לשידולי אבי אמו שניסה למשכו לצד צאנז והתיצב לצד הסדיגוראי של בית אביו.
בן י"ח נשא לאשה את וולקה רייזל בת ר' משה אהער מחירוב ואחרי סמיכה על שלחן חותנו, כמנהג הימים ההם, יצא לחיי המעשה, למד בנאות (תיכנון בנינים פשוטים וניהול עבודת הקמתם), עבר בחינה ממשלתית, הוסמך למקצוע זה ועסק בו. התנהג בחסידות, קבע עתים בהרחבה לתורה ולתפלה והיה מהדר במצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. באורח חייו רכש כבוד ליהדות הנאמנה ונתכבד על הבריות ומגיל 23 ואילך היה חבר נבחר במועצת העיר ובמוסדות צבוריים כלליים שבעיר, נוסף על עסקנותו במוסדות הצבור היהודי, והרבה לעשות צדקה וחסד.
חיבה מיוחדת הגה לארץ-ישראל וכל המכתבים שקיבל מהארץ היה שומרם כדברים שבקדושה עד שבעשרות שנים נצטברו בביתו לערימות ולא נתן לבערם, ואת צאצאיו חינך לתורה ולמצוות ולאהבת ארץ-ישראל. בתים בנה לעצמו ומכרם לבל יהיה קשור יותר מדי לארץ הנכר, ועז היה רצונו לחסל את עסקיו ולעלות ארצה, אך לא העיז פנים להקדים בכך את רבו, האדמו"ר רבי משה דוד מצ'ורטקוב, שגם הוא השתוקק כל ימיו לקבוע את דירתו בארץ הקודש.
אחרי פטירת רבו שוחרר ממעצור זה, אך באו מניעות כלכליות. משעלה בנו הגדול שלום שכנא (ז"ל) ותפס מקום נכבד בחיים הכלכליים בישוב המתהוה, החלה עלית כל המשפחה. בתרפ"ה עלתה אשתו של ר' ישראל עם אחדות מבנותיה ובתרפ"ו עלה גם הוא. כאן המשיך בפעילות צבורית ללא רתיעה לגדירת פרצות בדת, היה מהיוזמים והפעילים ביסוד הסתדרות החרדים, שהשמיעה את דרישותיה לחיזוק משמר הדת על בסיס בלתי-מפלגתי בתוך מסגרת הקהלה ושרותיה, ומראשי המדברים והעושים בבית-הכנסת החסידי הגדול שברחוב יבנה. ניהל קופת גמילות חסדים ושקד על מעשי צדקה וחסד לנצרכים ועזרה וסעד לעולים חדשים בלא לבדוק אחרי דעותיהם והתנהגותם בעניני דת.
גם בעטו נלחם למען הדת, בחו"ל בעתונים "דער יוד", "יודישעס טאגבלאט", "בדרך" ו"מחזיקי הדת" ובארץ ב"קול ישראל" של אגודת ישראל.
בחדשים האחרונים לחייו חלה, נשאר בדעה צלולה עד הרגע האחרון ואחרי אמירת וידוי הגדול ושמע ישראל יצאה נשמתו ביום י"ג תמוז תש"ה, ובהתאם לצוואתו הובל לקבורה ליד קבר אשתו בהר הזיתים בירושלים.
בניו: שלום שכנא ז"ל (עליו יבוא ערך מיוחד), זאב דב אלתר (הנקרא בקיצור : הרב אלתר מאיר), אברהם חיים ז"ל (מת בגיל צעיר בהאג).
בנותיו: אסתר קיילא אשת אליעזר צווערדלינג הי"ד (נספתה עם כל משפחתה בידי העמלקים הנאצים), בת שבע אשת משה שפאנוב, חוה (פרוקוריסטית בבנק פ.ק.או.), מרים (פקידה בדפוס הממשלתי בקריה), יוכבד אשת יחיאל אייזנשמידט.
ירחמיאל רם ירון (רוברט לוסטיג)
נולד בוינה, כ''ט טבת תר''ע (10.1.1909), לאביו מאיר לוסטיג ולאמו רבקה בת אברהם מנדל.
קיבל חינוך בבית ספר תיכוני בבודפסט, בית ספר גבוה למסחר ושנה באוניברסיטה בוינה (אוסטריה) בכלכלה.
היה יו"ר ארגון אגודות הנוער הציוני באוסטריה, חבר הועד הארצי של ההסתדרות הציונית באוסטריה (1931-32).
בשנת 1932 היה נציג "מכבי" אוסטריה ל"מכביה" הראשונה בארץ ישראל והתישב בארץ.
בשנת 1936 נשא לאשה את לילי בת שלמה וילנר .
התגייס למשטרה הא''י ועלה לדרגת קצין. היה אחד הקצינים המוכשרים ביותר במשטרת א"י ושמר על קשריו עם המוסדות היהודיים ועזר להם בכל הדרכים.
התחבב על הצבור בשל יחסו האדיב והרחמן כקצין משטרה.
אחרי הקמת מדינת ישראל נתמנה לראש הבולשת במשטרת ישראל.
בסוף שנת 1950 נתמנה לקונסול ישראל בקפריסין, ובאפריל 1952 נתמנה לקונסול ישראל בשיקגו (ארצות הברית).
צאצאיו:שושנה, יואל.
נעמן בלקינד
נולד במושבת הבילויים גדרה, י"ב טבת תרמ"ט (1889), לאביו שמשון (בנו של חלוץ החינוך העברי בגולה מאיר בלקינד, ואחיו של ישראל בלקינד מראשי המיסדים של תנועת הסטודנטים לשוב אל הלאומיות היהודית ולארץ-ישראל שנקראה "דאביו" - "דבר אל בני ישראל ויסעו" - ואח"כ "בילו" - "בית יעקב לבו ונלכה", - ובן אחיהן של בנות ביל"ו הגבורות ד"ר אלכסנדרה בלקינד, אולגה אשת יהושע חנקין ופאני אשת ישראל (לוליק) פיינברג) ולאמו פנינה (פניה) בת אהרן מרדכי פריימן ממיסדי ראשון לציון.