Volume 5

Page 2208

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שבועות מספר התחיל מר ש. ז. בלומנטאל בהוצאת העלון המוכפל האינפורמטיבי שלו ואח"כ נוספו עוד עלונים אחדים.

כעבור שנים מספר, בהן הוא יסד בין היתר גם את הוצאת הספרים "אתאזא" שהוא מנהלה, חזר מ. פרבר לעתונות בשפה הגרמנית כחבר מערכת "ידיעות חדשות". בזמנים שונים ערך את הדו-שבועון "עולם האשה", את הירחון "ידיעות של התאחדות עולי אוסטריה" והשתתף במערכת "ידיעות היום". השתתף לפני מלחמת העולם השניה ב"נויע וועלט" בוינה, ב"מדינה עברית" בפראהא וב"די ידישע גמיינשאפט" ליברץ; לאחר המלחמה השתתף בעתונות היהודית באוסטריה, גרמניה, ארגנטינה, בראזיל, שבדיה, שוויצריה, צ'כוסלובקיה. מאמריו הופיעו גס בעתונים עבריים בארץ וגם בכתביעת לא-יהודיים בחו"ל.

משנת תשי"א בין פעילי הציונות הכללית.

בועד התאחדות עולי אוסטריה השתתף בארגון הסידור הראשון של אלפי עולים "בלתי ליגליים" בישוב בשנות הספר הלבן, שעה שהבולשת הבריטית לחמה בעליה. התאחדות עולי אוסטריה קבלה אז את העולים מן האניות, פזרה אותם בישוב תוך דאגה לצרכיהם הראשונים בארץ, וזה לפעמים ליותר מחודש ימים. פרבר ארגן במיוחד את העבודה התרבותית בין עולי אוסטריה ע"י רשת שעורי עברית, הרצאות ואספות, ארגן מחנות עבודה בשביל העולים בזכרון יעקב וברמתיים.

מארגן ומזכיר כבוד של "מרכז עולים בא"י", בו היו מאורגנות שבע התאחדויות עולים.

חבר ה"הגנה" מאז תש"ב (1942) בתפקיד מיוחד וחבר במשטרה המיוחדת. בין עצורי "השבת השחורה" בלטרון.

מספריו בשפה הגרמנית : מחזות : "נורה בבריחתו'', דראמה אנטי-היטלריסטית 1934, "שושן הבירה", דראמטיזציה של מגילת אסתר, 1944; שירים : "רגש והרהורים" 1928, "תל-אביב משדרת ציונות" 1936, "תלאביב שלי" 1940. שני ספרים אלה כוללים סטירות תחת הפסבדונים מאיר ראובני. היסטוריה : "ד"ר אמיל מרגוליס, חיי מאבק בעד אמת וצדק" מתוך תולדות יהדות צ'כוסלובקיה, 1949, וחוברות שונות בעברית ובגרמנית על שאלות כלכליות וציוניות, אגדות וספורים לילדים בחוברות וספרים רבים בעברית בחרוזים ובפרוזה.

בשנת תש"א נשא לאשה את שרה אילנה בת אהרן טוטלמן (מאונגני בגבול בסארביה-רוסיה, מורה בביה"ס חכ"יח בת"א.

צאצאיו : אהרן, דניאל.

אברהם קומרוב

נולד בסורוקי, בסרביה, ט"ו אדר תרמ"ד (1884) לאביו אפרים יהודה (ראה כרך ב', עמוד 717) ולאמו ינטה בת מרדכי הוכברג.

חנוכו קבל בבית-ספר עברי מתוקן בסורוקי. מוריו היו שם שלמה הללס וש. אברמוביץ.

בשנת 1897 עלה ארצה, במקום שהוריו כבר היו שם ונרתם בעול העבודה והפרנסה, בעבדו בתור פועל יומי בכרמי נס-ציונה וראשון-לציון ביחד עם אביו. בהגיעו לגיל ט"ו - נתקבל לבית-הספר החקלאי מקוה-ישראל, שהיה בימים ההם תחת הנהלתו של האגרונום יוסף ניגו, ושמע תורה מפיהם של המורים יהודה גור ושמואל הוכברג.

במקוה-ישראל היה חבר לאותה קבוצת תלמידים שזכו שם לכנוי "מורדים", על אשר התקוממו נגד הנוהג להשלטתה של השפה הצרפתית בבית-הספר, ודרשו גם את למודה של השפה העברית בתור חובה. מחברי קבוצה זו היו : המורה לעתיד הד"ר חיים הררי (אז בלומברג), האדמירל לעתיד עמנואל בנינסון והד"ר לעתיד שמעון טרבלוס.

לאחרי שלוש שנות למוד במקוה-ישראל עזב את ספסל הלמודים ויתמסר בעצמו להוראה. ראשית כהונתו הי

תה בהוראה בבית-הספר העממי בנס-ציונה בצוות עם אביו, בתור מורה למקצועות ריאליים. קשים היו תנאי ההוראה בימים ההם, לפני היות ספרי למוד מקצועיים בשפה העברית, ועל המורה מוטלת היתה גם העבודה האחראית להכנת השעורים ע"י תרגומים מספרים מקצועיים בשפות זרות.

מנס-ציונה עבר להוראה לכפר-תבור (אז בשם "מסחה") שם עבד במשך שנתיים יד ביד עם המורה המפורסם יוסף ויתקין - חברו.

כאשר התחילה פועלת בארץ בזמן ההוא מפלגת פועלי-ציון - הצטרף אליה. היה מפעיליה יחד עם דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, רחל ינאית ועוד, השתתף בפרי עטו בבטאון של פועלי-ציון "האחדות".

לאחר שנתיים ירד מצרימה לפי הזמנתה של הפירמה ההולנדית "ואן בלוטן", שבראשה עמד הקונסול ההולנדי הכללי במצרים. לאחר זמן קצר עבר להנהלת החברה יחד עם מר נתן אלמן (מי שהיה אחר כך מנהלה של אגודת "פרדס'').

כ-1914, עת התרכזו מחנות הצבא הבריטי ליד תעלת סואץ, יסדה החברה הזו בתי-חרושת, וביניהם בית-חרושת לייצור ביסקויטים עבור הצבא. בית החרושת הזה

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2208). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2208