Volume 5

Page 2328

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הלה של קרן למפעלים קונסטרוקטיביים מיסודה של הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים.

פרסם מאמרים ב-די וועלט, יודישעס טאגעבלאט (שניהם בגרמנית), נובי דז'נניק, חווילה (שניהם בפולנית), הארץ, הבוקר, אקיונומיק רביו (באנגלית ; ואת הספרים: ההתפתחות הכלכלית של ארץ-ישראל (באידית, 1925), עתידה התעשייתי של ארץ-ישראל (באנגלית, בהוצאת ראובן מס, 1946), על הקמת המוסד לבקורת (1947).

צאצאיו: יוסטין (כימאי), שושנה אשת דב ויינטראוב.

אהרן זליג ולנסקי

נולד בירושלים, כ"ה חשון תרנ"ו (1895). לאביו הרב יעקב (תלמיד חכם מובהק מקוסוב, אשר היה מגיר שעור בביה"כ "ישועות יעקב" במאה שערים) ולאמו חיה אסתר בת הרב מנחם מנדיל שרשבסקי (רב ראשי ואב"ד בקוסוב במשך תקופה של למעלה מיובל

שנים. נפטר בגיל 84 בירושלים לפני כעשרים וחמש שנים. בנו - זיידיל שרשבסקי, בנקאי מפורסם ומועמד לתיק המיניסטריון לעניני היהודים בליטה ; אחיו, הרב אהרן זליג שרשבסקי , אשר על שמו נקרא מר אהרן זליג ולנסקי, עלה ירושלימה לפני כ-75 שנה וכונה בשם "הגאון ר' זליג רייצה'ס". עיין בספר "תפארת שיבה" לכבודו של הרב ר' חיים מיכל מיכלין, ירושלים, תרצ"ז, עמוד 85. שם הוא מתואר כבקי היותר גדול בתלמוד בעל-פה בתקופה שלפני 70 שנה בירושלים).

נתחנך בחדרים ובישיבות "תורת חיים" ו"מאה שערים". רכש השכלה כללית ע"י השתלמות עצמית.

בגיל צעיר נכנס לעבודת המסחר, ועוסק מאז תרע"ט כסוחר בענף כלי בית ומטבח בירושלים.

בימי מלחמת העולם הראשונה גוייס לצבא התורכי ושמש כמתורגמן בין המפקד התורכי לבין המפקד הגרמני של חטיבתו.

בשובו מתורכיה השתקע תקופה קצרה בטבריה ושם בונה "פילנטרופ של יהודי ירושלים", בשל נתינתו מחסה ואשל לאנשי ירושלים חסרי אמצעים ששהו בטבריה. בעיר זו עסק כסיטונאי בענף הגלנטריה.

בסוף תרע"ח חזר ירושלימה, ובתרע"ט נבחר למועצת "המכבי" בירושלים ביחד עם א. אורי (קוטנר), מ. דובשני ועוד.

בח' באדר תר"פ נשא לאשה את שושנה בת אליהו הכהן (בוגרת ביה"ס של "עזרה" בירושלים; אביה נמנה על עסקניה המובחרים של ירושלים. עיין ערכו כרך ד' עמודים 1832-33).

היה פעיל ב"המזרחי הצעיר" ונבחר לחבר הועד. שימש בתורת יו"ר קופת מלוה וחסכון שלה בירושלים וגזבר הכבוד של העתון "התור".

חבר ועד המועצה של שכ' מאה-שערים החל מתרפ"ג עד היום הזה. כן הוא משמש כחבר ועדת הבקורת החל משנת תש"ג. נשא כל השנים תואר "זקן" של השכונה על אף שלא נמנה על תושביה.

חבר לשכת "אחדות וקדמה" שנתקיימה בירושלים בשנים תרפ"ה-תרפ"ו.

חבר לשכת אגודת "אחוה" למעלה מעשרים שנה.

חבר הועד של ארגון המעמד הבינוני (שנתקיים בשעתו בירושלים) ביחד עם הרב יוסף נ. ליפשיץ, אליהו כהן, אברהם יחזקאל בלום, יצחק שריון ועוד.

צאצאיו: יוכבד אשת א. בן אברהם (מוסמך אוניברסיטת לונדון. ילדיהם: ראובן, ירמיהו. דוד), יעקב (מוסמך להוראה מטעם ביהמ"ר למורים "מזרחי" ומוסמך למדעי מסחר. מועסק בפירמה קסלמן וקסלמן", רואי חשבון. תש''ה-תש"ו סגן נשיא לשכת צעירי בני ברית בירושלים. חבר ה"הגנה" וקצין בצ. ה. ל. בתקופת מלחמת השחרור. פרסם מאמרים ושירים בכתבי עת וקבצים שונים). אשתו - חסידה בת ר' חיים רקובר. בנם - אליהו, עליזה.

חיים אטינגר

נולד בשנת תרי''ז (1857) בעיר אומאן, בפלך קיוב שבאוקראינה, אחרי מות אביו חיים ונקרא על שמו. למד בחדרים ובבית-מדרש ובשנתו ה-17 השיאה לו משפחתו

אשה ממזריץ' שבפולין. שם היה זמן-מה סמוך על שולחן חותנו ואח"כ החל לעסוק במסחר וב-1879 עבר להשתקע באודיסה וגם שם עסק במסחר והצליח בו.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2328). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2328