Volume 5

Page 2159

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לארץ עלתה יחד עם הוריה בשנת 1887, בהיותה בת תשעה חדשים.

נישאה לדב (בוריס) זבולון מילוסלבסקי (ראה את הערך שלו בכרך זה).

בשנת 1906 ירדה עם בעלה למצרים. שם התגוררו בקהיר ובאלכסנדריה, במקום אשר בעלה עסק במסחר.

בזמן שהותם במצרים, הרבו היא ובעלה בעזרה לעולים ארצה שעברו דרך מצרים. לנזקקים שבהם דאגו לאש"ל, וערכו נשפים שהכנסותיהם שמשו לעזרה לעולים.

בשנת 1930 חזרו ארצה והתישבו בנס-ציונה, במקום שבעלה התמסר לעבודו של הפרדס, אשר בהעדרם נטע דכ יפה אחיה, - בנו של שלמה יפה.

בניה: שלמה (סלומון, בארצות הברית), ישראל (מהנדס בצפת).

פנינה פצורניק

גולדה באודיסה, בחודש אלול תרל"ד לאביה ראובן לרר ולאמה פייגה-לאה בת דב פיינשטיין- לרר.

בשנת התרמ"ב, עלה אביה ראובן לרר (מיסד "ואדיאל-חנון" העברית. ראה כרך א', עמוד 262) ארצה עם אשתו, שני בניו ושתי בנותיו.

יחידים ובודדים גדלו אז ארבעת הילדים ב"נחלתראובן" ("ואדי איל- חנון" - "עמק השושנים") אשר במקום שושנים פרחה הירוקה בביצותיה ויתושי קדחת "שחור-השתן" קננו לבינותם. ולא רק הבדידות, אלא שגם מחסור, רעב היו מנת חלקם, ולעתים לא נדירות. את אחיה שמעון, בן הזקונים להוריה, ראתה מת על פניה, לאחרי ענויי שני ימי גסיסה קשים - בשל מחסור ברופא.

ותגדל בבדידותה עם אחיה ואחותה הנותרים, בלי חברת ילדים במקום, עד לשנת התרמ"ז, שנת עלותם לואדי-אל-חנון של המשפחות שלמה יפה (הבילו"יי) ואהרן אייזנברג.

לחנוך בבית-ספר זכתה רק בשנת התר"ן, שמונה שנים לאחר עלותם לארץ, כאשר התנדבו שמואל וצבי הוכברג להורות תורה ודעת לילדי ואדי-איל-חנון אשר גדלו עד אז ללא תורה והיא היתה כבר אז בת ט"ו. בבית הספר קבלה חנוך עברי-לאומי לפי מהלך רוחו הלאומית הנלהבת של המורה שמואל (סמי) הוכברג (ראה כרך א', עמוד 415).

נישאה לברוך-משה פצורניק (ראה את הערך שלו בכרך זה).

בשנים הקשות, עת הוכרח בעלה לעבוד בתור פועל ביקב של ראשון-לציון, למען הרויח את דמי הפרנסה הזעומים, היו הנהלת המשק וחנוך הילדים מוטלים על כתפיה היא. והיא מילאה למופת את המוטל עליה. גידלה את צאצאיהם לחיי עבודה, עמל והסתפקות במועט ולחיי כורנים מקצועיים. במשק הכורות עוסקת המשפחה עד היום.

צאצאיה : ראה בערך של בעלה.

בנימין וילנסקי

נולד בסטרידוב (פלך צ'רניגוב, ברוסיה) בשנת תר"מ (1880) לאביו יוסף-חיים ולאמו חנה.

האב, שהיה למדן מופלג בתורת ישראל, לא מנע מעצמו כל עמל למען הכנס גם את בנו לתורה. ואם כי גדלהו באוירה דתית מובהקת ב"חדרים" ובישיבות, נתן לו גם את האפשרות ללמוד שפות זרות.

קרבת משפחה, עם המשפחות: שלום וילנסקי ממיסדי חדרה, אריה וילנסקי וחוקר הארץ זאב וילנאי (וילנסקי).

נשא לאשה את צפורה בת נחום חיימוביץ-שפירא, (אשר קרבת משפחה בינה לבין משפחת יעקב שפירא מנהל היקבים בראשון-לציון).

בשנת 1901 עלה לארץ. התישב בפתח-תקוה, שמקום מגורים מצא לו שם אצל יעקב ויוסף קרול, והתחיל לעבוד כפועל חקלאי בפרדסי הבארון רוטשילד. לאחר שהתמחה בעבודה זו נתמנה למפקח על פרדסים אלה, ואף גם נטע חלק מאותם פרדסים. בימים ההם עבד במחיצתם של אברהם בריל ממנהלי היק''א, יהושע אברביה ומשה-שמואל קרצמר, ונחשב על המומחים בגדול ההדרים בארץ.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2159). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2159