Volume 5

Page 2274

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לפי יודעי דבר היו לו סיכויים מזהירים הן בהוראה אוניברסיטאית והן בשרות הדיפלומטי הבריטי. אך משנתגלה ב"שבת השחורה" (29 ביוני 1946) המפנה החד והדוקר של המדיניות הבריטית נגד שאיפות התקומה של עם ישראל בארצו, נטש את הסיכויים הללו. שרף את הקשר אל העבר ההוא והתיצב בגלוי ובשלמות לשרות המדיני של התנועה הציונית.

שימש מקשר מטעם הסוכנות היהודית ליד ועדת החקירה לעניני ארץ-ישראל מטעם ארגון האומות המאוחדות, נתן הדרכה מדינית-דיפלומטית להופעות היהודיות בפני הועדה באמריקה, באירופה ובארץ וייצג את העמדה הציונית בכבוד ובכשרון. אח"כ ייצג אותה בהופעות בפני עצרת האו"ם בדיונים על עתיד ארץ-ישראל וחלק רב לו - בהופעתו כמדינאי בעל שיעור קומה, הראוי שמדינה ממש תעמוד מאחוריו - בקבלת ההחלטה על יסוד מדינה יהודית בחלק של הארץ בהתאם להצעות ועדת החקירה, שעזר בפעולתו להכנתן.

משנוסדה מדינת ישראל נתמנה לנציגה ליד האו"ם, פעל בהצלחה למען קבלתה כחברה באו"ם והמשיך לפעול כנציגה הרשמי ובכל השאלות והדיונים יצג את העמדה הישראלית במיטב הסגולות הדרושות לתפקיד הקשה והאחראי.

ביולי 1950 נתמנה, למשרד, נוספת בתור שגריר ישראל ליד ממשלת ארה"ב בוואשינגטון וממלא את שני התפקידים במכסימום ההצלחה האפשרית וכן בהופעותיו באספות ובמסיבות יהודיות בארה''ב.

פרסם מאמרים בעברית, ערבית ואנגלית על נושאים מדיניים ובלשניים.

בנו: עלי.

ד"ר דב (ברוניסלב) לוין

נולד בכ"ה תשרי תרס"ז (14.10.1906) בלובלין שבפולין לאביו שמואל (בעל תעשיה, ממשפחת בעלי אחוזות יהודים) ולאמו שרה בת דב פאבריקאנט (סוחר עצים) מוסמך לרבנות, ממשפחה המתיחסת על שאול וואהל "מלך פולין" היהודי לפי האגדה). בגיל שנתים עבר עם הוריו לוארשה, שם יסד אביו בית-חרושת לחפצי עור ואח"כ בית-חרושת לחפצי מתכת עדינה למחצה. למד בגימנסיה "אסכולה" ובביה"ס הגבוה לכלכלה והוסמך לד"ר לכלכלה.

עוד בהיותו סטודנט קירב אותו אביו מ-1925 לעסקי התעשיה וב-1929 קבל אותו לשותף במפעליו, וניהל אותם. לשם השתלמות בכלכלה בינלאומית למעשה היה מבלה בכל שנה ארבעה חדשים בארצות אירופה ועד ספרד ואיי הבאליארים הגיע.

באביב 1932 ביקר בארץ מטעם לשכת המסחר ארץישראל - פולניה ונעשה ציוני. בשובו היה פעיל במכבי וארשה, נבחר כבלתי-ציוני למועצת הסוכנות היהודית בוארשה, יסד וניהל אגודה לידיעת הארץ, והיה פעיל בועד המטפל בבעיות העליה של המעמד הבינוני.

בסוף 1932 עלה ארצה ויסד ביח"ר למנורות חשמליות, חברת "כלכלה" לסחר חליפין בין פולין וא"י וביח"ר "הכסא" לרהיטים כפופים, שהיה השני בגדלו בארץ.

ב-1933 נשא לאשה את שפרה בת יוסף יוטשנקה מקילצה (שהקריב את עצמו על קידוש השם, כשהשלטון הרוסי דן את הרב למלקות ארבעים והוא התיצב ללקות במקומו ומת תוך ההלקאה).

ב-1935 נתמנה למפקח בנק פ. ק. או. הפולני בארץ ולמנהל מחלקת הביטוח של הבנק. ב-1936 החל להתענין בקפריסין בקשר לתכניתו לישב שם 200 אלף יהודים מפליטי גרמניה וכו', לתקופת מעבר עד שיוכלו לעלות ארצה. ביקר כמה פעמים בקפריסין ונתקבל בכבוד על-ידי אישים מקומיים ואנשי השלטון, כתב מאמרים ב"סייפרוס מייל" וממשלת פולין אמרה למנותו לקונסול בקפריסין, אך בגלל סירובו להתנצר והתגברות האנטישמיות בפולין נמנע ממנו הכיבוד הזה. ב-1937 עזר ביסוד הקו האוירי הפולני "לוט" בין וארשה ללוד. ב-1938 יסד את

החברה "עזרה הדדית" לביטוח הדדי של המעבידים האזרחיים ובו בזמן ניסה לארגן את כל הגופים הכלכליים האזרחיים בחזית-התגוננות אחידה. בראשית מלחמת העולם הוזמן על-ידי מנהלי חברת "מסחר ותעשיה" לארגן ולנהל את תערוכת המשק העברי לשעת מצור, אך התכנית לא יצאה לפועל בגלל כניסת איטליה למלחמה. בשנות המלחמה שירת בהתנדבות, במסגרת הש"י של ה"הגנה", במלחמה בריגול הגרמני. ב-1945 עזר למנהל- "מסחר ותעשיה" בהוצאת הקטלוג הממשלתי וניהל את תערוכת הבולים הראשונה בארץ, בשם "פילא". ב-1946-47 ארגן תערוכות בינלאומיות בשיתוף-פעולה עם החברה לתערוכות שליד התאחדות בעלי התעשיה. ב-1948, בהיותו בעל משרד לפרסום ותעמולה, הוזמן לנהל את עסקי העתון היומי "ידיעות אחרונות", וכיום הנו מנהל גם את השבועון "לאשה", חבר אגודת מנהלי העתונים היומיים וועדת הבקורת שלה.

פעיל בחיים הצבוריים כחבר ועד אגודת חברי מכבי וארשה בארץ, היה פעיל בהתאחדות עולי פולין (1932 1935), חבר הנהלת "אוצר המעמד הבינוני", ממיסדי מו

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2274). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2274