Volume 5

Page 2090

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גם בחדרה ואח"כ בכרכור יצר יחסים עם תקיפי הסביבה. הצטיין בתחרויות לרכיבה עם בחורי ערבים וב"חגיגה" ברחובות. פעם "הריחו" גואלי הדם מהעמק את מציאותו כאן והתאמרו לבוא ולשלוח יד בו. היתה הצעה להעבירו למקום אחר, אך הוא התנגד, לבל יווצר תקדים שיהודי מוכרח לברוח, ובשמוע הרודפים שהוא יצא עם חבריו לקראתם, העדיפו -להפוך את חטמי סוסיהם חזרה ולהמנע מפגישה עמו.

בראש פלוגת רוכבים, ששימשה משמר כבוד לבארון רוטשילד בעת ביקורו בעמק ובגליל התחתון ב-1914, שוב נפגש בתחנת עפולה עם אויביו מכפר סולם, אך בשל משמר חבריו והמשטרה עברה הפגישה ללא אינצידנטים.

בתגרה בין שודדים בידואים ובין רועים ערבים נסתבכו שנים מחברי יגאל, שנזדמנו במקרה לבין שני מחנות היריבים ואחד מהם נאסר על לא דבר, וכששוחרר בהשתדלות יגאל, ואנשי כפר ערבי הלשינו עליו ועל פקידי השלטון, הוכרח לעזוב את המקום. הועבר לגליל התחתון ושמר בשרונה שליד יבנאל, במסחה, בסג'רה ובבית-גן. במסחה היתה התנגדות לשמירתו מצד כפר ערבי סמוך בטענה שהוא "פסול" בשל אותו ענין עם כפר סולם. המושבה נטתה לוותר "מפני דרכי שלום", אך הוא התנגד בתוקף ליצירת תקדים כזה, וניצח. באותן השנים כבר השתוללה מלחמת העולם הראשונה ונוסף על השמירה מפני גנבים ושודדים רגילים היה צורך לעמוד גם בפני בורחים מהצבא, ששדדו וגנבו "מתוך רעבון, גם בפני הצקות ונגישות מצד השלטון. בקשיים אלה, וכן בסיכול נסיונות להסגת גבול אדמת ישראל, עמד יגאל במקומות הללו ואח"כ גם בשרותו כשומר בבן-שמן. כאן עלה בידו, בכח הופעה תקיפה, להציל מידי השוטרים היחפים את עגלות החטים למצות לפסח, שהובלו בלי רשיון מהגליל בשביל יהודי ירושלים.

במעשה זה השניא את עצמו על התקיף של ערביי הסביבה, ובעקב הלשנתו נאסר גם הוא בעת שנתגלה קשר המחתרת של "נילי". ביחוד גבר החשד נגדו משום שהוא בן כפרו של יוסף לישנסקי. אחרי חקירה על-ידי הפחה הירושלמי הועבר עם יתר אסירי "השומר" ו"נילי" וסתם עסקני מושבות וחשודים אחרים לכלא הצבאי בדמשק. שם נחקר במכות, ואף המצביא ג'מאל פחה חקר אותו בעדינות עוינת. שום ידיעות מרשיעות לא הוציאו מפיו. בכל זאת נשפט למאסר ואחרי חודש שוחרר על מנת להשאר בדמשק תחת פיקוח המשטרה, ושם העמיד את עצמו לרשות "ועד ההגירה" והשתתף בפעולות לעזרת הפליטים והמגורשים מארץ-ישראל.

סמוך לנסיגת הטורקים מהחלק הצפוני של הארץ ומסוריה התחמק מדמשק, עבר את קו החזית מכפר סבא לפתח-תקוה. התנדב לגדוד העברי והשתתף במשלחת שמסרה לגדוד את דגל "השומר".

בעת המהומות באזור גבול הצפון בחורף תרע"ט שימש מקשר ומספק מזון לתל-חי ואח"כ שרת במשטרה

המיוחדת בצפון עד לחזרת הישוב למטולה ולכפר גלעדי. הצטרף בין הראשונים ל"גדוד העבודה" ע"ש יוסף טרומפלדור ועבד בו בכביש טבריה-צמח. אחרי שנים אחדות יצא לחיים פרטיים כבעל משק חלב בירושלים והשתתף ביסוד שכונת הפועלים בירושלים.

ב-1935 חזר לשרות הבטחון כמרכז אגודת השומרים. ב-1943 קיבל את הטיפול בעניני הבטחון בגוש עציון והמשיך בשרות זה עד לתקופת המצור בחורף תש"ח, כשהשרות עבר בתוקף המאורעות לידי כוחות צבא ה"הגנה".

אחרי יסוד מדינת ישראל נתקבל לשרות בתור פקיד במנהלת נמל חיפה והשתקע בקרית עמל.

פרסם רשימות בעלון השומרים וזכרונות בקובץ השומר.

צאצאיו: עובד, גלילה אשת משה אריאלי (חפצי-בה), שרה אשת ישעיה לוריא, גד (בית קשת).

ישראל מרום (מרמינסקי)

בעבודתו הפובליציסטית-ספרותית בעברית, אידיש, רוסית ואנגלית השתמש בפסבדונימים - י. קוסובסקי, י. מרים, מר, שמר, י. ל., י. לוואוויטש (וואלפסאן) ועוד.

נולד בסלונים בשנת תרנ"א (24.10.1891) לאביו אריה זאב לייב-וואלף מרמינסקי , בעל מנסרת-יד, שעסק במשלוח עצי יער בנהרות שצרה וניעמן, עסקן ציבורי, ענוותן ומתמיד, גבאי (מה"צוועלפטלאך") בעיר; מהמקובלים ביותר בעיר כבורר יחיד - כמכריע במערכות ערכי עצים. לחם נגד ערבוב ענינים פרטיים של עסקני צבור עם עניני הצבור בקהלה; דאג ביחוד שהבן משחר ילדותו יבין את תוכן התפילות אם גם ימעט בהן, הסדור, התנ"ך והמחזור-בעל השתפכות הנפש במיסתורין לעצמו. ללא ניב קיצוני. הסבא ר' ליאטע היה עסקן מקובל ובעל דעה בעיר; מפורסם ביזמתו הצבורית, במעשיו הטובים, בעצמאותו ובטוב לבו. תקיף בדעתו ובמחשבתו - ונוח לבריות, מקרב נפשות; חותם וקורא קבוע של "צפירה" ו"המליץ" ונהנה מנכדו ישראל כאשר הלה מתרגם בנשף בעל פה לאידיש את סוקולוב מ"הצפירה" לעמך בבית הכנסת. איש דת יושב ב"מזרח" של בית הכנסת, אשר נתקל בחרון ההמון האדוק לא פעם בחייוועמד על דעתו. כאשר הרים יהודי אחד את התורה ל"הגבה" והתורה נפלה מידיו, עלה הרב על הבמה וקרא לצום. ר' ליאטע עלה אחריו דפק בשולחן והכריז - "אין צום - התורה לא נפלה - רק הגווילין, כי התורה - למי שיש לו אינה נופלת ולא תיפול"...

אמו רחל בת ישראל זעלווער-קפלן (מהראשונות לציונות הפעילה, מציוני ציון - מהמעוררות גברים, נשים ונוער לציונות שבלב ולציונות של הגשמה. בקיאה בתנ''ך ובשפות לועזיות. היא ראתה את דרכה בחייםבעצמאות, כאשר נתגרשה מבעלה למדה מקצוע מסג', ועבדה כל ימי חייה מתוך אהבת אדם וחברה; הוגה ותוססת; - ממניחות היסוד לפעולה מסונפת ומסועפת לקהק"ל בורשה. מיוזמי חברת ה"זמיר" ומיסדיה בלודז'

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2090). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2090