פעולתו זו נוסדה "הסתדרות הספרדים" אחרי צאתו מהארץ.
בקיץ תרפ"ה השתתף כציר בני עדתו ממנצ'סטר בועידה העולמית של היהודים הספרדים שהתכנסה אז בוינה ליד הקונגרס הציוני. נבחר ליו"ר ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים שנוסדה אז ולשם מילוי תפקיד זה עלה להתישב בירושלים. התמסר לעניני ההתאחדות במרצו ובממונו, נתן מכספו את הוצאות הארגון והניהול וביקר בארצות שונות לשם תעמולה ועידוד העסקנים והמרצתם לפעילות. זמן-מה עוד התגורר בפאריס ובריסל וחזר לירושלים ובראשית תרצ"ו עבר להשתקע בתל-אביב. השקיע הון ומרץ בחיי המשק בארץ : גאל קרקעות, נטע פרדס במושבה הדר, השתתף בהקמת "הבנין המרכזי" בירושלים וביסודו ובניהולו של בנק "קדם" בת"א והיה אח ויועץ נאמן לכל העוסקים בצרכי צבור באמונה והרבה מזמנו הקדיש לתורה ולחכמה. משהחלה רדיפת היהודים מצד ממשלת איטליה בהשפעה נאצית-גרמנית ויתר על הנתינות האיטלקית ועל תואר האצילות הכרוך בה למשפחתו מזה דורות אחדים והתאזרח בארץ.
נפטר בתל-אביב, י"ג כסלו תש"ג (22.11.42).
בנותיו : מרים, איווט .
אברהם יעקב רות (ראטה)
נולד בבאסק (גליציה) בשנת תר"ס (1900) לאביו שלום שכנא (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו אסתר בת יוסף דאנציגר. קיבל חינוך מסורתי וכללי בגמנסיה.
היה פעיל בארגונים ציוניים וצבוריים.
בשנת תרפ"א (1921) נשא לאשה את זעני בת משה גוטהערץ. בוינה עסק במסחר רהיטים.
בשנת תרצ"ט (1939) עלה עם משפחתו לארץ, אחרי שאחיו בארצות הברית שלמו סכומים גדולים לנאצים לשם שחרורו עם משפחתו משם.
בארץ הקים תעשית צבעים.
נפטר בתל-אביב, ט' תשרי תש"ג (20.9.42).
בתו: ביאנקה אשת ירחמיאל מ. בלייכער (תל-אביב).
זאב (ואלטר) שליצר
נולד בפוזן (אז גרמניה וכיום פולין), ניסן תרס"ו (3.4.1906), לאביו ד"ר חיים (וילהלם) (רופא נודע למחלות מין, יועץ הממשלה הגרמנית וממיסדי החברה לפעולה צבורית למניעת מחלות אלה) ולאמו יהודית בת שמואל פייזר. אחרי חינוך יהודי וכללי תיכוני למד בבי"ס גבוה בפוזן ובאוניברסיטת פרייבורג ובשנות לימודיו היה ראש תנועת-הנוער היהודית הנויטראלית בגרמניה.
ב-1931 נשא לאשה את דבורה (טרודה) בת נתן (פרדיננד) ביהם. ניהל בגלייביץ שבשלזיה את בית-החרושת ללחם "הלפאוס" וב-1931 קודש שם לאח בלשכת בני ברית "הומאניטאס". ב-1933 עבר לפראנקפורט ענ"מ, שם היה מנהל כללי ובעל רוב המניות בבית-חרושת "אוסטהאפן" ללחם, ביסקוויט ושוקולדה והמשיך את פעילותו בלשכת בני ברית "מרכוס הורוביץ".
אחרי ביקור בארץ ב-1935 לשם לימוד תנאי העבודה והתעשיה עלה ארצה ב-1936 והשתקע בתל-אביב. ניהל את ביהח"ר ללחם "בית לחם", אח"כ היה בעל ביהח"ר לחומץ "היברו" בבת-ים, מיסד חברת בית מסחר מזרחי בע"מ בת"א ואח"כ מיסד ושותף הפירמה ו. שליצר ושות ' (יוליוס שטאל) בת"א לעסקי מימון, השקעות הון ונאמנות. המשיך בפעילות צבורית בענפים שונים והיה גזבר הכבוד הראשון של החברה הבינלאומית למוסיקה בת זמננו בארץ-ישראל, חבר בועד "בית ישראל" איגוד למען הדת והתרבות לעם, חבר הועד המנהל של חברת הגימנסיה בן-יהודה בת"א, וכיום חבר ועד אגודת התזמורת הפילהרמונית הישראלית. את פעילותו במיסדר בני ברית המשיך מ-1937 ואילך כאח בלשכת "ביאליק" בת"א ומילא בה תפקידי שר האוצר, מזכיר, סגן נשיא וב-1943 נבחר לנשיאה, יוזם ומיסד קרן לערבויות אחים, ולאות הוקרה לפעולותיו נטעה לשכת ביאליק גן בן 100 עצים על שמו ביער בני ברית של הקה"ק. ב-1944 נבחר לחבר הועד הכללי של הלשכה הגדולה בישראל וב-1949 לסגן הנשיא הגדול שלה והנו חבר בחבר-הנאמנים של בית הילדים, מפעל הילד והנוער של בני ברית.