Volume 5

Page 2177

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נות למדינה יהודית כפתרון יחידי אפשרי לבעית שארית הפליטה, ולתכניתו נמצא זרם של תומכים בועידה. ב-1946 השתתף במשלחת אגו"י לארה"ב למען א"י תורנית, ובדרכו ביקר במחנות באיטליה ובצרפת ועודר את הנידחים לעליה. ב-1947 עשה בשליחות בשוייץ.

באפריל 1948 יצא בשליחות התנועה לארה"ב והצליח בהסברותיו על המצב המדיני והצבאי בארץ להשיג את הסכמת ראשי ה"אגודה" שם לשיתוף הסתדרותם בהכנות להקמת המדינה היהודית ובהנהגתה, ומשחזר ביום הרביעי ליסוד המדינה נתמנה למנהל כללי של משרד הסעד בראשות הרב יצחק מאיר לוין , שר הסעד ונציג אגו"י בממשלת ישראל.

אשתו : דבורה בת האדמו"ר נתן דוד רבינוביץ מפארצ'ב, פולין, מצאצאי "היהודי הקדוש" מפשיסחא, ומצד אמה מצאצאי ה"דברי חיים" מצאנז.

בנותיו : לביאה, אפרת.

משה שר

נולד באודיסה, רוסיה, בשנת תרנ"ד (25.3.1894), לאביו גרשון ולאמו רבקה בת למל לוקשביץ.

בן חצי שנה נתיתם מאביו ונתחנך במאמצי אמו והמשפחה.

משגמר את לימודיו בחוה החקלאית באודיסה, מיסודה של חברת מפיצי השכלה ובניהולו של האגרונום זוסמן, נשלח ארצה מטעם "חובבי ציון" יחד עם שלשה תלמי

דים אחרים : יצחק צינובר (נסע אח"כ לאמריקה, חזר עם הגדוד העברי ומת בארץ), נתן ברזובסקי (השתקע בטבריה), שאול קרבל (השתקע בכפר ויתקין).

לפי ההוראות היו צריכים לפנות אל מנחם שיינקין שהוא יסדר אותם בעבודה חקלאית, אך ישראל שוחט שקיבל את פניהם מטעם הנהגת צבור הפועלים ו"השומר" נטל את טורח סידורם על עצמו.

משה נשלח לשמירה בגליל ושמר במקומות שונים יחד עם ראשוני "השומר" צבי ניסנוב, ישראל גלעדי, שמואל רומרשטיין (שנהרג בתאונה ב-1913) ומאיר חזנוביץ. השתתף ב-1911 בכיבוש אדמת מרחביה ובתגרות עם מערערים, מסיגי גבול ושוסים ערבים.

במלחמת העולם הראשונה נאסר ביחד עם יתר חברי "השומר" אחרי שנתגלתה המחתרת העברית של "נילי" והובא לכלא דמשק. אחרי שזוכה מאשמת הריגול גויס לצבא הטורקי ושרת בחלב בפלוגת הרכבות.

ב-1919 חזר ארצה עם המהנדס גליקשטיין . השתתף בהגנת תל-חי עם יוסף טרומפלדור ועם בן-דודו אהרן שר שנפלו שם. אחרי פנוי כפר גלעדי שרת לפי דרישת "השומר" ארבע שנים במשטרה והגיע בה לדרגת סמל.

נשא לאשה את שושנה בת חיים אוסיה.

מ-1924 ואילך היה השומר האחראי לקרקעות שגאל יהושע חנקין בעמק : ג'בתה (גבת), א-כניפס (שריד), ירקני (כפר ברוך), תל שמאם (כפר יהושע), ג'דה (בית שערים), קוסקוס-טבעון (טבעון, קרית עמל, אלונים וכו') והיה פעיל בפינוי הערבים לשם שחרור הקרקעות להתישבות יהודית.

מ-1928 ואילך הנו האחראי לאדמות מפרץ חיפה בתור ראש השומרים ומאנשי ההגנה בעמק זבולון.

בנו : חיים היה חבר ברבדים שבגוש עציון, נלקח בשבי לעבר הירדן ושם נרצח במחנה השבויים על-ידי איש הלגיון הערבי.

אברהם פרנקו

נולד בירושלים, ג' סיון תרנ"ז (1897), לאביו הרב נסים רפאל (מחכמי חברון ומעסקניה), בן הרב רחמים יוסף , חכם באשי בחברון, ממשפחה שעלתה מהאי רודוס לפני ארבעה דורות ופעלה למען בנין בית-החולים "חסד לאברהם" ושכונת בתים בשביל כוללות הספרדים מחוץ לחצר היהודים שבחברון, ולאמו אסתר בת אליעזר אלישר (ממשפחה מושרשת בירושלים למעלה מעשרה דורות).

למד בתלמוד-תורה של העדה הספרדית בחברון ואח"כ בישיבת "שדי חמד" של הגאון ר' חיים חזקיה מדיני, שעלה מקאראסו-באזאר שבקרים, והוסמך לשחיטה ולרבנות, ובידיעת ערבית עממית וספרותית השתלם מפי יצחק מלכיאל מני ויוסף מני .

היה זמן מה שו"ב בחברון ובבאר שבע. השתלם ברוקחות ושימש בתפקיד רוקח של עירית חברון, ואז היה כתבו החברוני של העתון "החרות", ואח"כ של עירית באר- שבע, במלחמת העולם א' מפקח בתי-המרקחת במחנה הרביעי של הצבא הטורקי, ואחרי המלחמה ההיא רוקח בבית-החולים "הדסה" -רוטשילד בירושלים.

נבחן במרכז המורים, קיבל תעודת הוראה והיה מורה בביה"ס של חברת "עזרה" הברלינית בחברון, בבית-המדרש "דורש ציון" ובבתי-הספר של כי"ח בירושלים.

ב-1922 נשא לאשה את שמחה בת הרב מרדכי ישראל שריזלי (ראב"ד לעדת הספרדים בירושלים).

היה שנים אחדות מזכיר בית משפט השלום בירושלים, גמר את שיעורי המשפט הממשלתיים והוסמך למשפטים. נתקבל לעבודה בעירית ירושלים ושימש בה בתקופת השלטון המנדטורי כפקיד ראשי ומזכיר עברי של העיר ומאז השחרור הנו מזכיר כללי של העיר.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2177). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2177