Volume 5

Page 2114

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לדרכה ועליה תיבת המצרכים - היתה זו בשבילו השעה הגדולה ביותר בחייו.

אף-על-פי שלא היתה תורתו-אומנותו, עסק בתורה מדי יום ביומו, לפני ולאחר שעות העבודה. הוא עשה תורתו קבע ולא עבר עליו יום שלא שנן בו את תלמודו. חביב היה על כל שומעיו בהשמיעו את חדודי וחדושי התורה, פשט ודרש, משל עצמו ומאלה ששמע מפי אחרים.

היה ידוע כעסקן צבורי. מראשוני העסקנים בהסתדרות "המזרחי" ואח ותיק בלשכת "אחוה". לאחרונה שמש בה כנשיא עד יומו האחרון. היה ממיסדי ביה"ס "תחכמוני" בתל-אביב ומהמשתתפים הפעילים ביסוד ביה''ס לבנות "תלפיות" בתל-אביב.

בחייו פעל רבות לשם יסוד קרנות לגמילות-חסד לעזרת נצרכים. לזכרו יסדו בני משפחתו קרן לגמילות חסדים בשם : "קרן ישראל לגמילות חסדים" העוזרת לנצרכים בהלואות בלי רוחים.

נפטר בתל-אביב ביום כ"א בטבת תש"ט (22.1.49).

צאצאיו : פנחס מרדכי, נחמה, חסידה, אהרון, משה, אליהו.

דבורה הרשקוביץ (פיקוביץ)

נולדה בכפר תבור בשנת תרע"ב (1912) לאביה ראובן יוסף (מראשוני הכפר ומטובי אכריו ומגיניו; ראה כרך ד' עמוד 1569) ולאמה חיה בת אלתר

שווארץ מצפת, מראשוני ראש פנה (את השם דבורה בחר לה אביה לזכר דבורה הנביאה , שמקירבת המקום, מהר תבור, ניהלה את מלחמת הנצחון של ישראל על הכנענים).

נתחנכה בבית-הספר בכפר ובמשק הבית והשדה. נתיתמה מאמה בגיל צעיר ונטלה על עצמה את משימות בעלת הבית, מילאה את תפקידה בבית ובמשק בחיבה ובהבנה והיתה לאם לאחיה הקטן יגאל משנתו השלישית ואילך (הוא יגאל הידוע כיום בשם האלוף יגאל אלון , ממחשלי הכוח הצבאי הישראלי ונצחינותיו; ראה כרך ד', עמוד 1851). משגדל היתה לו לעזר גם בעניני

הבטחון, בניקוי הנשק והסתרתו (מפני משרתי השלטון הבריטי, שלא סבל כוננות לוחמת יהודית), ובשעת הצורך היתה מגישה לו את הנשק המוכן לפעולה, בתוספת עידוד לנצחון.

ב-1930 נישאה לפנחס הרשקוביץ. (פקיד אחראי בחברת החשמל; הצטיין ונפצע קשה בכיבוש העיר עכו).

בנותיה: חיה אשת מלאכי בוגדנובסקי, עדנה, דפנה.

שמשון דוב ירושלמי (ירושלימסקי)

נולד בקמינקה (פלך קיוב, אוקראינה), כ"ג בתמוז תרנ''ב (1892), לאביו משה חיים ירושלימסקי (מצאצאי מהר"ם מרוטנברג, הר"י ווייל, הר''י מינץ, מהר"ם מפאדאווה, "טורי זהב" והב"ח. היה רב ואב"ד בקמינקה, אוסטרולנקה וקילץ. חיבר את הספרים : "ברכת משה". "מנחת משה", "באר משה", "לשד השמן", "הערות לרמב"ם), ולאמו רבקה בת יונה רודנבוים מקרסילוב (פלך ווהלין), נכדת בעל "עוללות אפרים" ו"כלי יקר" .

חינוך כללי קבל מפי מורים מומחים בקיעלץ (פולין). השכלה עברית ומסורתית מפי אביו שהיה גאון במדעי ישראל. ביתו היה בית ועד לחכמים.

בשנת תרע"ד נשא לאשה את טובה בת מרדכי הלוי גרייצר (ממייכוב-כרשניצה, פלך קיעלץ. בנקאי מפורסם, סוחר יערות, בעל טחנת קמח, ובית חרושת לגבס. בשנת 1925 רכש בשביל "קבוצת מייכוב" חלקת אדמה של חמש מאות דונם מאדמת עפולה מידי "קהילת ציון אמריקאית").

בשנת 1910 לוה את אביו בנסיעה לועידת הרבנים בפטרסבורג. אביו נסע לועידה מפורסמת זו שהשתתפו בה גדולי הרבנים בדור ההוא, כאחד הנציגים של יהדות פולין.

על שמשון דוב שהיה אז רק בן י''ח הוטל תפקיד המזכיר של סיעת רבני פולין. בועידה זו צעד את צעדיו הראשונים בפעולה צבורית.

היה חבר ועד הקהלה היהודית במייכוב, אח"כ חבר הנשיאות של הקורטוריון לבתי הספר העבריים "תרבות" בורשה. חבר המועצה של ההסתדרות הציונית בפולין. חבר המערכת של השבועון "ציוניסטישע בלעטער" מיסודו של יצחק גרינבוים , נציגה של קרן היסוד בפולין, במשרד הארצישראלי המרכזי, חבר בועדות הבחירות המרכזיות לקונגרסים הציוניים. מנהל מחלקת התעמולה של קרן היסוד בפולין. עלה ארצה ט"ו באדר ראשון תרצ"ה.

השתתף ביסוד ארגון העסקנים הציונים "ברית ראשונים" ונבחר כחבר בבי"ד הכבוד שלו. שמש כמנהל "אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בתל-אביב" ומארגן הפעולות התרבותיות שלה עד סוף 1948.

חבר ועדת התרבות של הסתדרות הציונים הכלליים.

חבר ב"משמר האזרחי" מיום הוסדו.

כיום הוא בוחן מרכז של מבקר המדינה באגף לבקורת מערכת הבטחון.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2114). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2114