Volume 5

Page 2264

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

המשלחת וקבע אותם כמשלחת שמונתה לפי פקודת המרשל פילסודסקי, לפעול במחנה הרכוז של ביאליסטוק כועדה משפטית לברור האשמות של הנעצרים יחד עם נציג אחד של שלטון המחנה ולשחרר את מי שנמצא למוצדק.

בועדה חקירתית-משפטית זו בהרכביה השונים השתתף משה סבירסקי כחבר רשמי, וועדות אלו עברו על כל מחנות הרכוז שמצאו מקום במדינת פולין ואלפי אנשים ונשים חפים מכל פשע שוחררו ממאסרם.

על פרשת פעולותיו של משה סבירסקי לעזרת הרעבים בשנות המלחמה, ולעזרת הנרדפים והעצורים אחרי המלחמה, מסופר בפרק מיוחד בספר "וילנה הציונית ועסקניה" מאת יצחק ברוידס, תל-אביב, 1933 שממנו לוקחו רוב הדברים הנאמרים לעיל.

עם חזרת אלפי האסורים והעצורים היהודים למשפחותיהם ולחייהם האזרחיים, חזר גם משה סבירסקי למשפחתו, לעסקיו ולפעילות צבורית וציונית של ימים כתיקונם, ובראשית שנת תרפ"ד נבחר כחבר הדירקטוריון של קרן היסוד שליד המרכז הציוני של חבל ליטאוילנא ושרת בהתנדבות כמנהלה הראשי של לשכת קרן היסוד שם עד יום עלותו ארצה.

בראשית שנת תרפ"ה (9.11.1924) עלה עם משפחתו ארצה ויסד בתל-אביב את הפירמה "האחים סבירסקי" למסחר עצים וחמרי בנין, ובחורף שנת תרפ"ח נטע את פרדס "סבירסקי" בכפר-סבא.

נבחר כחבר למועצת בנק קופת-עם בע"מ ואחרי זמן קצר כחבר להנהלתה וכסגן נשיאה.

שרת הרבה שנים כחבר ועד לשכת המסחר תל-אביב ויפו כגזברה ואחרי כן כסגן נשיאה ובכהונתו זו המשיך עד שנת תש"ז. שרת הרבה שנים כשופט בבית המשפט העברי העליון. על כסא זה ישב עד יומו האחרון של קיום המוסד שחוסל עם הקמת הכנסת של נבחרי העם במדינת ישראל.

בתקופת המאורעות בארץ שהחלה בשנת תרצ"ו (אפריל 1936), התמסר לעניני "כפר הישוב". הקים וארגן את המחלקה לתרומת מס האימפורט על יד "כפר הישוב" ובשנה וחצי עמד בראשה. היה פעיל כשופט בחבר השופטים של "מס חירום" במשך תקופת קיומו של המפעל.

בחורף שנת 1941 נבחר מטעם הועד הלאומי כחבר בועדת הח"י של ועדת הבטחון ע''י הסוכנות היהודית שבראשה עמד מר משה שרתוק ובכהונה זו שרת עד אחרי התארגנות הכנסת הראשונה לישראל.

בחורף של שנת 1942 השתתף בארגון "מגבית ההתגיסות (כעבור שנה בערך "מגבית ההתגיסות וההצלה") ומונה כחבר הנשיאות שלה מיום הוסדה, והיה פעיל מאד בכל מאמציה ופעולותיה הכבירים בכל שנות קיומה. היה פעיל בעניני הבטחון בארץ עד לתקומת המדינה, ובכל המצבים הקשים, תרם ממרצו ומנסיונו לעזרת הישוב ובמאמצי השחרור והתקומה.

צאצאיו : דב (בוריס) (אגרונום וד"ר לבוטניקה); דבורה אשת מאיר מלחי (סוכן מכס ובא כח של החברות קונרד וויטסטר ליין לישראל); חיים מוסמך לבקטריו

לוגיה במכללת קמברידג'. שרת בצבא הבריטי בימי המלחמה בדרגת מיג'ור ובצבא הגנה לישראל כרב סרן בחיל הנדסה ; חמדה אשת אפרים אילני (פקיד בצבא הגנה לישראל, הוכתרה כמורה בבית ספר פדגוגי גבוה בשויצריה); שושנה אשת יצחק אלכסנדר סבירסקי (פקיד בבנק לאומי לישראל): רבקה אשת יעקב מירון (מורה בבית ספר אליאנס בתל-אביב).

הרב נפתלי צבי מרגוליות

נולד בט"ו בשבט תרל"ח (1878) בצפת לאביו אליע זר משה, יליד טבריה (הסבתה רחל היתה בת החכם ר' יחזקאל אבולעפיה מטבריה) ולאמו וויטיה רייזל בת אהרן יוסף לוריא מצפת (היה ידוע בשם ר' אהרן יאשה אפטייקער).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות.

בשנת תרנ"ו נשא לאשה את מרים דבורה בת ר' יחיאל אריה ליב הכהן מזלוטופולה.

עבד בצפת בכל מיני עבודות, ובשנת 1905 נסע לפילדלפיה שבארצות הברית וכעבור 5 שנים עבר לניו

יורק. שם עבד בפקידות ובהנהלה במוסדות חסד שונים לטובת מוסדות התורה והחסד של א"י.

היה מיוזמי ומיסדי אגודת "אחוה" ו"אגודת עזרת הגליל" מיהודי צפת וטבריה בניו-יורק ופעל רבות בהן.

בשנת 1939 יסד והקים את המוסד החשוב "בית תומכי תורה לזקני ישראל" (בית מנוחה לתלמידי חכמים שומרי דת - בזקנתם).

הצליח לרכוש בתרומותיהם של תושבי ניו-יורק ארבעה בנינים גדולים הנערכים ברבע מליון דולר. הזקנים מקבלים כל הדרוש להם. הקים עבורם בית כנסת ואולם לקריאה ולמודי התורה ומכלכל אותם בכבוד רב.

פעמים בשבוע הוא מרצה באידיש ברדיו בעניני דיומא ועושה תעמולה רבה למוסד שלו ולמוסדות החסד בישראל.

מהיוזמים ליצירת מפעל "הבונד" לטובת מדינת ישראל ומשתדל להשיג תומכים מבין מכיריו הרבים.

מקובל בתור "בורר" יחיד בסכסוכי משפחה ועסקים.

צאצאיו: יעקב שמשון ז"ל, בת-שבע זיפרין, אברהם פנחס.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2264). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2264