Volume 5

Page 2337

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נביאים חדשים. אז הוסיף ג'אמל פשה ואמר, שזה האיש שהוליך את השנאה לישראל מאת העמים. בתור תשובה על זה הראה לו שץ על התמונה של הירשנברג "היהודי הנצחי" ואמר לו: הנה אתה רואה, שהשנאה לישראל לא נולדה עתה, רק היא נולדה יחד עם האגדה על דבר היהודי הנצחי. ג'אמל פשה ביקש אותו לעשות את פסלו, והוא עשה זאת בשתי דמויות.

בשנת 1929 החל הפסל לצייר.

הציע הצעות לשפור העיר ירושלים שנתקבלו ע''י הפרופ' גדס. היה ידוע בשם : "חולם ירושלים הבנויה".

הזמין את גדולי האמנים היהודים להוראה בבית הספר שלו.

בנסיעותיו לאמריקה עשה נפשות לא"י, לציונות ולאמנות בא"י. במסעו האחרון באמריקה לטובת מוסדות "בצלאל" נפל חלל על משמרתו הקשה.

נפטר בדנואר - קולוראדו (ארצות הברית), ט"ו אדר ב' תרצ"ב (23.3.32) והובא לקבורה בירושלים.

חוברת לזכרו הופיעה בשנת 1933.

צאצאיו : בצלאל (ציר), זהרה.

מאשתו הראשונה : בת - אנגלה.

אבשלום פיינברג

נולד במושבת הבילויים גדרה, כ"ח תשרי תר"ן (23.10.1889), לאביו ישראל ("לוליק"), שהצטיין מבחרותו באומץ ובגבורה בהגנה על הישוב ובשקידה בעבודה, ולאמו פניה בת מאיר בלקינד (ראה כרך א', עמוד 418).

בן שנה וחצי עבר עם הוריו ליפו, כשאביו הכין את הנחלה שרכש בחדרה ועמל על יבוש הביצות. החל ללמוד מפי אבי-אמו מאיר בלקינד ובבית-הספר לבנים ביפו, ואת השפה הערבית בדיבור ובכתב ואת הקוראן למד מפי שייך ערבי והגיע לבקיאות גדולה בשפה ובמנהגים של הערבים. המשיך ללמוד בביה"ס בחדרה (מפי המורה אשבל), בביה"ס של חברת כי''ח בירושלים, בביה"ס של ראשון לציון (בהנהלת דודו ישראל בלקינד) וכאן היה הרוח החיה באגודת "נושאי דגל ציון" של הנוער במושבות הדרום ראשון לציון, רחובות וגדרה. גמר את ביה"ס לבנים ביפו ומסוף 1904 עד 1907 למד בפאריס, השתלם בספרות ובתרבות צרפתית ובנפשו נתגבשה לאומיות עברית גאה, משולבת בשאיפות הנעלות לחרות וקומממיות בנוסח אירופה.

כשחזר ארצה הרבה לקרוא בספרים ממיטב הספרות הצרפתית שהביא אתו, וגם לכתוב שירה ופרוזה יפה בעברית ובצרפתית ומסייר את הארץ ברכיבה ונתחבב על הנוער העברי בארץ כצעיר בעל שאר-רוח, אביר וגבורחיל. כן הצטיין גם בתחרויות רכיבה עם צעירי הערבים, בנימוסי הערבים ובשיריהם, וזקני הערבים הוקירוהו בתואר "שייך". אחרי עבדו חדשים אחדים כפקיד בבאנק בקאהיר חזר ארצה, עזר להוריו בעבודות המשק בחדרה, עסק בתרגומים מצרפתית לעברית והשתתף בחיי נוער המושבות ברוח מיטב השאיפות של אדם ולאום.

בסוכות תרע"ד היה בין מיסדי אגודת "הגדעונים" בזכרון-יעקב, שמטרתה היתה : לאחד ולסדר את צעירי המושבה, לשמור על הקיים, לבנות את החרב ולמלא את החסר במושבה, בשביל שתהיה מושבה עברית הראויה לשמה.

הנשיא היה אלכסנדר אהרנסון, חברו מנוער וביסוד "נילי".

בעונת הבציר, היו חברי האגודה מקבלים עליהם את השמירה בכרמים וכו'. כל חבר גדעוני היה מזוין ברובה ובאקדוח. בישוב ראו בהם אז כעין ארגון "השומר" מבני המושבות.

כשיסד אהרן אהרנסון בחדרה סניף לתחנת-הנסיונות החקלאית אשר לו בעטלית קירב אליו את אבשלום, שיתף אותו בעבודתו, בידיעותיו, בשאיפותיו ובמאמציו לקידום הארץ והישוב העברי והעניק לו מעושר נפשו בהשפעה של אח, אב ומורה כאחד.

בראשית מלחמת העולם הראשונה, כשהחל המשטר הטורקי בנגישות וברדיפות על הישוב העברי ובגילוי איבה אליו ורצון לעקרו משורש, השתתף אבשלום יחד עם אהרן ואלכסנדר אהרנסון ביצירת הברית החשאית "נילי" (ראשי תיבות "נצח ישראל לא ישקר"), היא המחתרת העברית הראשונה בארץ, במטרה להתקשר עם המפקדה הבריטית שבמצרים, למסור לה ידיעות נכונות על הכוח הצבאי של הטורקים והגרמנים, להגיש לה עזרה לכיבוש הארץ כדי למוטט מצד מזרח את חזית מעצמות המרכז, להחיש את קץ המלחמה, וליצור בדרך זו קשרי ברית בין עם ישראל ובין בריטניה, כדי שבריטניה המנצחת תעזור לעם ישראל לכונן את מולדתו בארץ ירושתו.

בתחילה יצא אלכסנדר אהרנסון מצרימה באנית-מלחמה אמריקאית שבאה להוציא מהארץ "נתיני אויב", וגם הוא הצטייד בתעודות בתור אחד מאלה. אולם

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2337). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2337