Volume 5

Page 2254

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

את תנועת ההתנדבות בישוב, ואח"כ בכל מאבקי החיילים העבריים נגד מגמות המפקדה הבריטית לטשטש את לאומיותם, וכן במאבק על זכות הנפת הדגל העברי ועל הזכות להשתתף במלחמה בפועל וברכישות נשק ל"הגנה", ובסוף השתתף עם הבריגאדה בקרבות באיטליה ועם יתר מתנדבי הישוב בכל הפעולות לעזרת שארית הפליטה ותנועות ה"בריחה" וההעפלה, וכן בשליחות למחנה ברגן-בלזן לארגן תנועה חלוצית וחיי תרבות ופעילות ציונית.

בפברואר 1946 שוחרר מהצבא וחזר ארצה. נכנס לפעולה במועצה חישובית לקליטת חיילים משוחררים בחיים האזרחיים, כחבר לשכתה הראשית וחבר מזכירות מרכז איגוד החיילים המשוחררים. באמצע 1947 חזר לעבודתו במועצת פועלי ת"א כחבר המזכירות של הועד הפועל במחלקות עליה והכשרה מקצועית, עדות המזרח, פועלי הבנין, עובדי הצבא ומחלקת השיכון, ובהתגלות ניצני המדינה העברית והצורך להלחם על הגשמתה פעל גם בעניני בטחון ובמרכז הגיוס, וכתושב כפר אונו מילא שם בעת מלחמת השחרור תפקיד מפקד המקום מול עמדות הלגיון הערבי. יתר תפקידיו: חבר מועצת סניף מפא"י בת"א, חבר הועה"פ של לשבת העבודה בת"א והסביבה וחבר מרכז לשכות העבודה. היה ציר לועידות של ההסתדרות ומפא"י וציר לקונגרס הכ"ג.

צאצאיו: (מאשתו הראשונה מרים לובשבסקי שנפרד ממנה) אילנה ; (מאשתו השניה פנינה בת ליאון קופרמן ) גיורא, שולמית.

ישראל שלום יברכיהו (בוהוסלבסקי)

נולד בח' תשרי תרל"ז (27.9.1876) בלסינקה שבפלך קיוב באוקראינה לאביו יעקב יהודה (רב ושו''ב, מגדולי

חסידי סאדיגורה. מחבר ספרי יסוד בחסידות הריז'ינאית) ולאמו שפרינצה בת נחום לבדינסקי (מותיקי החסידות הריז'ינאית).

השתלם בהשכלה תורנית וכללית ועסק בפקידות, בעתונאות ובספרות.

נשא לאשה את לאה בת אליהו קורצוב , ומשנפטרה

בקיוב ביולי 1923 נשא בזיווג שני את גולדה (זהבה) בת יהודה חולודנקו.

היה חבר בתנועה ציונית-סוציאליסטית, גם במחתרת בתקופת המשטר הסובייטי ובאוקטובר 1924 הצליח לעלות ארצה. התחיל לעבוד כפועל בבית-החרושת סיליקט בתל-אביב. המשיך בפקידות ובעבודה ספרותית ומ-1933 ואילך היה מנהל החשבונות במועצת פועלי תל-אביב ומ-1937 ואילך מבקר החשבונות מטעם ועדת הבקורת של מועצה זו. היה מראשוני החברים באגודה למען ה"אהל" ובאגודת שוחרי האוניברסיטה, חבר אגודת הסופרים העברים וחבר אגודת הארכיאולוגים.

התחיל לכתוב ב"המליץ" וב"הצפירה" וברוסית ב"קייבסקאיה מולבה" שנקרא אח"כ "קייבסקאיה מסלי", ובארץ ב"דבר", "על המשמר" ועוד, בחתימות ישוב בן ישוב, שביב, י. ב. ועוד.

ספריו: "מגבורי ישראל" (ז'יטומיר תרס"א); תרגום מאידית לספר "הצלב" או "משנה שברון" מאת ל. שפירא (יצא ב-1907); תרגום מגרמנית לספרים "היהודים וחלקם ביצירת המשטר הכלכלי של זמננו" ו"עתידות עם ישראל" מאת פרופ' ורנר זומבארט (קיוב 1912); תרגם לאידית ואח"כ לעברית את הספר "הנבואה בישראל" מאת המזרחן הרוסי הנודע פרופ' ניקולסקי, הוציאו בקיוב, ומשהוחרם ב-1923 על-ידי השלטון הסובייטי הוציאו אח"כ בארץ ב-1926; "זו עבודה וזה שכרה" (הספר הראשון שהוציאה הוצאת "במעלה", ת"א 1925); "תל-אביב ובנינה" (הוצ' "מסחר ותעשיה", ניסן תרפ"ה); "כל תל-אביב ויפו" לשנת 1926; "מתוך ההפכה" רומן-כרוניקה בשלשה חלקים מחיי יהודי אוקראינה בשנות 1917/20 (הוצ' "יזרעאל", ת"א תרפ"ח); מלון עברי-אידי ואידי-עברי (הוצ' "מצפה", ת"א 1926/27); "תורת החברה" לקרל מרכס ופרידריך אנגלס, מתורגם מגרמנית ומעובד (ת''א 1929); תרגם מגרמנית את ספר הליקוטים המבוארים של יוליאן בורכארדט מספר "הרכוש" לקרל מרכס והוציאו בת"א בשנת תר"ץ ; תרגום מגרמנית לספר "הקדמות לדברי ימי ישראל" בשני כרכים מאת יוליוס ולהאוזן (הוצ' נ. טברסקי, ת"א 1942).

נפטר בתל-אביב, י"א תמוז תשי"א (19.7.51).

צאצאיו: (מאשתו הראשונה) אברהם ז"ל ; (מאשתו השניה) יהודה (פקיד ב"תנובה" ת"א).

אריה גרבנוב

נולד ב-1.5.1912 באיצ'נה שליד קונוטופ (רוסיה), לאביו חיים (סוחר אריגים, בן-תורה וחובב ציון, ואח"כ בארץ בעל חנות מכולת) ולאמו סוניה בת יהודה ליב אוזרוב.

התחנך בלימודי יהדות ובגיל 9 כבר ידע לקרוא בתורה בנגינת הטעמים. למד זמן-מה בישיבת הרב בקונוטופ, ובו בזמן התכונן באופן פרטי לבחינות בעזרת מנהל הגימנסיה המקומית ובשמונה חדשים עבר קורס של ארבע מחלקות גימנסיה. בגיל 10 ביקש להתקבל כחבר לאגודה הציונית שפעלה במחתרת (בגלל האיסור מטעם

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2254). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2254