Volume 5

Page 2108

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה מראשוני הסוחרים במכלת בסיטונות בשוק אלדיר ביפו.

ממיסדי "אחוזת בית" (תל-אביב), הקים בה את הבית הראשון (כיום, 25 יהודה הלוי).

בית מסחרו שימש בזמנו למקום פגישות של העולים החדשים ביפו.

היו לו קשרים טובים עם השכנים הערבים, ולא

פעם לקח חלק בתעמולה למניעת פרעות וכו'.

נפטר בתל-אביב, א' אייר ת"ש (9.5.40).

צאצאיו: יצחק ז"ל, פנחס (רופא בת"א), מינה אשת זלמן ליבוביץ (זכרון יעקב).

יהושע כהנסקי

נולד בודויץ, פלך סובלק (ליטא), בשנת תרי"ז (1857) לאביו שלום ולאמו אסתר.

למד תורה אצל הדיין ר' יחיאל-מיכל אברמסון, שבמרוצת הימים היה לחותנו בתתו לו את בתו שיינה טריינה לאשה. (התואר של ר' יחיאל מיכל - אשר בו כונה ע"י בני עירו היה "דער בגלייבטער" (הנאמן).

בשנת 1890 - עת אחז את היהדות הרוסית בולמוס ההגירה, ולאחר אשר הברון הירש קנה בערבות ארגנטינה שטחי אדמה נרחבים לשם ישוב יהודי-רוסיה עליהם, במגמתו להחזיר ליהודים את הזיקה לאדמה ולעבודתה, מכר את משק מאפיתו, שעליו היתה פרנסתו בעירו, והגר עם משפחתו לארגנטינה; התישב על האדמה במושבה היהודית "סאן-אנטוניה", ויהי לעובד אדמה.

בשנת 1896 עלה לבקור בארץ, לראות אם יוכל להתישב במקום ולמצוא את מחית משפחתו פה. כי כמהה נפשו לציון ולארץ-הקדושה. אבל פה חלה במחלת הקדחת, ופקודת הרופאים חזקה עליו לצאת מיד את הארץ (מה שקראו אז פה "להחליף אויר"). ויאמר: "אם לא זכיתי ובארץ לא אוכל להיות לאכר, אמשיך בקיום עבודתי את האדמה - לכל הפחות בארגנטינה".- אבל לאחר אשר ראה את החיים בארץ לא יכול להכנע יותר לשעבוד העבדותי להנהלת היק"א בארגנטינה, ויתמרד כמה פעמים בפקודותיה, בנהגו כמנהג בן-חרות,

אף גם ביקר נמרצות את מנהגה של היק"א במאמריו אשר שלח ל"הצפירה" ו"המליץ" - בחתמו בפסבדונים "יין בן-שמן ".

כתוצאה מהמצב הזה עוד גברו ביותר געגועיו לציון ובשנת 1902 חיסל את משקו במושבתו בארגנטינה ויעל שוב לארץ. ברדתו בחוף יפו השתטח על האדמה ונשקה, ומכל בני משפחתו דרש לכרוע ברך ולחונן את אדמת הארץ ולנשק עפרה.

המשפחה שמה מיד פניה לראשון-לציון, בקוותה כי בראשית בואם ועד - לסדורם - יוכל הוא למצוא עבודה ביקבים הגדולים. אבל לתמהונו הרב נתקל בסרוב, ורק לאחר זמן הוברר לו שסרוב זה בא כתוצאה ממכתב ששלחה הנהלת היק"א מארגנטינה להנהלת היקבים בראשון-לציון בדרישה שלא לתת לו עבודה ביקב עקב התמרדותו נגד הנהלת היק"א בארגנטינה.

כאשר נסגרה לפניו הדרך לעבודה ביקב, לא חשב הרבה וחזר למקצועו הראשון בליטא - לנחתמאות, אף גם מסעדה וחנות מכולת פתח, וביתו הפך להיות למרכז לטובי הנוער מן העליה השניה שהתחיל בעוד שנים מספר זורם לארץ. ובתו עדינה היתה לרוח החיה בו. אך הוא לא זכה לראות את התוצאות האלה במו עיניו, כי לאחר שהותו בארץ כמחצית-השנה חלה ונפטר בראשון-לציון, כ"ו אלול תרס"ב (28.9.1902).

אשתו נפטרה בראשון-לציון, ה' כסלו תש"ד (2.12.43).

צאצאיו : חיים-מיכל (בארגנטינה), מרדכי-גימפל (בראשון-לציון), עדינה ז"ל (ראה את הערך שלה בכרך זה), אסתר-טובה (ראשון-לציון).

ד"ר אליעזר ריגר

נולד בגריבוב, ליד נובי סונץ' (צאנז), מערב-גליציה, בשנת תרנ"ו (5.5.1896), לאביו יוסף (סוחר) ולאמו חנה בת הרב דוד שאול גולדברג . קיבל חינוך עברי מפי

שבח ולקובסקי (שנתפרסם אח''כ במכתבי-הוראה לעברית בשביל קוראי אידית, שבעזרתם לימד ממשרדו בקראקוב באמצעות הדואר הרבה מאות אנשים ונשים בגליציה לכתוב ולדבר עברית). אחרי קבלו תעודת בגרות למד

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2108). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2108