Volume 5

Page 2173

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

העיר, העדות השונות ועניניהן ותולדות המעבר ממוסדות הישוב הישן) אל ישוב יהודי מודרני.

ב-1938 חיבר לפי הזמנת הוצאת "קוסמוס" את ספר הלימוד "קולוקוויאל היברו" ("עברית מדוברת") שהותאם במיוחד לדוברי אנגלית וזכה במשך הזמן לארבע מהדורות.

באביב ת"ש נפצע קשה על ידי אנגלים במהלך ההפגנות נגד חוקי-החנק וההתנגשויות בין המפגינים וכוחות המשטרה הבריטית. שכב חודש ימים בבית החולים וענין ההתנפלות עליו שימש נושא לראיון-מחאה מצד נציגי המוסדות העליונים ומשלחת צבור העתונאים אצל המזכיר הראשי של ממשלת המנדט.

ב-1941 ביקר בשליחות עתרנו במצרים וכתב שורה של רשימות על מצבם וחייהם של החיילים היהודים בצבא הבריטי. עם שובו משליחותו הועלה לתפקיד עורך החדשות ב"הבקר" והועבר לתל-אביב. באותה שנה גם עמד בבחינות החוק הארצישראלי לעורכי דין זרים וב-1942 נתקבל כחבר באגודת עוה"ד.

עם צאת צו-הגיוס ב-1942 התנדב לצבא הבריטי ובהסכמת המוסדות הישוביים נשלח על ידי המפקדה הבריטית לטורקיה בתור "מומחה מושאל" לצירות ארה"ב באיסטנבול על מנת לארגן משם את שירותי המודיעין בארצות הבלקן. עם התפטרותו מ"הבקר" שחלה באותו זמן, הוזמן על ידי העתון "הארץ" לשמש סופרו המיוחד בטורקיה ובכל הארצות אשר שליחותו עלולה להביא אותו אליהן. ואמנם מתש"ג ואילך החלה להתפרסם ב"הארץ" סידרת מאמריו ומברקיו "מאחורי הפרגוד של ארצות הכיבוש" אשר הביאה לקוראים את האישורים הראשונים המדוייקים והמפורטים מפי עדי ראיה ומקורות-סתר נאמנים, לממדי השואה באירופה.

השנים תש"ג-תש"ה שבילה ח. בלצן בטורקיה היו מן המענינות ביותר מבחינה יהודית ועולמית. עם תום שנת "השאלתו" לצירות האמריקנית נתבע לחזור לצירות הבריטית שם נמסר לידו תפקיד מקביל בהנהלת האינפורמציה העתונאית מארצות הכיבוש. באותו זמן עצמו, כעתונאי וכאיש השירות הדיפלומטי, נמצא בקשר מתמיד עם שליחי ההצלה של הישוב למוסדותיהם ולמפלגותיהם. (אותם תיאר בסידרת מאמרים "שלנו בחוץ לארץ") והשתתף במסע-המאמצים הנואש של איירה הירשמן הידוע להצלת יהודי רומניה ואונגריה.

עם שחרור הבלקנים, דחה את הזמנת הבריטים להישאר בשירות הדיפלומטי ומיד לאחר שחרורו מתפקידו נתמנה מנהל כללי בטורקיה של פעולות חברת הסיוע היהודית-אמריקנית למהגרים "היאס''. בראשית תש"ו יצא בשליחות "היאס" לארגן את חידוש פעולותיה ופתיחת רשת משרדיה בארצות המשוחררות: בולגריה, יוגוסלביה, יוון, צ'כוסלובקיה ואוסטריה. ממסעיו אלה, בהיותו מהראשונים שהגיעו לארצות הנ"ל, פרסם ב"הארץ" שורה חדשה של מאמרים על מצב שרידי היהדות בכל ארץ וארץ וסיכויי העליה והחזרת הרכוש היהודי בהן, כן פרסם מאמרים בצרפתית (בעתון "איסטנבול") ובאנגלית (ב"ניו-יורק טיימס" ו"ז'ואיש כרוניקל").

בשנות תש"ז-תש"ח שימש מנהל כללי של סניפ"היאס" בצ'כוסלובקיה ובתפקיד זה נתן את מיטב עזרתו לאירגון "רכבת התחתית" המפורסמת של ה"בריחה". אלפי מעפילים שנקלעו לצ'כוסלובקיה והארצות הסמוכות לה ללא כל תעודות עשו את דרכם על פני ארצות אירופה הודות לתעודות שהוצאו ונחתמו על ידו, בתור ראש "היאס" בצ'כוסלובקיה, שכאילו בעלי התעודות מהגרים בחסות "היאס" לפנמה, קוסטא-ריקא וכדומה ארצות אכזוטיות... רק מקץ שנה השגיח בדבר ה"אינטליג'נס" ואז הוזמן ח. בלצן על ידי הצירות הבריטית בפראג ונצטווה לחזור מיד לארץ ולהתיצב "לצורך בירורים" בפני שלטונות המנדט. משסירב, בוטל תוקף דרכונו הארצישראלי. ברם מעמדו כמנהל "היאס" וקשריו עם הצירויות השונות עזרו שיוכל להמשיך במסעיו על פני אירופה בעניני "היאס" ו"הארץ". בתקופה זו פירסם ב"הארץ" שורה נוספת של מאמרים על פולין, גרמניה ואוסטריה, הארצות הסקנדינביות וארצות בנלוכס. בשנת תש"ח עם החרפת המאבק על המדינה, גייס את כל יכולתו וקשריו בפראג לעזרת שליחי ההגנה שעסקו בהחשת עזרה ממשית מצ'כוסלובקיה למאבק בארץ.

עם היווסד המדינה התפטר מהנהלת "היאס" וחזר לארץ ממנה נעדר יותר משבע שנים. משנתגייס לשירות פעיל, הוטל עליו תפקיד המזכיר הכללי של האגף ליחסי צבור במשרד הבטחון.

באביב תש''ט, עם גמר המלחמה, השתחרר והחל לעסוק במקצועו כעורך-דין. מזמן לזמן המשיך לפרסם מאמרים ב"הארץ", "מעריב", על המשמר" ו"דבר השבוע".

בשנת תש''ט נשא לאשה את ד"ר רות בת משה גרטי.

בקיץ תש"י, משהחליטו העתונים היומיים העברים להקים סוכנות ידיעות ארצית מאוחדת בשם "עתים" ("עתונות ישראל מאוגדת") הוזמן ח. בלצן לארגנה ולעמוד בראשה.

בחורף תשי"ב רכשה "עתים" את זכות ההפצה של שרות החדשות "רויטרס".

שלמה יצחק רוזנפלד

נולד במונשט, רומניה, בשנת תר"מ (1880) לאביו משה חיים ולאמו מרים.

בהיותו בן שנתים עלה אביו עם כל ביתו בקבוצת עולי רומניה שיסדו את ראש-פנה, והילד שלמה יצחק נסע מבירות עד צפת בתוך ארגז תלוי על גבי פרדה ליד אמו שרכבה עליה.

למד בבית הספר של המושבה מפי ר' דוד שוב ושאר טובי המורים. גדל מילדותו באוירה של מסירות לאדמה ומאבקים עליה ובבחרותו היה מטובי העובדים ולוחמי ההגנה על המושבה.

כשיסדה חברת יק"א בשנת תרס"ב את המושבות החדשות כפר תבור (מסחה) ומלחמיה (עבדיה) בגליל התחתון הושיבה בהן בני אכרים מהמושבות הותיקות, וכך נבחר שלמה יצחק רוזנפלד להתישבות במלחמיה שבעמק הירדן. בפעם. הראשונה הוכרח לחזור מטבריה ולא הורשה להמשיך את הדרך בגלל

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2173). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2173