Volume 5

Page 2099

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ובכינוסים. היה ידידם מקורבם של ר' יום-טוב ליפמן, רבה של מיר, ושל ראש הישיבה ר' חיים ליב.

הפרוטות הרבות שנאספו מכל הפעולות הללו הגיעו בסופו של חשבון לסכומים זעירים בחשבון הפעולה המעשית בארץ וצרכיה הגדולים, אך בשביל יהודי העיירה היתה הפעילות החובב-ציונית מלט חברתי מלכד לשלום ורעות ומשאת-נפש שנתנה להם הרגשת סיפוק של פעולה למען מטרה נעלה.

הוא לא הסתפק בפעילות המקומית הזאת. גם במסעיו לרגל מסחרו בעסקיו הגדולים היה עושה נפשות ואוסף כספים ל"חובבי ציון" ואף החליט לגשת להגשמה מעשית ולשם כך התאמן יחד עם משפחתו בעבודה חקלאית זעירה עוד במיר.

בתרמ"ט עלה ארצה עם בנו הילד מאיר . ישב קרוב לשנתיים בנוה-צדק שביפו עם יתר ראשוני רחובות (דונדיקוב, גולדין, חרל"פ וכו'). רכש נחלה ברחובות, עלה על הקרקע בין הראשונים בתר''ן ובנה את ביתו. (השקיע כספים גם במפעלים אחרים לגאולת קרקע: בחדרה, ב"אגודת האלף" המינסקאית - ואלף דונם בחורן, - אך בעסקים ההם זכה רק להשקיע כספים, מבלי לקבל את הקרקעות). נקרא לרחובות "מירר" על שם עיר מוצאו.

הביא את כל משפחתו ממיר והתמסר לעבודה שקדנית במשקו. נטע כרם ועסק בפלחה. עשה נסיונות באיקלום גידולי הקרקע מרוסיה, הצליח ונכשל והצליח והמשיך. ניסה, בשותפות עם בתיה מקוב לגדל אפונה מתוקה מזן "ויקטוריה", הראשונה בארץ, והצליחו, ומאז נפוץ גידול זה בארצנו. בשיפון היתה ההצלחה מועטת. בשבולת שועל הצליח יותר, ניסה לגדל בטנים, אך בזמן ההוא לא היו מים מספיקים להשקאתם. הוא היה כמעט הראשון שהנהיג משק מעורב ממש: גפנים, שקדים, זיתים, רפת ולול, ירקות, ובכל ענף עשה נסיונות וחיפש דרכים לשכלולים ולפעמים אף הגיע להישגים חשובים (שיח אחד של עגבניות הגיע אצלו לשיא הפריון: למעלה מ-700 פירות). גם בגידול קיקיון ניסה והצליח. הניסויים הביאו לו גם הפסדים ניכרים אך הללו לא הרתיעוהו מהמשיך. הוא השתדל לספק את צרכי ביתו מתוצרת עצמית ככל האפשר ודרש מעצמו ומבני ביתו למעט ככל האפשר בשימוש בתוצרת חוץ, כי עוד בזמנו ראה בכך ערובה לביסוס משקי של הישוב, כדי שיוכל לגדול ולהתפתח בכחות עצמו, והרגיל את בניו ובנותיו לעבודת-כפים.

נדב מזמנו ומפעילותו לשרות הצבור, נבחר לועד המושבה מראשיתה (לסגן ראש הועד) ותמיד נבחר מחדש לועד, לועד ביה"ס ולמפקח ביה"ס ולכל המוסדות שבמושבה. יסד מטבח לפועלים הראשונים והנהיג סדר חובה, שכל מעביד בעל נחלה יסעד פעם-פעמים בשבוע עם הפועלים במטבחם - לשם טיפוח האחוה והשויון. ביתו היה פתוח ושולחנו ערוך לאורחים אנשישם ופשוטי-עם ברחובות כמו לפנים במיר, ולרעיתו לא היה קשה מעולם להכין די הצורך אף כשהאורחים היו מרובים (בימי ה"חגיגה" שהיו עורכים בחול- המועד

פסח ברחובות היה מאכסן ומארח בביתו כ-40 נפש בלי כל תשלום), ואף כשהניסויים הרבים בגידולי-חקלאות חדשים הגדילו את הפסדיו לא צמצם הוצאה זו. בתקופת מעמדו הכלכלי האיתן הוציא על שמו פתקאות כסף-פרוטרוט שנתקבלו במושבה ככסף עובר לסוחר.

כשהרצל ביקר בארץ ובא לרחובות, הלך לבקר את ר' שמואל בביתו.

נבחר לבורר יחיד בסכסוכים כמעט בכל מושבות יהודה. החליף מכתבים עם גדולי תנועת חיבת ציון שבאודיסה ועם הרצל. כתב מאמרים ב"הכנסת" וב"האסיף", והרבה ממאמריו-הגיונותיו נשארו בכתובים. קיים קשרי ידידות עם הרב רא"י הכהן קוק ביפו, עם הרי"מ פינס ועוד. נתן שיעורי תורה לקהל בבית הכנסת והנהיג אמירת קדיש אחרי מות הרצל. עמד על משמר המסורת והטוהר הישראלי בחיי הצבור ובמושבה בכלל, אך בלי קנאות. נשא כל ימיו את יגונו על מות יצחק בנו בדמי ימיו.

בהגיעו לגיל 70 חילק את כל רכושו לצאצאיו והמ שיך לעסוק בתורה ובצרכי צבור. לפני מותו ביקש מבניו שינהגו כבוד בשמותיהם של שלושת הגדולים בבנין העם והארץ: הד"ר הרצל, הבארון רוטשילד ואליעזר בן-יהודה , כי לדעתם קנו שלשתם את עולמם במעשיהם.

נפטר ברחובות, ה' אלול תרע"ו. צאצאיו: יצחק, אסתר דינה אשת הרב שמעון גרינ ברו, שרה אשת נח הנדלסמן, ינטע ז"ל, רחל אשת שמואל חיים כהן, פרץ, חיים, יהודה, מאיר (ראה את הערך שלו בכרך זה), שלמה, שלומית אשת מתתיהו ספקונה.

הרב לוי גרוסמן

נולד בטוהאנצ'ה, פלך קיוב, אוקראינה, ט' חשוך תרמ"ה (1884), לאביו הרב יוסף חיים הלוי גרוסמן (גדול בתורה ובצדקה ובחסידות חב"ד. היה רב בעיר קנטיקוזובה, אח''כ רב בעיר אוטשקוב במשך חמשים שנה. מחבר ספרי הלכה ושו"ת ; לפי מסורת המשפחה לא פסקה בה ההוראה במשך ל"ו דורות רצופים עד רבי יצחק ב"ר יהודה הלוי מנרבונא מבעלי התוספות, וענף המשפחה שנתגלגל לרוסיה נקרא נרבונאי ואח"כ נורבין ; אך ר' יוסף חיים נתאמץ רשמית בילדותו למשפחת חשוךבנים, ושמו גרוסמן , כדי להיפטר בתור בן יחיד מהשרות בצבא הרוסי) ולאמו ריסל חנה בת הרב ר' יחיאל מיכל צ'רנובילסקי, רב בעיר בטאהנטשא (מצאצאי ר' דוד סורקיס ור' זאב קיציס תלמידי הבעש"ט מצאצאי ר' לוי יצחק מברדיצ'ב). למד תורה בבית אביו ותחת השפעתו. בתרס"ב-ס"ג למד בקישינוב אצל הרב ר' מרדכי פרנקל מסורוקא ואח"כ השתלם בהוראה בבית אביו, והיה נתון תחת השפעתו של האדמו"ר מליבאוויטש, וזמן מה שהה שם בקביעות.

בתרס"ז נשא לאשה את מרים בת ר' אברהם ברא ברמאן (מצאצאי ר' גרשון קיטיבר גיסו של הבעש"ט).

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2099). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2099