Volume 5

Page 2161

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צבי שניידר

נולד בסטרודוניץ שע"י צ'רנוביץ (בוקובינה - אז באוסטריה), ב' ניסן התר"כ (1860) לאביו חיים ולאמו פרל.

אביו נתן לו חינוך חרדי בחדר ובישיבה.

בתרל"ב, בהיותו בן 12, עלה לארץ והתישב עם הוריו בצפת.

נשא לאשה את פייגה בת עמרם בר' יהודה לייב, (שהיה מכונה "הרצוג", הוא שם משפחת אשתו).

יהודה לייב הרצוג , הסבא של פייגה אשתו, התקין את הפנסים בחצר של רבי שמעון בר-יוחאי להארתה של החצר והסביבה כולה - ביום החג המסורתי של ל''ג בעומר. ומאז, מזה 82 שנה שמסורת זו נמשכת.

רבת הרפתקאות ואסונות ורווית דמים היא ההיסטוריה של משפחת שניידר החלוצית במשמר-הירדן.

שמו של צבי שניידר - בכינויו האידישאי: הרשל שניידר - נמצא חתום בשוליו של הפרטיכל ותקנות החברה "חברת לינת הצדק יסוד-המעלה" שנוסדה ע"י ר' דוד שוב בשנת "אהיה כטל לישראל" (התרנ"א) שגם בני משמר-הירדן נצטרפו אליה, והוא חתום על

כך יחד עם עשרת בני משמר-הירדן. פרטי-כל זה נחתם ביום א' י' אלול שנת "ולא יבושו עמי לעולם", ביסוד-המעלה.

לאחר עבודה קשה ומפרכת בחלוציות יסודה של משמר-הירדן נפטר צבי שניידר ונקבר במשמר-הירדן.

אשתו פייגה נפטרה בנתניה, ביום ב' אדר תש''ב.

צאצאיהם: יהודה לייב (אריה), יצחק (שהיה מארבעת הקרבנות הראשונים במושבה, בהקברם חיים תחת מפולת גוש עפר, בערב פסח תרנ"ד), פייבל (אוסטרליה), עמרם (בנתניה), שרה אשת אריה כהן (נתניה), דניאל (נקטף בדמי ימיו, בשנת התר"ץ, בגיל 30. השאיר אחריו אשה וארבעה ילדים, 3 מהם גרים בנתניה), יוסף (נתניה), יהושע (נתניה).

שלמה (זיידל) סגל

נולד בצפת, כ' אדר תר"ל (1870), לאביו ברל (דב) סגל, שהיה מכונה גם בשם מוהיליבר, כי ממוהיליב שברוסיה בא לארץ, ולאמו טשרנה.

קיבל את חנוכו בישיבות צפת שהיו אז מן המפורסמות.

ב-1887 נשא לאשה את רייזל (שושנה) בת עמרם הרצוג נפטרה במשמר הירדן, כ''ז תשרי תש"ה).

זמן מה לאחר היוסדה של משמר-הירדן נקרא להתישב בה ועסק בעיקר באספקת צרכי המזון והקל בהרבה על המתישבים את קשיי האספקה, ללא תקציב וללא מקור לאשראי. אבל הרוח החלוצית החקלאית ששררה בנקודת מוקד זו דבקה עד מהרה גם בו, ולמרות הצורך החיוני ביעילות עזרתו המסחרית לא יכול היה לעמוד בפני הרוח החקלאית שחפפה על נקודה זו, אם כי בדם ואש היתה נקנית, ויעזוב את מסחרו ויתנחל במקום, דבק בקרקע ויתמסר לעבודתה, ואת בניו גם הם חנך ברוח האהבה והקנאה לחקלאות ולאם אדמה.

אם כי את חנוכו קיבל בישיבות לא פסק בכל זאת בכל ימי חייו מעיון גם בספרות המודרנית, הן בספרי מדע והן בספרות יפה. ע"י כך העשיר את אוצר ידיעותיו לא רק בספרי דת אלא אף גם במדעים חילוניים. בשתוף פעולה עם רעיתו ארגן את החיים במושבה במובן הדתי והסוציאלי גם יחד. ביתו שימש אכסניה לכל עובר אורח, שנתקבל בו בלבביות ואחוה.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2161). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2161