלי של יט"א. זמן מה אחר כך הקים את "פלשטיין בוליטין" ששינה אחר כך את שמו ל.פלשטיין פוסט".

בשנת 1940 הקים סוכנות ידיעות כלליות בשם "אונא" - אוברסייז ניוז איג'נסי, שחלק גדול מעובדיה הם לא-יהודים. מטרת הסוכנות הזו להצביע על הצורך בשינוי ערכין לגבי המיעוטים בכל העולם ולהפיץ ידיעות יהודיות בעזרת סוכנות כללית.

אחר מיסודותיה של יט"א הוא אי-תלותה בגוף פוליטי. היא משמשת מאות עתונים בעולם. לרגל ירידת העתונות היהודית ובאמריקה הופכת מדינת ישראל להיות מרכז לפעולותיה.

פרסם מאמרים בעתונות וינה, שוייץ, הולנד, דנמרק.

בשנת 1921 נשא לאשה את אידה בת סמואל בינשטוק. צאצאיו : פאולה, אלברט.

מאיר הרטמן

נולד בוארשה, פולין, ט"ו אייר תרס"ט (6.5.1909), לאביו יצחק (ת"ח, סוחר תכשיטים, נפטר בת''א, ו' אדר תש''ב) ולאמו פריידל בת יהושע.

למד בחדרים, בגימנסיה ומשפטים באוניברסיטת, ווארשה. בגיל 16 כבר התנדב לפעולות ציוניות לעזרת

יצחק גרינבוים, ובתקופת לימודיו בגמנסיה היה יו"ר האגודות "ירדניה" ו"הרצליה", אח"כ חבר הועד העירוני של ההסתדרות הציונית בוארשה וחבר המועצה הארצית ומורשה הקה"ק בוארשה.

ב-1926 נבחר בפעם הראשונה לציר בועידת ציוני פולין מטעם סיעת "עול המשמר" שבראשה עמד יצחק גרינבוים.

ב-1930 הוא נוסע לבלגיה ללמוד באוניברסיטה בבריסל, אולם לאחר הופעת ספר "פספילד" משקיע את עצמו בפעולה הציונית ומביא ולידי הקמת סיעה ציונית רדיקאלית ורשימה מיוחדת לבחירות לקונגרס של סיעה זו.

בחוזרו ב-1931 לורשא הוא מקבל עליו תפקיד המזכיר הכללי של הועד העירוני וב-1932 עם הקמת הועד המאוחד של ההסת' הציונית בפולין - רכז את עבודת הועד הנ''ל.

הועד המאוחד הוקם לאחר שיצחק גרינבוים עבר לפריס והשתתפו בו ההסתדרויות הציוניות מפולניה הקונגרסאית מזרח ומעבר גליציה וכלל בתוכו את צירי הסיים והסנאט היהודיים שבראשו עמדו ד"ר יוסף דוידזון, ד"ר י. טהון וד"ר פ. רוטנשטרייך . הועד הנ''ל שימש כגורם מאחד ומלקט של יהדות פולין בכלל וציונות פולין בפרט בתקופה הקשה הנ"ל. עם הגיעו של היטלר לשלטון היה הועד מיוזמי החרם נגד גרמניה ההיטלראית.

ב-1932 עזר למאיר דיזנגוף בעת ביקורו בוארשה למען איסוף תרומות של יצירות אמנותיות למוזיאון תל-אביב כשיסד אותו.

ב-1933 נשא לאשה את בתיה בת אברהם כצנלסון. (גמרה את הפקולטה הפדגוגית באוניברסיטה בורשה בתואר מגיסטר).

באותה שנה ביקר בארץ בראש שיירת תיירים מפולין וב-1935 עלה ארצה להשתקע. נכנס מיד להמשכת פעילותו הציונית כמזכיר כללי של התאחדות הציונים הכלליים ונבחר להנהלתה. גילה מרץ וכושר ארגוני וניהולי בכל הענינים שעסק בהם ויזמה ביצירת שטחי פעולה חדשים לטובת הצבור, כחבר הנהלת מועצת החקלאות הפרטית והמוסדות השונים של הציונים הכלליים. ידע ליצור ולקיים שיתוף פעולה בין שני פלגי הציונות הכללית במוסדות המשותפים לכלל הצבור הציוני האזרחי, וכך נהג בשעתו כמיסד ומנהל המפדה האזרחי (מ-25 אלף לא"י למליון ל"י עשה והפך את המוסד לשם דבר), השיכון האזרחי, "עידוד", מרכז לגמ''ח, (מתשע קופות גמילות-חסד ל-135, מ-42590.673 לא"י בתש''ג ל-211,744.450 ל"י בתש''ז), "עמל" וכו'. השתתף כציר בקונגרסים הציוניים הכ"א והכ"ב ונבחר לועד הפועל הציוני ולועדה הכספית המתמדת. כחבר המרכז העולמי של הציונים הכלליים עלה בידו להפעיל את מיטב הכוחות בציונות הכללית בתפוצות למען פעולה קונסטרוקטיבית בארץ. נסע כמה פעמים לארצות-הברית, קנדה, אנגליה, צרפת ובלגיה בענין זה והשיג עזרה רבה למטרות שיכון והלואות לבנין. השתתף ביסוד שכונת נוה יהושע, מושב בני ציון ובתי-עולים מטעם הקרן הקונסטרוקטיבית של הציונות הכללית והנו מנהל החברה הלאומית לשיכון, עולים "עמידר".

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 2021). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/2021