Volume 5

Page 2300

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מולה והתפלמס עם אנשי הפועל הצעיר להשגת הכרתם של פועלי הארץ בקפ"אי מיסודם של פוע"צ כמכשיר כלכלי לכלל צבור הפועלים.

ב-1912 ביקר בשליחות המפלגה (כשליח ראשון של א"י העובדת) במרכזי היהודים בארה"ב, באנגליה, בצרפת ובבלגיה ועורר הרבה ענין ואהדה לציונות הסוציאליסטית ולעמלים להגשימה בארץ-ישראל. משחזר ארצה השתתף ביסוד אגודת הספורט "מכבי" ונבחר לועדה הראשון, היה חבר ועד "בית העם" בירושלים, הופיע לעתים קרובות כמרצה לקהל ואף בלהקות חובבים בהצגות על הבמה, והשתתף כחבר בועד הציבורי למלחמה ב"עזרה" הגרמנית בעת מלחמת השפות ב-1914.

בראשית מלחמת העולם א' היה חבר הועד הצבורי להצלה ולעזרת הישוב וכן חבר הועד למען התעתמנות היהודים כדי שיוכלו להשאר בארץ, והוא עצמו קיבל את תעודת ההתאזרחות, מס' 1 בירושלים. בשל העדרם של בן צבי ובן גוריון מן הארץ, בלמדם משפטים באוניברסיטת איסטנבול, היה הוא האחראי לעניני מערכת "האחדות", וכשפרסם בעתון בכתבה מיפו דברים, קשים על משטר הדיכוי האכזרי, שהנהיג שם המושל נגד היהודים והציונות, סגרו השלטונות את העתון והוא הועמד לדין בפני משפט צבאי גרמני-טורקי ונדון לשנת מאסר. עד לאישור גזר-הדין עלידי המצביא ג'מאל פחה שוחרר להתהלך חפשי בארץ המסוגרת, ולפי החלטת הועד המרכזי הסתתר ושינה את צורתו (בגילוח זקנו ושפמו) כדי לצאת מהארץ עד לאחר המלחמה. בינתים הוציא בעריכתו שני קבצים "בין המצרים", וכשלא התיצב לישיבה בכלא נדון שלא בפניו ל-15 שנות עבודת פרך. חדשים מספר הסתתר בתל-אביב אפילו מעיני חבריו, אח"כ עבר בלבוש ערבי ברכיבה, בלווי צבי ניסנוב וצלאל אנשי "השומר'', דרך ואדי ערה לנקודת "השומר" תל-עדש בתור פועל מיהודה ושמו יהודה הר צנשטיין . כעבור זמן-מה נאלץ לעבור בחיפה בתור גדליה ראטנר והסתתר חדשיים, בדירת המהנדס דוניה בביתו של פבזנר במושבה הגרמנית. בסוף עבר דרך צור וצידון לבירות, הפליג באנית-המלחמה האמריקנית "טנסי" בדרכון על שם יוסף יוזפפולסקי ובסוף 1915 הגיע לניו-יורק.

כאן נפגש עם ראשי פוע"צ שגורשו או נמלטו מהארץ ומרוסיה (בורוכוב, חאשין, בן צבי, בן גוריון ועוד). נבחר למערכת "אידישער קעמפער" המחודש. השתתף ביזמה ובעריכה בהוצאת המהדורה האידית של הספר "יזכור" לזכר חללי השמירה והעבודה בארץ מחלוצי "העליה השניה" שהשתייכו לפוע"צ ול"השומר". השתתף בתנועה למען כינוס קונגרס יהודי, ערך מסע תעמולה למען המפלגה במרכזי היהודים בארה"ב ובקנדה ופרסם רשימות על מסעיו בעתון "ווארהייט". באותו מסע גילה במילווקי אוהדת צעירה גומרת קוליג', משך והכניס אותה לפעילות במפלגה, והיא נודעה אח"כ בשם גולדה מאירסון.

כשפרצה המהפכה ברוסיה בחורף 1917, נדרשו בורו

כוב וזרובבל ואחרים מטעם המפלגה לחזור מיד לרוסיה - בהסכמת ממשלת קרנסקי ועל חשבונה - כדי לקומם את המפלגה-האם ברוסיה. אך עד שהגיעו לשטוקהולם פרץ ברוסיה המרד הראשון של הבולשביקים וקרנסקי חזר בו מהסכמתו להכניס את המהגרים הפוליטיים, וזרובבל נשאר תקוע בשבדיה ואח"כ בדניה. עסק ביחד עם אישים מצמרת מפלגתו מטעם משרד הברית של פוע"צ במו"מ עם משלחת פועלי רוסיה אל פועלי העולם ובמגע עם עסקנים סוציאליסטיים מהולנד ומשבדיה בדבר קימום האינטרנציונל. מקופנהאגן כתב בקביעות ב"הזמן" המוסקבאי וב"פעטראגראדער טאגבלאט" שבעריכת יצחק גרינבוים.

אחרי פרוץ מהפכת אוקטובר 1917 נכנס לרוסיה. ובהתקבל בפטרוגראר (אחר כך לנינגראד) המברק על מות בורוכוב בקיוב נסע שמה להספידו באזכרה ביום השבעה, ונשאר לפעילות ציבורית באוקראינה כחבר נשיאות "המועצה הלאומית" היהודית ונאסר תוך ניהול ישיבתה בשעת כניסת הצבא הגרמני לעיר. אחר שחרורו יצא בלי רשיון מעבר למוסקבה לניהול מו"מ בעניני היהודים עם הקומיסאר לעניני המיעוטים. הרצה והטיף במוסקבה ובערים אחרות ברוסיה הגדולה לציונות סוציאליסטית ולארגון מועצות מיוחדות לפועלים יהודים, על אף התנגדות עיקרונית מצד הייבסקציה. חזר לאוקראינה בתקופת הממשל העצמאי בראשות סקורופאדסקי, השתתף בארגון ה"קולטור ליגע" לפיתוח תרבות וחינוך באידית ונדד מעיר לעיר להרצות בעניני א"י. נשאר תקוע במינסק, השתתף שם בעריכת עתון המפלגה, נבחר בראש רשימת פוע"צ לועד הקהלה ונאבק בו עם החברים מראשי ה"בוגד" (מפלגה סוציאליסטית אנטי-ציונית). משנתאפשר לנוע מערבה ביקר בווילנה, גרודנה וביאליסטוק, נשא הרצאות, ניהל ויכוחים פומביים ועסקנות צבורית. בגלל נסיגת הצבא של גרמניה המובסת בשלהי סתיו 1918 נשאר תקוע בביאליסטוק, עד שנתיצב השלטון בפולין המשוחררת ומשלחת מווארשה הזמינתו שמה לפעילות מפלגתית.

כ-18 שנה היה זרובבל מראשי ההנהגה של פוע"צ בפולין, ומעת הפילוג בתנועת פוע"צ (בועידה החמישית של הברית העולמית, וינה 1920), עמד זרובבל בראש משרד הברית של פוע"צ שמאל. בפולין היה יו"ר הועד המרכזי, עורך העתון "ארבעטער צייטונג", סגן יו"ר ציש"א (אגודת בתי-ספר אידיים), חבר ועד קהלת וארשה וחבר בית-דין הכבוד של אגודת הסופרים היהודים, ביק- פעמים רבות בערים ובעיירות בפולין במס- עי הרצאות על נושאים פוליטיים, ספרותיים וארצישראליים, יצא בשליחויות שונות לישובי היהודים בארצות אירופה ושתי האמריקות, השתתף כנציג פוע"צ בועידות הליגה למען ארץ-ישראל העובדת בברלין (כחבר הנשיאות) ובקארלסבאד.

בוארשה נשא לאשה את פרידה לסלבוים , מורה בבי"ס עירוני לילדי היהודים.

מפעם לפעם ביקר בארץ, אך רשיון להשתקע לא ניתן לו. כשבא ב-1926 לביקור ביטל השלטון הבריטי אף את

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2300). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2300