ב-1940, ליובלו ה-60 של יצחק גרינבוים משתתף באופן פעיל בהוצאת מאמריו בספר בשם "מלחמות יהודי פולין". וב-1946 ליובלו ה-65 עמד בראש הוצאת ספרו "בימי חרבן ושואה", ב-1942 בתור חבר מרכז התאחדות הציוניים הכלליים משקיע כוחות ביסוד עתון יומי ציוני כללי "הזמן" ובהנהלתו.
ב-1946 נסע לפריז יחד עם ד"ר פ. ברנשטין ליצג את הציונות הכללית בהתיעצויות בפריז, שנערכו לפי הזמנתו של דוד בן גוריון , יו''ר הנהלת הסוכנות היהודית (שנמצא שם כגולה מדיני אחרי המעצר של מנהיגי הסוכנות ב-29 ביוני 1946) לקראת הקונגרס הציוני הכ"ב.
ב-1948 בזמן העדרם של חברים ממועצת המדינה בירושלים שימש כמ"מ חבר במועצת המדינה הראשונה.
תמיד היה בין משתפי פעולה עם הנוער החלוצי הכלל ציוני, ועזר לביסוס הקיבוצים הקיימים, והשתתף בפעילות בהקמת המוסד לחנוך הנוער ע"י כפר גליקסון, הנושא את שמו של יצחק גרינבוים. בשנת 1948 כאשר הד"ר ישראל גולדשטיין נבחר לשמש כגזבר של הסוכנות היהודית בירושלים, הזמין אותו להיות יד ימינו בתפקידו.
היות ושאלת שכוני העולים עמדה על הפרק, הוטל אז עליו מטעם הסוכנות ומדינת ישראל להקים את חב' "עמידר". בשנות 1948/49 השתתף כמרצה בועידות של ההסתדרות הציונית באמריקה, והידק את קשריו עם מנהיגי ציוני אמריקה (הרב ד"ר אבא הלל סילבר, ועמנואל ניומן ועוד), עם ניומן עבד עוד מזמן יסוד המפדה האזרחי ב-1938. הקונפדרציה של הסתדרות הציונים הכלליים באמריקה הדפיסה בחוברת מיוחדת בשפה האנגלית את נאומו הנודע "עם אחד בלתי מחולק", אוגוסט 1948.
זה חצי יובל שנים, אין יצחק גרינבוים "זז" בלי הארטמן , העומד תמיד לעזרתו בעבודה צבורית.
כתב בעתונים "ניו פלסטיין", ו"דאס אידישע פאלק" בניו יורק וב"ציוניסטישע שטימע" בפאריס. צאצאיו: הדסה, יצחק.
לוי אשכול (שקולניק)
נולד באוראטובו, פלך קיוב (אוקראינה), בראשית שנת תרנ"ו, (25.10.1895), לאביו יוסף (בר-אורין, ממשפ' אדמו"רי צ'רנוביל; סוחר וחובר יערות וטחנות ומנהל עם משפחתו משק חקלאי קטן בעבודה עצמית ברובה) ולאמו דבורה בת דב קרסנונסקי. למד תנ"ך וגמרא מפי מלמדים ולימודי חול מפי סטודנט שנתגלגל אל הכפר. המשיך ללמוד באומאן ובאודיסה ובסוף בגימנסיה העברית בוילנה. שם הצטרף לתנועת "צעירי ציון" ובאביב תרע"ד עלה ארצה, מצויד בהמלצה שקיבל בוילנה מאת יוסף שפרינצק , שבא שמה בשליחות צבור הפועלים מהארץ.
התחיל את פעולתו בפתח תקוה, בעבודה חקלאית ובשמירה והתנסה בקדחת וביתר תלאות צבור החלוצים בני העליה השניה. השתתף ביסוד קבוצת "עבודה", שחבריה נשלחו לעלית-כיבוש לעטרות ולקרית ענבים שבהרי ירושלים .עבר גם בחולדה, ומשפרצה מלחמתהעולם א' הצטרף בראשון לציון לקבוצה הקבלנית החקלאית "אחוה", נבחר לחבר המרכז החקלאי של פועלי יהודה בועידתם בפתח-תקוה, וביחד עם אברהם הרצפלד ונ. הרפז היה בשלישיה הפעילה של המרכז בן 7 חברים.
ב-1918 התנדב לגדוד העברי ואחרי שנתים חזר לעבודה חקלאית ולעסקנות בצבור הפועלים. עבד בכנרת חולדה, מקוה-ישראל, כפר אוריה ודגניה, בה השתקע כחבר קבוע עד שהשתתף ביסוד דגניה ב' ועבר אליה. היה ציר אספות הנבחרים א'-ג' וציר כל הקונגרסים הציוניים מה-12 ואילך ובכמה מהם היה יו"ר הועדה לעניני התישבות, בתקופות שונות מזכיר מועצת פועלי ת"א ויפו, מזכיר מפא"י, והנו חבר הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. יצא בשליחות ההסתדרות לליטא ולארצות אחרות, השתתף במשלחת ההסתדרות לועידת הקואופרציה (מוסקבה, 1927) וכצירה לועידת האינטרנציונל הסוציאליסטי. במשך שלש שנים ניהל בברלין תחת השלטון הנאצי את המחלקה להתישבות במשרדהארצישראלי, שנים אחדות בעבודת החלוץ ליטה בגרמניה.