Volume 5

Page 2135

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"החלוץ". בשנת 1921 עבר לאוסטראה - עיר שהתפרסמה כמולדתו של הגאון המורש"ה. בעיר זו גר 4 שנים עד לעלותו ארצה. באוסטראה עסק בהוראה בבית-ספר "תרבות", נהל את הספריה הציונית, שימש יושב-ראש של קרן היסוד, יושב ראש בועד הציוני העירוני והקים את סניף "דרור" שהיה מהחזקים בווהלין.

תנועת "דרור" שראשיתה בקיוב - נאסרה בזמנו ע''י ממשלת רוסיה ככל יתר התנועות הציוניות ועסקניה ומנהיגיה עברו לפולין. בורשה הוקם המרכז שחדש את הקשרים עם החברים שהיו מפוזרים ותוך עבודה מאומצת הוקמה מחדש התנועה. סניף "דרור" שהוקם באוסטראה הרחיב את פעולותיו גם בסביבה והיה ידוע כתא חזק בעל השפעה בחלוץ. מבין חבריו לעבודה משותפת בתנועת "דרור" מהשנים ההן נמצאים בארץ : בן-דורי, בנקובה ברגינסקי, ברדיצסקי, בילופולסקי, איציס, מזיבובסקי ואחרים.

ב-1925 עלה עם משפחתו ארצה ועבד שנה אחת בהוראה בתל-אביב בבית-ספר לנוער העובד ובשעורי ערב. בשנת 1926 עבר למושב כפר-מל"ל (בעבר עין-חי) ועבד שם עד 1936 כמזכיר ומרכז כללי של המושב. בתקופה זו השקיע הרבה מרץ ויזמה בביסוס המושב ויצוב המשק: נבנו מכוני המים וברכות, נבנו הבתים וחלק מבניני משק (לולים) ניטעו הפרדסים, הוקמו מוסדות צבור ובראשם בית-הספר המחוזי לילדי העובדים של הסביבה. היה פעיל בועד מושבות השרון שבראשו עמד מר שמואל זקיף ממגדיאל, ויחד עם יתר החברים מהמושבות הסמוכות עמד במערכה קשה עם ממשלת המנדט שהתנגדה לסדור הכביש הראשי לחיפה דרך מושבות השרון ורצתה לכוון אותו מגשר הירקון דרך ביר-עדס, קלקיליה ותול-כרם. היה פעיל בהגנה במאורעות 1929 ובשנים שלאחריהן. עשה ופעל ברכוז שטחים של הקק"ל ובהפרשת שטחים מאדמות כפר-מל"ל להקמת המושבים גבעת-חן, ירקונה (בעבר, ארגון ג'דרו), רמות השבים ושכונת הפועלים ברמתיים.

בשנת 1936 נדרש על ידי והמרכז החקלאי להתיצב בראש הפעולה של המשרדים הקבלניים לחקלאות במושבות. מצב העבודה העברית היה קשה מאד, ורוב האכרים סרבו לקבל למשקיהם פועלים יהודים בגלל ההפרש הגדול בשכר העבודה שהיה בין הפועל העברי לפועל הערבי. המשרדים הקבלניים לחקלאות הוקמו אז על ידי ההסתדרות ובסיוע הסוכנות היהודית. הם עבדו בכל מושבות המטעים, קבלו עבודות רבות בקבלנות בעיבוד פרדסים ובעבודות קטיף, תרמו הרבה לכיבוש העבודה וביסוס מצבו של הפועל במושבה. בשנים אלה השתתף בעתונות וכתב מאמרים וסקירות על מצב הפועל במושבה, על ענף ההדרים, על כבוש העבודה, על פעולות המשרדים הקבלניים לחקלאות וכדומה. המאמרים התפרסמו ב"דבר", "הפועל הצעיר", "המשק השתופי". ב-1945 התמנה כמנהל חברת "חקל" ומאז ממשיך בתפקיד זה. השתתף כציר בועידות החקלאיות, נבחר לחבר המועצה

החקלאית, להנהלת יכין ולמחלקת המושבות של המרכז החקלאי.

כיום מנהל את חברת חקל ועובד כאחד המנהלים במפעלים המשותפים של "יכין" - "חקל''.

בנותיו: חיותה, תלמה.

הרב שמעון כ"ץ

נולד בחסלביץ, פלך מוהילב, רוסיה הלבנה, כ' תמוז תרס"ד (1904 - יום פטירת הרצל), לאביו הרב ראובן (כעת רבה הראשי של פתח תקוה; ראה כרך ג', עמוד 1490) ולאמו רייכל בת הרב אברהם יצחק משכיל-לאיתן (אז רבה של חסלביץ; ממשפחה המתיחסת, לפי ספר-יוחסין שהיה מקובל בידה, על זרע דוד המלך; היה במשפחה הדור ה-27 של רבנים בני רבנים; משיצא צו המלכות ברוסיה לרישום שמות-משפחה קיבל את השם משכיל לאיתן , על שם החיבור על הש"ס מאת אחד מאבותיו, הגאון ר' אברהם בעל "יד אברהם" על "יורה-דעה", "באר

אברהם" על הרמב"ם ו"מצפה איתן" על כל הש"ס). למד בחדרים ומגיל 12 ואילך בישיבות גרודנה ומיר והוסמך להוראה על ידי הקדוש ר' אברהם צבי קמאי הי"ד, רבה של מיר, הרב אליעזר יהודה פינקל , ראש הישיבה, ועוד.

כשיצא אביו בתרפ'ט בשליחות ה"חפץ חיים" לפעול באמריקה לטובת ישיבות פולין-ליטא וקבל שם משרת רבנות, נתקבל הוא זמנית למלא את מקום אביו על כסא הרבנות בסטאוויסק שבפלך לומז'ה.

משנבחר אביו בתרצ"ב לרבה הראשי של פתח תקוה ועלה ארצה, עלה גם הוא בתרצ"ג. נשא לאשה את חנה בת העסקן והחרשתן ר' אהרן שוואלב בפתח תקוה.

התמסר לפעילות צבורית בהקמת מוסדות ושכלול מוסדות קיימים. השתתף בקביעות במאמרים וברשימות בחתימת שמו ובכינויים בעתונות החרדית בארץ ובגולה.

משפרצו המהומות בתרצ"ו התחיל בארגון הנוער החרדי (שמחוץ לארגונים של "המזרחי" והפועל המזרחי) להשתתפות בשורות ה"הגנה", ארגן את הפלוגה הדתית ועמד בראשה והכשירה למסירות ולמשמעת. התאמן

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2135). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2135