Volume 4

Page 2025

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בסוף קנה אותם מוריס שינברג שבנה חנויות ביפו. סבל גם מחוסר גמלים להובלה.

בט"ו בשבט תרס"ח נפטרה אשתו. את שתי ילדותיו מסר לטיפול לאשתו של אפרים כהן, מנהל ביה"ס "עזרה" בירושלים ואת בנו סידר אצל המורה ח.א. זוטא בירושלים, שהיה ידידו הטוב ומבאי ביתו.

בבואו לרמלה מצא בה ארבע משפחות : שלמה מירקין (שו"ב מטעם "למען ציון"), ישראל גלזר (בעל החאן), הופמן (בעל חנות למכלת, חתנו של זיסלמן) ואבא טפר (עבד כבנאי במושבות, ולשבתות היה חוזר לביתו ברמלה ומבלה שם בתפלה וזמירות). לימים נוראים רגילים היו "לשכור" פועלים שישארו עמם כדי להשלים את המנין.

ב-1910 השתתף בהכנת החוזה לקנית אדמה ברפיח בנגב מידי הנוצרי קנזוויץ בעזה, שהתימר להיות בתור קונסול אנגלי שם, בתיווך מר ארוואץ (תושב עזה). את האדמה עמד לקנות ביחד עם שלמה מירקין וישראל גלזר הנ"ל. הכספים (כ-40 אלף פרנק), הוכנסו לבנק אפ"ק לפקדון. בין הקונים היו גם מבין יהודי ביאליסטוק.

היות והימים ההם היו אחרי תקופת טיומקין, שכספים רבים של יהודים ירדו לטמיון, לכן הוחלט להיות זהירים ונשלחה משלחת למצרים לנציג הבריטי -לורד קיטשנר , לברר את ענין הקרקעות. תשובתו היתה"שעדיין מוקדם לדבר בענין זה". כפי הנראה הרגיש שהמלחמה מתקרבת (במשלחת השתתפו: המהנדס לוין, שאול רובינשטיין ועוד). הוחלט אז, שהכספים בבנק אפ"ק ירשמו על השמות : יוסף קודרנסקי, שמואל אשכנזי, זרח ברנט ושאול רובינשטיין.

בשנת תרע"ג נסע לרוסיה לחסל את עסקיו ובחזרה לארץ דרך נמל אודיסה נפגש באניה עם רבים ממנהיגי תנועת העבודה.

בימי הגירוש התורכי במלחמה העולמית הראשונה ישב בבאר טוביה והיה שם שומר בגורן. שם התידד עם יעקב אורי (זסלבסקי), הסופר ז. אנוסי, דוד זכאי , הסופר משה סתוי (סטבסקי). למד את השפה הערבית, דבר שעזר לו להתידד עם השכנים הערבים.

אחרי כיבוש הארץ ע"י האנגלים החזירו את הכספים לכולם אחרי שהקניה לא יצאה לפועל. כ-900 לירות נצטברו בבנקים מאחוזים. לפי הצעתו, נמסרו הרווחים לקהק''ל.

אחרי הכיבוש עבר לרחובות ומשם לרמה עד 1920, שנת עוברו ליפו.

במשרפות הסיר שכרמלה החזיק עוד עד 1929. הקים ביפו בית מסחר לחמרי בנין. רכש את ביתו של המורה אליעזר פפר בשכונת "אהל משה" והיה חבר בועד תלאביב.

הקים חברה לקבלנות בנין בשם "השחר" יחד עם זאב שרתוק, ברוך קטינסקי, מרדכי מקוב (מרחובות), אהרן שוחט ויחזקאל דנין. החברה התקימה עד שנת 1926.

ב-1921 היה ממייסדי חברת "המלח" בעתלית

במקום שהוא חבר בזה עד היום. במשך 10 שנים היה גם הסוכן לממכר המלח ביפו.

חבר ב"מכבים הקדמונים" שנשיא הכבוד היה הרברט בנטוביץ בלונדון והנשיא ביפו-ת"א היה המורה ברוך הוז.

משנת 1926 במשך 10 שנים היה סוכן למלט לבן של פירמה ספרדית "גריפי". מלחמת האזרחים בספרד ניתקה את הקשר.

בשנת 1932 היה אחד ממיסדי האגודה "הגואל", אגודה להתישבות חקלאית בעמק חפר. בשנים 1936-1946 עמד בראש החברה. החברה קבלה מקק"ל 800 דונם. מחצית השטח נוצל לפרדסנות ושלושים ושמונה חברים נטלו כל אחד את חלקו, עשרה דונם פרדס.

כיום נמצאים בשטח הזה 240 דונם בריכות דגים.

ב-1938 נבחר לחבר המועצה של בנק מסחרי (כיום, קרדיט מסחרי). מהחברים הראשונים ב"בנק קופת עם" ו"הלואה וחסכון".

הוא חבר בבני-ברית "שער ציון".

צאצאיו : רחל אשת משה רפפורט (מנהל תחנת בנזין "של" בת"א), אהובה אשת יוסף לנדו (אף הוא ב"של"), ניסן , (בוגר "הרצליה", מתישב בכפר ויתקין).

מאיר (אירה, איריק) רויטמן

כינויו במחתרת : עמיעד.

נולד בתל-אביב, א' חשון תרפ''ז (9.10.1926).

לאביו משה עמיעז (רויטמן) (מהנדס ראשי בעירית תל-אביב) ולאמו לאה מבית ליסגורסקי. למד בגמנסיה אלפרין, אח"כ עבר לבית הספר

התיכוני למסחר, בו גמר 7 מחלקות, אחרי זה עבר לגמנסיה "השכלה" לשם קבלת תעודת בגרות.

בשנת 1945 התגייס כנוטר ונשלח לרמת-דוד שם שרת 6 חדשים. במשך זמן שרותו התחבב מאוד על חבריו ולמרות היותו בית"רי ערך את עתונם המקומי והשתתף בפעולות תרבותיות ואחרות.

למרות כל זה, נתקל בקשיים בגלל רצונו לשמור

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 2025). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/2025