Volume 4

Page 2027

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נשאר קבור באדמת בן-שמן, שם התגורר אצל אחיו יצחק להסתתר מפני רדיפות השלטון הטורקי במלחמת-העולם א', ושם הסתיר אותם בפחים באדמה ואחרי המלחמה לא הכיר את מקום קבורתם, אך ברבות הימים כתב את הדברים מחדש. (כתביו מחיי הארץ, שהספיקו להגיע לרוסיה עד מלחמתי העולם א' שימשו אח"כ בתרגום רוסי מזון רוחני מעורר ומחיה לנוער הציוני-במחתרת ברוסיה הסובייטית). לאחר שנים מספר חדל מכתיבת ספורים וציורים קטנים והתמסר לכתיבת סדרת ספורים מימי הילדות ועד הזמן האחרון בצורת "מגילות סרט" (לפי ביטויו הוא). פתח בספר "בחדר" (הוצאת שטיבל, ת"א, תרצ"ז), המשיך בספר "מגל אל גל" (הוצאת "עם עובד", תש"ג). הכין לדפוס את הספרים "בתחתית ההר" ו"קריעת הים" מחיי הגולה ו"סנונית" - המגילה הראשונה במגילת העליות, בה הגיע רק עד מלחמת-העולם הראשונה.

תרגם "יסורי ורטר הצעיר" ו"חזון ואמת" של גיתה ועוד : כתב מאמרים ורשימות בעתונים.

ב-1942 פרש מעבודתו העירונית וחזר סוף סוף אל עבודת האדמה, משאת נפשו מנעוריו. בכפר ויתקין, מקום מושב בתו הבכירה, קיבל 2 דונמים קרקע מהקה"ק, בנה לו בית קטן בכספי חסכונותיו מעמל שנים רבות וסידר לו משק קטן לגידול ירקות ופרחים (הירקות - בראש וראשונה לא למסחר אלא למזון לעצמו, כי צמחוני היה מנעוריו), וחילק את זמנו בין העבודה במשק ובין עבודה ספרותית שהמשיך בה עד יומו האחרון.

אחרי עבודה שקדנית וחיים בריאים נפגע בהתקפתלב פתאומית ונפטר בכפה ויתקין ביום י"ד תשרי תש"י (7.10.49).

צאצאיו : דרורה אשת צבי עציון (כפר ויתקין), רענן, טמירה אשת גדעון אורשנסקי.

ד"ר ויקטור קלנר

נולד בוטלנו (אוסטריה) בשנת תרמ"ח (27.11.1887), לאביו היינריך ולאמו אדלה בת וולף טאוסיג . קיבל חינוך יהודי וכללי והצטרף לתנועה הציונית מנעוריו.

אחרי שהוסמך לדוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת פראג עלה ארצה ב-1910 ונתמנה למורה בגימנסיה הרצליה בתל-אביב, ומכאן נסע כציר נבחר לקונגרס הציוני בוינה ב-1913.

כשפרצה מלחמת העולם א' יצא לאוסטריה ואחרי שרתו בצבא בשנות המלחמה השתקע בוינה וב-1919 נתמנה למנהל הגימנסיה של הקהלה היהודית על שם הרב צבי פרץ חיות , שהשתתף ביסודה. היה שם עסקן פעיל בתנועה הציונית, חבר לשכת "בני ברית" וחבר פעיל במועדון על שם הרצל. פרסם מסות ומאמרים פדגוגיים ופילוסופיים ותרגם לגרמנית את "דברי הספרות" לביאליק ושני כרכים מכתבי א.ד. גורדון.

ב-1920 נשא לאשה את אמי בת קארל הרמן.

משנחרבו החיים היהודיים באוסטריה בעקב הסתפחותה מאונס-שברצון לרייך הנאצי עלה שנית ארצה ב-1938. ניהל את ביה''ס בתלפיות שבירושלים

בשנות 1939/43, את הגימנסיות "בלפור" ו"בן-יהודה'' בת"א בשנות 1943/47, וכיום הנו מורה לתולדות החינוך בביהמ"ד למורים ומורה לתנ"ך בשני בתי-ספר תיכוניים בת"א, נשיא לשכת "ביאליק" של בני ברית (בעיקר דוברי גרמנית) בת"א ויו"ר המועצה האזורית של לשכות בני ברית בת"א והסביבה.

צאצאיו : מיכאל (התגייס לצבא הבריטי ב-1940, נפצע בחזית יון ואחרי ארבע שנות שבי בגרמניה עבר לאנגליה), שושנה אשת המשורר זרובבל גלעד (חברה בקיבוץ עץ-חרוד).

פרופ' דוד שור

נולד בסימפרופול, קרים (רוסיה) בטבת תרכ"ז, (15.1.1867) לאביו שלמה (מורה ועסקן צבורי, ממשפחה משכילה) ולאמו דינה בת ישי דוקאט.

נתחנך ברוח יהודית מסורתית, מגיל רך התחיל את למודו המוסיקלי בהדרכתו של אביו. בן 10 היה כשנסע עם אחיו אריה (מוסיקאי ומורה ידוע) לפטרסבורג, בו נתקב, בקונסרוטוריה הקיסרית. גמר את חוק למוידו במוסיקה בקונסרוטוריה המוסקבאית, שעבר לשם עם המורה סאפונוב, (פסנתרן ומנצח מפורסם, אשר נתמנה למשרר מנהל הקונסרוטוריה הנ"ל).

בגמר הקונסרוטוריה קבל ד. שור לא פעם הזמנה לשמש פרופסור לפסנתר במוסד זה, אך דחה אותה, כי הדבר היה כרוך בהמרת הדת. מאותה הסבה דחה את ההצעה להיות מנהל של בית ספר עליון למוסיקה ליד החברה הפילהרמונית במוסקבה.

זמן קצר לפני גמר הקונסרוטוריה נשא לו לאשה את רחל בת מיכאל מילר , שעודדה אותו בפעולתו והיתה לו לעזרה במפעליו הפדגוגיים ובקריירה המוסיקלית שלו.

בדחייתו את הפרופסורה בקונטרוטוריה, היה עליו לסמוך רק על כחותיו הוא וכשרונו. במשך זמן קצר הפך להיות אחד המוסיקאים-הפדגוגיים המעולים במוסקבה. יחד עם כך נתגלה כפסנתרן גדול ועסקן מוסיקלי בעל יזמה.

ב-1892 יסד את ה"שלישיה המוסקבאית" בהרכב:

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 2027). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/2027