ארגן את חוג עולי אירופה המרכזית של ברית הציונים הכלליים. בשנים 1939-1944 היה סגן יו"ר של ברית הציונים הכלליים בארץ ישראל. ואחרי כן עד 1946 חבר בועד הפועל של הסתדרות הציונים הכלליים. משנת 1938 יו"ר התאחדות עולי אוסטריה.
ציר בכל הקונגרסים הציונים החל משנת 1937. משנת 1933 עד 1946 חבר הועד הפועל הציוני.
עם בואו ארצה נכנס למחלקה למסחר ותעשיה של הסוכנות היהודית (סניף ת"א) בתפקידים שונים ובעיקר כיועץ משפטי. בימי מלחמת העולם השניה נתמנה על ידי עיריית תל אביב כמנהל מתנדב של מפעל "מס חרום" ומלא תפקיד זה עד הקמת "מגבית ההתגיסות".
עם הקמת מדינת ישראל הועבר מהסוכנות היהודית למשרד המסחר והתעשיה של הממשלה כיועץ משפטי, כמפקח על המכרות, מפקח על כריית שמן ומנהל מחלקת הזכיונות.
בוינה פרסם מאמרים בבטאון הציוני "די שטימע". בארץ כותב ב"הבוקר".
יצחק שבו (שבום)
נולד בוארשה, פולין, בשנת תר"ס (18.12.1899), לאביו אברהם ולאמו חיה בת אלתר וולף פיינשטיין . עבר את שלבי החינוך היהודי והכללי ,למד פילוסופיה באוניברסיטת וארשה ואח"כ משפטים שם ובפאריס והוסמך לעורך-דין. בגיל צעיר הצטרף לתנועה הציונית של הפועלים, השתתף ביסוד "החלוץ" בפולין והיה חבר הועה"פ שלו ומעורכי עתונו, וביסוד הליגה למען ארץ-ישראל העובדת, נציג "החלוץ" במשרד הארצישראלי בפולין ונבחר כציר לקונגרסים הציוניים י"ג וי"ד. היה חבר מרכז צעירי ציון - צ.ס. בפולין.
עלה לארץ ב-25.4.1925 (יום פתיחת האוניברסיטה). עבד כפועל בנין, חבר קבוצת "יסוד" בתלאביב, היה פעיל בעניני צבור הפועלים וב-1928 השתתף ביסוד המרכז לשכונות עובדים של ההסתדרות (כעת חברת "שיכון"). מראשוני החברים של תיאטרון "אהל" (עד סוף 1929).
ב-1930 נשא לאשה את יהודית טברסקי .
אחרי מספר שנות עבודה בבנין עבר את הבחינות לעורכי-דין זרים והחל עוסק במקצוע זה. המשיך את פעילותו הצבורית בתפקידים שונים, ותפקידיו ביום הם; חבר המועצה הארצית של מפלגת הפועלים המאוחדת, חבר הנשיאות של ברית הפיקוח לאגודות שיכון של ההסתדרות, חבר נשיאות הועד המרכזי להסתדרות עוה"ד בישראל, חבר המועצה המשפטית הממשלתית, חבר הועדה למנויי שופטי שלום, חבר המועצה הקואופרטיבית הממשלתית, חבר המועצה הממשלתית לעניני בתי הכלא, שופט בבתיהדין למניעת ספסרות ולעניני שכר דירה בת"א וחבר הועדה העליונה לערעורים של פקידי המשפט.
אחרי יסוד המדינה שימש קטיגור בבית הדין העליון בעניני גיוס. מעורכי "הפרקליט" (בטאון הסתדרות עורכי הדין בא"י).
כתב מאמרים בעתונים בארץ בעניני שיכון ובענינים משפטיים.
צאצאיו: יובל (בוגר ביה"ס כדורי, שרת בפלמ"ח, נפצע פעמיים במלחמת המולדת), אילנה.
ד"ר טוביה אברהם שטרנברג
נולד בזכרון יעקב, בשנת תר"ן (8.5.1890), לאביו שמואל (מראשוני המושבה) ולאמו נחמה בת משה ולאה הרשקוביץ (מראשוני המתישבים בזכרון-יעקב).
אחרי גמרו את ביה"ס העממי במושבה יצא ב-1907 לבירות, למד . שלש שנים בקורס התיכוני העליון של הקולג' האמריקאי ושלש שנים במחלקתו לרפואה. בסוף 1913 יצא לאמריקה, גמר את לימודיו וב-1916 הוסמך לד"ר לרפואה. עסק שם בפעולה ציונית וב-1921 חזר ארצה.
נשא לאשה את יהודית לבית סלוצקי. מאז שובו מאמריקה עבד בתור רופא כללי וחירורג בשרות מחלקת הבריאות הממשלתית במושבות הישנות והחדשות בשרון ובגליל. במשך כמה שנים היה ראש בית החולים הממשלתי בצפת ושם פעל רבות בעזרה רפואית ובסעד כללי לעניי העיר. בעת מהומות הדמים בצפת, בשנת 1929, סיכן לא פעם את חייו בלכתו להגיש עזרה לחולים ולפצועים, עד שנפצע ביריה מן המארב. משהחלים מפצעו הועבר לירושלים ושם המשיך בשרות רפואי בבית-החולים הממשלתי.
בסוף מאי 1945 יצא לפנסיה והשתקע כרופא פרטי בחיפה.
בניו: שמואל, צבי, נחום.