Volume 5

Page 2268

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ומשם לכלא הצבאי בחאן עלי באשא בדמשק. אשמה לא נמצאה בו ואחרי שמונה חדשי ישיבה בכלא נשלח לשרות בחזית קאוקאז. בדרך התחמק משומריו ויחד עם ישראל קדישאי ז"ל וישראל אביבי ז''ל ברח לאיסטמבול. נתפסו ונשלחו לעיר טוקאט שבמרכז אנאטוליה. שם נמצאו בשבי קצינים רוסיים שאיש לא ידע לדבר עמהם. כיודע רוסית התיצב לפני מפקד העיר והציע את שרותו כמתורגמן. בהיותו קצין הוטל עליו התפקיד להעביר את הקצינים השבויים לעיר אחרת לצרכי חקירה באשמת השתתפותם בארגון המרד הארמני, והוא הוליכם בדרכי ההרים לבאטום שבשטח רוסי, מעבר לגבול הטורקי, ומשם המשיכו דרכם ברגל לטיפליס.

בגלל התוהו ובוהו שבמהפכה הרוסית העדיף לחזור לטורקיה, הגיע יחידי עד עיר החוף סאמסון (המרכז הנודע לגידול טבק), ומשם הגיע באניה מובילה חיילים גרמניים נסוגים לאיסטמבול סמוך לשביתת הנשק ומצא בעיר אלפי יהודים ארצישראליים גולים, פליטים, אסירים פוליטיים משוחררים וחיילים שהופקרו מהצבא שהתפורר. נתמנה מטעם, ה"ג'וינט" למזכיר בעניני הסיוע לפליטים ומטעם "ועד הצירים" לעניני עזרה לעולים ולחלוצים העוברים דרך איסטמבול.

שם נשא לאשה את פועה בת שמעון רוזנצוייג , ממשפחה אשכנזית שהתישבה לפני כמה דורות באיסטמבול. בחמש שנות עבודתו שם היה גם הכתב של סוכנות יט"א ושל "הפועל הצעיר''. משחוסלה פעולת הג'וינט באיםטמבול יצא למערב אירופה ובסוף ישב שבע שנים רצופות בלוכסמבורג כנציג הסוכנות היהודית בעניני עליה. שם נתן בהתנדבות שיעורי עברית לנוער ולמבוגרים, פרסם מאמרים בעתונים יהודיים בצרפתית ובגרמנית, ונבחר כציר מטעם הציונים הכלליים לקונגרסים ה-19 וה-20.

בסוף 1939 חזר ארצה, נתקבל לעבודה בעירית תלאביב וכיום הנו מנהל המחלקה למסי עקיפין.

בן אחד היה לו: אורי ז"ל.

יוסף אור (אורליכט)

נולד בג' טבת תרס"ט (27.12.1908) בוארשה שבפולין לאביו יהושע השל (בן תורה) ולאמו שרה מרים בת אברהם דיוואן . למד בחדרים ובבית-ספר של "תרבות". בן 14 השתתף ביסוד המועדון "העברי הצעיר" לגומרי בתיה"ס של "תרבות" שימשיכו בו את חינוכם הלאומי והכללי. עבד בפקידות, באריג ובחשמלאות. בן 16 השתתף ביסוד סניף "החלוץ הצעיר" בוארשה ועמד בראשו עד שבגיל 18 עלה אוטומטית ל"החלוץ" הבוגר והיה מהפעילים בועד הסניף ובמזכירות, ובמשך שמונה שנים, מגיל 17 עד עלותו ארצה, והיה מעובדיו הראשיים.

ב-1931 נשא לאשה את פנינה בת ר' דוד ורמס (בןתורה, מחסידי סלונים).

במאי 1933 עלה ארצה עם אשתו ונתקבל לעבודה משרדית במרכז מפא"י, ומשנתגלו בו כושר מינהלתי ויזמה ומסירות לתפקיד היה שם העובד הראשי במשך

10 שנים (בתוכן שנה אחת במזכירות סניף מפא"י בתלאביב). ב-1937 השתכן בין הראשונים בקרית עבודה (כיום חלק של חולון) ובמשך חמש שנים היה מזכיר משפט החברים שליד מועצת פועלי חולון. מסוף 1942 ואילך הנו מנהל המשרדים, המזכירות הכללית והאדמיניסטרציה של מרכז מפא"י ומגלה יזמה, דינאמיות וכושר הסתגלות לתפקידים הגדלים והולכים במינהל הר

גיל, בארגון הכינוסים המועצות והועידות של מפא"י, במלחמת בחירות וכדומה. היה מזכיר סיעת מפא"י בקונגרסים הציוניים הכ' והכ"ב, חבר משלחת מרכז מפא"י לעצורי המחנות בקפריסין ב-1947, ציר הועידה השביעית של הסתדרות העובדים הכללית, ציר הועידה השביעית של מפא"י וחבר המועצה הארצית.

בתו: מרי.

חיים דב פרידברג

נולד בכ"ו כסלו תרל"ז (13.12.1876) בקראקוב שבפולין (אז בקיסרות האוסטרית) לאביו אברהם מאיר ול

אמו שיינדל פסיל בת משה צבי פיאסצקי. למד תורה מפי טובי המלמדים ואח"כ מהרב יקותיאל זלמן דמביצר (מחבר הספר "יד יקותיאל"). בעודו נער התחיל להתענין בפרטים ביבליוגרפיים על ספרים עבריים ובקורות חייהם

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2268). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2268