למען סילוק הזמר הנכרי. כתב שירי ילדים ונוער וחיבר להם מנגינות, שכמה מהם פורסמו בעתוני-נוער ותופסים מקום בתכניות בתי-ספר וארגוני נוער ברדיו ובהופעות זמרים. תרגם לעברית הרבה טקסטים למוסיקה קלאסית. ביים והציג מחזות לתלמידים ולנוער. ערך קובץ לשירי בית"ר (1938).
לשם רכישת אהדה בינלאומית למאבק עם ישראל על ארצו ועצמאותו הצטרף לתנועה העולמית למען השפה הבינלאומית אספראנטו ופעל למענה בארץ. פרסם בעתוני שפה זו בעולם מאמרים רבים על נושאים ארצישראליים, תרגם אליה ממיטב השירה העברית החדשה (בתמיכת המשורר ש. טשרניחובסקי ז"ל), פרסם ב-1941 קובץ תרגומים מעברית Hebreo Kantareto ב-1944 את הפואימה המקיפה Tiberio (טבריה), וב-1945 ספר לימוד ללשון זו בעברית (אזל מן השוק). מכין לדפוס אנתולוגיה לשירה עברית באספרנטו. השתתף ביסוד הליגה הארצישראלית של דוברי אספראנטו, נבחר לועד המרכזי שלה וערך את הבולטין הרבע-שנתי שלה. ישב ראש בכינוס האספרנטיסטים לארצות המזרח הקרוב, שהתכנס בת''א בעת יריד המזרח ב-1934. ייצג את ארצנו בקונגרס העולמי בברן שבשווייץ ב-1947 ובאותה שנה נבחר לקומנדור של המיסדר האוניברסאלי למדע שבטריאסט ולחבר האקדמיה שלידו (לאות הוקרה לפעולתו הספרותית באספראנטית). בהשפעתו ובפעולתו בתנועה האספראנטית העולמית רכש בה אהדה רבה למאבק עם ישראל, שבאה לידי ביטוי בפרסומי התנועה בעולם בשנות מלחמת המחתרת שלנו.
היה חבר ב"הגנה". השתתף בפעולותיה במהומות תרפ"ט ונפצע בתרצ"ו. היה פעיל בהצה"ר והשתתף בעתוני התנועה. ממיסדי בית"ר בארץ וממדריכיה. מ-1944 ואילך היה פעיל במחתרת אצ"ל, וכיום חבר הועד הארצי לתנועת "חרות".
בנותיו: אריאלה-בירוניקה אשת מרדכי ויצנטובסקי, שמעונה.
עדה גלר
נולדה בטלומאץ', מזרח גליציה, אייר תרמ"ח (1888. 4.5), לאביה משה ולאמה אסתר . למדה בבי"ס ממשלתי בפולנית. למדה ואח'כ לימדה עברית וחינכה בהתנדבות נערות מבנות דלת העם, פעלה למען ביה"ס העברי "שפה ברורה", למען הקה"ק והציונות.
ב-1911 עלתה ארצה. ניהלה כעשר שנים את ביה"ס "שושנה" בירושלים (זה היה בי"ס להוראת מלאכת תחרים ומלאכת-יד אמנותית לבנות דלת העם ולתת להן גם חינוך עברי בדרגת בית-ספר עממי), מיסודה של שרה לאה טהון , שנתמך על-ידי "ברית נשים יהודיות לתרבות" בברלין. תפסה מקום נכבד בחיי הישוב החדש בירושלים ונבחרה לאספת הנבחרים הראשונה.
משנסגר ביה'ס "שושנה" ב-1922 יצאה להשתלמות לארה"ב. למדה באוניברסיטה בפיטסבורג, הוסמכה למדעי המסחר ולבקורת חשבונות, וב-1927 חזרה ארצה. נאבקה ארבע שנים עם הממשלה המנדטורית עד שקבלה רשיון לפעול בארץ בתור רואה-חשבון מוסמכת ומבקרת, האשה הראשונה ובשנים הראשונות אף היחידה במקצוע זה. בינתים לימדה בביה"ס למסחר בשביל בנות מיסודו של הד"ר שור בירושלים, ואחרי קבלה את הרשיון עסקה במקצועה ונתקבלה כחברה באגודת רואי חשבון מוסמכים. כן היתה חברה בארגון נשים אקדמיות. נדבה מזמנה לניהול החשבונות באחדות העבודה ובמטבח הפועלים בירושלים. במשך קיומו של בנק שלמה המלך בע"מ היתה חברה במנהלתו ומזכירת המרכז שלו. ביחוד היתה פעילה מעת שובה מאמריקה בהתאחדות נשים לשווי זכויות, נבחרה למרכז ההתאחדות ופעלה רבות בניהול עבודתו בהרבה שטחים : קשרים עם הסניפים, פעולה למען הצלחת רשימת הנשים בבחירות לאספת הנבחרים ג' ולקהלת ירושלים, ארגון ונהולו של חוג של נשים צעירות לעיון בתולדות תנועת האשה בעולם ובארצנו. היתה חברה במשלחת מטעם ההתאחדות בקונגרס הבינלאומי של ברית נשים עולמית לשווי זכויות, שנערך ב-1935 באיסטמבול.
נפטרה בירושלים, כ"ט אדר תש"ט (30.3.49).