Volume 5

Page 2217

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בגיל 17 נתיתם מאביו ומאמו ואף כל הרכוש של המשפחה ירד לטמיון. הנער נוסע לצ'רנוביץ ולומד שנתיים בקונסרבטוריון בהנהלת פרופ. הליף וחזנות מפי החזן פנחס ספקטור ומפי החזן משה רוזנברג, שניהם חזנים בשני בתי הכנסת המרכזיים בצ'רנוביץ. לאחר תקופה

קצרה בה שימש בעצמו כחזן בבית כנסת "קינדר שוץ פאריין" נסע לוינה על מנת להשתלם. שם למד אצל פרופ. וואלף ומזמן לזמן גם עבר לפני התיבה ב"קאשל שוהל''. עם פלישת הנאצים לוינה חזר להונגריה והוזמן כחזן לעיר סיגט. באותה שעה נתחייב להתיצב לצבא בבוקרסט. אך בשובו לשם נתפנה מקום. החזן הראשי בבית הכנסת "אחדות קודש" ומבין מועמדים רבים הוא נתקבל למשרה זו. שמונה שנים שמש בה. בשנת 1941 ניצל בנס מידי הפורעים.

בקיץ 1947 עזב את רומניה באניה "טרנסילבניה", אך לא הורשה לרדת לחוף הארץ שעדין היתה בידי הבריטים. עבר את איטליה, בלגיה ובסוף נתקבל כחזן בלונדון בה עבד שנתיים. בכסלו תש"ט עלה ארצה ונתקבל כחזן ראשי בבית הכנסת הגדול בתל-אביב. הוא סגן, יו"ר ארגון החזנים בישראל. בשנת 1940 נשא לאשה את אסתר בת יצחק הרשטיג.

שלום פוסטולסקי

נולד בשידליץ (פולין) ב-24.2.1894 (תרנ"ד), לאביו אייזיק (מחסידי גור), ולאמו גליקה.

קבל חנוך תורני וגדל באחוזות סבא שלו בכפר, שם ספג לנפשו את האהבה לאדמה ולחקלאות. הראה נטיות מוסיקליות מילדותו, אך אביו התנגד בתוקף לשלחו ללמוד ולהשתלם במוסיקה אך הוא עשה מעשה נגד רצון אביו ויצא לורשה. התפרנס מכתיבת רשימות ונובילות בעתונות היומית באידיש ולמד בקונסרבטוריון מקצועות עיוניים במוסיקה ובפיתוח הקול. את לימודיו אלה לא סיים, כי בינתיים הצטרף לתנועת ה"חלוץ" ועלה ארצה בשנת 1920.

מאז אין הוא נוטש את המחרשה. עובר גלגולי עבודה והתישבות רבים עם "גדוד העבודה", ממנחמיה דרך מג

דל לעין חרוד, משם לעטרות ומשם למושב בית יצחק ליד נתניה.

אהבת השיר ויצירת השיר מתווה בלי הרף את עבודתו עבודת האכר. מנגינותיו כובשות את הלבבות בטון החדש הארצישראלי שהוא מכניס למורשת המוסיקלית מן הגולה. התחיל בחיבור מנגינות לילדי הגן. שמו יצא לראשונה לתהלה במנגינה לשיחו של לוי בן אמיתי "שבלים פנימה". המנגינה הגיעה לאזניו של פרופ. רוזובסקי והוא הבחין בה את נפש האמן. הוא עודדו ועוררו להמשיך בכיוון השיר העממי. מאז הוא נעשה פופולארי מאוד. מנגינותיו נדפסות על גלויות ה"קרן קיימת לישראל", מושרות ב"הגדות" של פסח של הקיבוצים ובחגיגות הבאת העומר. מהשירים המפורסמים ביותר שלו הם : "קומה אחא", "אלף לילה ועוד לילה", "בחשאי ספינה גוששת'', "שאי תודה אדמת מולדת".

אם כי ידע באיזו מדה יונקת המוסיקה שלנו ממקורות הגלות, אם פולין או ליטא, תבע להלבישה לבוש חדש. ארצישראלי, שיהיה בו משמחתו ומתוגתו של העמל.

יצירותיו פורסמו בחוברות של "המרכז לתרבות" של הסתדרות העובדים ובכל קובצי השירים שיצאו לאור. רבים משיריו עובדו למקהלה ולתזמורת ע"י שט רנברג, שלזינגר, רמב"ם, לוסטיג ואחרים.

בשנת 1934 נשא לאשה את אלישבע בת אלברט לוי.

רבות היו תכניותיו לפיתוח השיר העממי החדש. אך עבודתו הקשה במושב העובדים פרכה את כוחותיו. בשנים האחרונות חלה במחלה קשה והרבה ניתוחים עברי עליו. עוד ימים מספר לפני מותו כתב במכתב על תקוותו הרבה לחזור וליצור. אך תקוותו זו לא קמה, אף לא זכה לאסוף את כל מנגינותיו.

נפטר ט' בתשרי תש"י (2.10.1949).

בתו : גילה.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2217). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2217