במקרה אסון תוך הדרכת קבוצה בהטלת רמוני-יד ; נסעה ללמוד באוניברסיטה בניו-יורק, שם התגייסה מטעם ה"הגנה" להתאמן בטיסה ; חזרה ארצה להשתתף כטייסת במלחמת המולדת ונפלה בהתרסק מטוס ליד ירושלים ב3.8,48), עמוס.
חיים מרדכי ליסמן
נולד בלודז', פולין, ח' שבט תרנ"ב (1892), לאביו שלמה אליהו ולאמו שיינדל בת אברהם יצחק טאראדייקה. בנעוריו נתפרסם כעילוי והוסמך לרבנות. השתלם בלימודים כלליים ובעיקר בטכניקה ובחשמלאות וקיבל פאטנטים על השכלולים, שהמציא במכונות-חישוב חשמליות.
בתרע''א נשא לאשה את חיה שרה בת דב אריה קומפל מלודז'.
הקדיש מזמנו לפעילות צבורית לאומית. יסד וארגן בלודז' תנועה ציונית דתית בשם "כנסת ישראל". אך הצטרף יחד עם חברי תנועתו אל "המזרחי", ובמשך הזמן פעל למען המפלגה הזאת, רכש לה חברים וארגנם בסניפים במיכאלובצה ובקושיצה שבסלובקיה. עבר לברלין, המשיך בעבודתו המקצועית ויסד וארגן שם קבוצה תורנית וערך והוציא ירחון תורני רבני בשם "המאור''.
בשנת תרצ''ג עלה ארצה, השתקע בתל-אביב ועסק בטכניקה חשמלית וביצור אפרטים חשמליים וכעת עובד הוא כטכנאי במחלקת הטלפונים בדואר ת"א. המשיך בפעילות צבורית בכוון דתי-לאומי במסגרת הסתדרות המזרחי, ניהל מלחמת תעמולה והסברה לחידוש פני התנועה לפי השקפותיו בכוון לאומי אמתי, בלי תלות בחישובם של מבקשי משרות וכסאות במוסדות העליונים של הישוב והתנועה הציונית. לשם כך אף יצר וארגן סיעה בשם "המזרחי המקורי", (תנועה לאומית-רביזיוניס-טית בתוך המזרחי). משראה שאין סיכוי למפנה כרצונו במזרחי פנה לאגף הדתי שבתוך התנועה הרביזיוניסטית, הנקרא "אחדות ישראל", והוציא וערך את פרסומיה התורניים והפובליציסטיים, את ירחונה "ישורון" וכו'. המשיך זמן-מה בהוצאת הירחון התורני "המאור" שהוציא קודם לכן בברלין. עורך הוצאות תורניות-מדיניות של מוסד ת"ג (תורה גאולה) ואת השבועון "עונג-שבת" (אמרות, פנינים ושנינות על פרשת השבוע). פרסם מאמרים פובליציסטיים-מדיניים ואמרות תורניות ב"הבוקר", "הארץ", "הצופה'', "היסוד", "הירדן", "המשקיף", "חרות" ועוד.
צאצאיו : סוניה, מתתיהו (מהנדס בחיל התעופה הישראלי), צפורה אשת שלום מכנס, אליצור (רב סרן בצבא ישראל).
חיים לוצ'ינסקי
נולד בבוהוסלאב, אוקראינה, בש' תרנ"ד (1.7.1894), לאביו דוד ולאמו מרים בת שמואל הכהן גוטניק . למד בחדרים, בחדר מתוקן ובבית-המדרש. גמר בבחינות פרטיות שש מחלקות גימנסיה, אח''כ למד עד לבחינת הבגרות בגמנסיה העברית על שם איגליצקי באודיסה וזמרה בקונסרבטוריון הממלכתי ואח''כ למד משפטים באוניברסיטת קיוב. היה פעיל בתנועת "צעירי ציון" והשתתף כציר בועידה הציונית הכל-רוסית ב-1917 בפטרוגראד (לנינגראד).
ב-1918 נשא לאשה את יהודית בת אברהם קרמרובסקי. עלה ארצה ב-1919 והצטרף למפלגת הפועל הצעיר ומאז האיחוד ב-1930 הנו חבר מפא"י. ב-1921 נתמנה למזכיר הסתדרות הפקידים בירושלים וב1923 למזכיר משפט השלום העברי. בינתים גמר את לימודיו בשעורי המשפט הממשלתיים ומ-1926 הנו עורך דין בירושלים. ממלא תפקידים צבוריים כחבר מרכז הסתדרות עורכי-הדין בישראל, חבר המועצה המשפטית שליד משרד המשפטים בממשלת ישראל, יו"ר ועד השקל הציוני בירושלים, יו''ר הועד המפקח של הקונסרבטוריון הירושלמי החדש והאקדמיה למוסיקה, שופט במשפט החברים של מועצת פועלי ירושלים, ובתקופת ראשית מדינת ישראל היה יו"ר לשכת הגיוס בירושלים מיולי 1948 ואילך.
פרסם מאמרים ב"דבר" על משפט השלום העברי וב"המשפט" על הבחירות לעיריות.
בנותיו: מרים אשת סולי שפירא (בדרום אפריקה), ברכה אשת גמליאל ענדא (בירושלים).