Volume 5

Page 2182

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1921 נשא לאשה את ז'וליה לבית בחבוט.

השתתף בכל פעולות משפחת שלוש בגאולת קרקעות ובהקמת מפעלי תעשיה ועבודה צבורית וציונית בכלל. כ-20 שנה היה אחד ממנהלי הטחנות הגדולות בחיפה. שם היה חבר ועד העדה הספרדית, ממיסדיו ותומכיו של בית-הכנסת "היכל עמנואל". עזר לנצרכים בהסתר, בלי רדיפה אחרי הכבוד. היה מעודד ותומך בהרבה מפעלים צבוריים בלי התבלטות.

נפטר בחיפה והובא לקבורה בת"א, כ"ב תשרי תש"י (15.10.49).

צאצאיו: אהרן (אדריכל מוסמך מהטכניון העברי בחיפה והשתלם בבנין ערים באוניברסיטת קולומביה בניויורק), אדית אשת בנימין קריגר, רינה, חנה .

פרופ' אריה ליאון מאיר

נולד בסטאניסלאבוב, מזרח גליציה, טבת תרנ"ה (1895. 12.1), לאביו ברוך ולאמו רחל. למד בגימנסיה ובאוניברסיטה בוינה והוסמך בה לד"ר לפילוסופיה והמשיך לעבוד בה כעוזר מן המנין. התמחה ביחוד בידיעת המזרח

המושלמי ותולדות התרבות שלו, ובשנות 1919-21 היה עוזר בספריה הממלכתית בברלין.

עלה ארצה ב-1921 ונתמנה למפקח במחלקת העתיקות הממשלתית, מ-1929 מנהל הארכיון שלה ומ-1932 ואילך עד לקץ השלטון המנדטורי היה הממונה על אוסף המטבעות האיסלמיות והכתובות הערביות במוזיאון הממשלתי (רוקפלר) בירושלים. חבר המועצה הארכיאולוגית הממשלטית. מ-1925 ואילך היה מרצה ומ-1932 ואילך הנו פרופסור מן המנין לארכיאולוגיה ולאמנות של המזרח הקרוב באוניברסיטה העברית ובמשך תקופה מסוימת נשא בה את כהונת הרקטור. ניהל (ביחד עם הפרופ' א. ל. סוקניק) את חפירות החומה השלישית בירושלים וחפירות אחרות. נבחר לחבר אגודת הארכיאולוגים בלונדון וחבר כבוד בחברה האמריקאית להראלדיקה. במשך שנים רבות חבר פעיל וחבר הועד בחברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ונבחר לנשיא-הכבוד שלה, חבר ועד החברה הא"י לפולקלור ונשיא-כבוד של החברה המזרחנית הישראלית.

פרסם הרבה מאמרים, מחקרים וספרים בעברית ובלועזית על נושאים מהארכיאולוגיה המזרחית והיהודית. ערך הרבה מסעי מחקר בארצות המזרח התיכון. השתתף בקונגרסים בינלאומיים של מזרחנים בארצות שונות והוזמן להרצאות-אורח באוניברסיטאות שונות.

בראשית השנה האחרונה לשלטון הבריטי בארצנו (1948) הוענק לו אות הכבוד M.B.E.כהכרה רשמית על פעולתו הפוריה ורבת הערך בשרות המדע הארצישראלי ושל המזרח התיכון בכלל.

הרב שלום שכנא ילין

נולד בעיירה סקידל, מחוז גרודנה, רוסיה, בשנת תק"ן (1790) לאביו ר' נפתלי. למד בישיבות ונודע כגדול בתורה,

נשא לאשה את דובקה בת ר' שלום.

עסק כל ימיו במסורה לתנ"ך והגיע לבקיאות מפליאה במסורה, בחסר ויתיר, בשינויים ובחילופים שבניקוד בכל תורה ונביאים וכתובים, בכל מקורות המקצוע הזה ובכל המסתעף ממנו. היה מגיה מפורסם ומהולל לספרי תורה ונביאים ולפרנסתו עסק בעיקר בעבודה זו.

כשהחליט לעת זקנה לעלות לארץ-ישראל והיה עליו לעבור דרך קהלות ישראל ברחבי רוסיה עד אודיסה, נשלחו הוראות מאת גדולי הרבנים והאדמו"רים בקהלות, שבכל מקום שיעבור ר' שלום שכנא מגיה חייבים למסור לו את ספרי התורה להגהה ובלי זה אסור יהיה לקרוא בהם. משום כך נשתהה בדרך עם משפחתו זמן מרובה והעבודה הכניסה לו לפרנסה ולהוצאות הדרך.

בשנת תרי"ח הגיע עם משפחתו לירושלים.

רבני ירושלים הטילו עליו תפקיד חשוב ואחראי : לנסוע לחלב ולעבור שם על התנ"ך בכתב-יד המפורסם בשם "כתר תורה", המיוחס לבן-אשר מאבות המסורה בטבריה בתקופה שלאחר חתימת התלמוד, ולהעתיק ממנו את ההבדלים שבינו ובין הספרים שבידינו בחסר ויתיר, בניקוד ובסידור הפרשיות, לשם קביעת פסק הלכה בענין זה. לשם כך נתנו לו רבני ירושלים כתב-המלצה גדול ונמלץ אל חכמי חלב ורבניה, שיקבלוהו בכבוד הראוי ויתנו לו גישה חפשית אל התנ"ך היקר, השמור מכל משמר, לצרכי מילוי תפקידו. אך בגלל חולשת זקנה לא יכול לנסוע ושלח במקומו את חתנו ר' משה יהושע קמחי והוא בדק ורשם את הכל לפי הוראות חותנו.

ר' שלום שכנא השאיר אחריו הרבה כתבים וגם חיבורים שלמים במקצוע המסורה. הכתבים נשלחו אל בנו הרב אריה ליב מבילסק לשם סידור והדפסה, אך בינתים נפטר הבן והכתבים נאבדו.

נפטר בירושלים ה' שבט תרל''ד.

צאצאיו : הרב אריה ליב (רב בבילסק, מחבר הספרים "יפה עינים" על הש"ס, "קול אריה'', "מצפה אריה''), צבי הירש (בירושלים), דוד (בקישינוב), יהושע (בירושלים ; שינה אח''כ את שם משפחתו להלפמן), בת שבע אשת הרב משה יהודה קמחי, לאה אשת הרב גרשון פול צקר.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2182). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2182