Volume 5

Page 2219

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ל"התאחדות" (איחוד פועלי ציון וצעירי ציון).

ב-1919 נשא לאשה את צפורה בת ר' ראובן בסטומ סקי (בעל אחוזה ליד וילנה) ובאותה שגה יסד בוילנה את עסקו כאופטיקאי.

ב-1925 עלה ארצה עם משפחתו ויסד בתל-אביב את העסק האופטיקאי המקצועי הראשון, שהתפתח במהרה ומנה בין לקוחותיו את ראשי הישוב מכל הארץ.

ב-1926 השתתף עם יהושע שצוב ז"ל ואחרים ביסוד "מרכז הסוחרים הצעירים" בת"א ויפו ונבחר לועד שלו וביסוד "בנק למסחר" (כעת ''קרדיט מסחרי").

ב-1934 יסד עם עוד כמה חברים שלא מצאו את מקומם במרכז הסוחרים הצעירים, את אגודת הסוחרים העברים בת"א ויפו ועמד בראשה שנתים, ומשנתאחה הקרע בצבור הסוחרים ושני הארגונים התמזגו ב"התאחדות הסוחרים הכללית" נבחר לחבר נשיאותה.

ב-1935 ארגן את חבריו למקצוע בארגון מקומי ואח"כ ארצי של האופטיקאים המקצועית והנו יו''ר הארגון הארצי והסניף התל-אביבי. פעל למען שיפור רמת המקצוע והנהגת סדר מכסימלי בעבודה ובצד המסחרי של הענף.

ב-1934, משהורגשה בישוב מצוקת השיכון ופריחת הספסרות בקרקעות, השתתף ביזמה ובפעולה ביסוד החברה ''שיכון עממי" וביחד עם צבי לוביאניקר , הד"ר מ. לוריה, ז. אליגון , ד"ר צבי הלר ועוד הצליחו לפתח את החברה ולהקים כמה שיכונים (שכונות עם א' וב' בחולון, שכונת הרומנים, גבעת שמואל, עזרה ובצרון, שיכונים בנחלת יצחק ובנתניה, ועוד) והנו חבר הנהלתה עד היום.

ב-1935 יסד ביחד עם ד"ר יוסף דוידזון ז"ל, צבי לוביאניקר, אליהו לוין ז"ל ועוד את "אוצר עברי למסחר" (כיום "אוצר המעמד הבינוני"), נבחר ליו''ר ההגהלה, ומשהתפטר אחרי עשר שנים מתפקידו בתור יו''ר ההנהלה, נבחר ליו''ר-כבוד של המוסד.

בשנות המהומות תרצ"ו - צ"ח ומלחמת העולם ב' ומלחמת המולדת היה פעיל כמפקד קטע במשמר האזרחי, ב"כופר הישוב", מגבית ההתגייסות וההצלה ומלוה המלחמה, ובסוף מלחמת העולם השתתף עם הד"ר ב. הוי זנר ז"ל ואחרים ביסודו ובניהולו של הועד לעזרת נפגעי המשבר והמלחמה. פעיל בארגון יוצאי וילנה וכו'.

ב-1944 הצטרף ללשכת "שער ציון" של בני ברית ומילא כמה תפקידים בועד הפקידים שלה. בתש"י השתתף ביסוד לשכת "יצחק ילין" ונבחר לסגן-נשיאה הראשון, ובתשי"א נבחר לנשיאה.

צאצאיו : גניה (היתה מתנדבת בא. ט. ס.) אשת דוד פאהי, יצחק (פלמ"חאי ותיק, היה קצין בצה"ל), ראובן (היה קצין בצה"ל).

יוסף מרקוס

נולד בפתח-תקוה, י''ח אלול תרס"ה (18.9.1905), לאביו משה (ראה כרך א' עמוד 474), פרדסן ועסקן, בן התורני החסיד ר' נחמן (כרך א' עמוד 418), מעולי רומניה ומותיקי פתח-תקוה, ולאמו מרים בת ר' שמואל מי

ליס (כרך ב', עמוד 583), מראשוני-חובבי ציון ברומניה וחלוץ נטיעת האתרוגים בפתח-תקוה.

גמר את בית-הספר העממי של פיק"א בפ"ת ולמד בבית-הספר למסחר מיסודו של ד"ר ויינברג בתל-אביב. התמנה בעבודה חקלאית במשק אביו ותחת ידו.

נשא לאשה את רבקה בת ר' בנימין יהלום, העסקן הידוע שהתמסר להוציא את ענין כפר-גנים מן הסבך ומהסכנה שגאולת האדמה תבוטל, ונכדת הרב אריה ליב פרומקין הסופר וההוגה, שהיה חלוץ הבנין והישוב על אדמת פתח-תקוה במקומה הנוכחי אחרי שהמתישבים נמלטו לדור ביהודיה בגלל הקדחת (כרך א', עמוד 258).

עוסק בחקלאות ובשווק פרי-הדר. בנה את ביתו בכפר גנים בין הראשונים ושמש יו''ר במועצה המקומית כפר גנים.

פעיל בהגנת פתח-תקוה והישוב עוד משנת ההתקפה

הגדולה 1921. פעיל בנוטרות מעת מהומות 1936. חבר ותומך במכבי. חבר בהתאחדות האכרים וציר בועידותיה השנתיות.

צאצאיו: שמואל (עורך "חבר הקבוצות" ותסכיתים ב"קול ישראל"), יעל, אריאל.

חיים ניסן ("ניקו") מנדלקורן

נולד בשנת תרס"ז (1907) בעיירה לטבית קטנה דונדגה. כבנה של משפחה דתית מסועפת קיבל חיים את ראשית חינוכו וידיעותיו בישיבה. הרבנים שמפיהם למד חיים הבטיחו לו עליה מתמדת בסולם הקריירה התורנית, הודות לבקיאותו וחריפותו, אלא שבינתים נפל דבר בחיי היהדות הלטבית השקטה והשמרנית. בשנת 1923 ביקר זאב ז'בוטינסקי לראשונה בריגה שבלטביה. אותו ביקור חולל סערה בקרב הנוער. צעירים רבים ו"ניקו" ביניהם - נסחפו בקסם דיבורו ואישיותו של ז'בוטינסקי. בימים ההם נזרע הזרע של בית"ר שנקראה אז בשם "הסתדרות טרומפלדור" וכך עזב חיים את כתלי הישיבה והיה בא בערבים לאותו מרתף חשוך בריגה העיר, שבו הרביץ פולקובניק רוסי זקן את "תורת הביקסל". כעבור זמן קצר מצטרף חיים לקבוצה הראשונה היוצאת להכשרה חקלאית בחות למודים

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2219). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2219