Volume 5

Page 2340

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחר כך יסדו בית מסחר לחומרי בנין ועזרו ליחידים ולקבלנים בהתפתחות הבנין בעיר ובמושבות, על ידי מתן סחורות בתשלומים.

מהראשונים שבנו את ביתם ברחוב נחלת-בנימין בתלאביב.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, העדיף לקבל עליו את כל הפגעים הכרוכים בנתינות העותומנית ובלבד להשאר בארץ.

לקח חלק פעיל בתנועות הנוער בימים ההם.

ממקימי "הבית הלבן" בתל-אביב שנעשה בימים ההם למרכז מסחר חשוב בעיר.

נשא לאשה את חנה בת יהושע מלר (מהאכרים הראשונים במושבה עקרון).

לקח חלק פעיל במגביות "כופר הישוב" ו"מגבית ההתנסות".

צאצאיו: דבורה אשת מיכאל קורן(קורציק), תרצה אשת ירמיהו קידן, יחזקאל (סגן קצין בצבא הגנה לישראל).

יוסף חנני (חנוביץ)

נולד בוילנה, י"ט כסלו תרס"ט (6.12.1909)

לאביו מנחם חנוביץ מצאצאי הרב הגאון ר' שניאור זלמן מלאדי) ולאמו רבקה בת יצחק חדש.

קיבל חינוך מסורתי בחדר מתוקן וכללי בגמנסיה רוסית, בגימנסיה עברית של ד"ר צ'רנו בחרקוב, בי''ס עממי בסיביריה, גימנסיה עברית ע"ש ד''ר אפשטיין בוילנה (6 כתות) ובית מדרש למורים בירושלים.

היה פעיל בארגוני הנוער הציוני.

בוני 1925 עלה לארץ.

היה פועל חקלאי בפרדסי פתח-תקוה, פועל בנין בירושלים, מורה בשעורי ערב של "הנוער העובד" בעיר העתיקה בירושלים.

לקח חלק בייסוד ביה"ס ב"נהרים" בעמק הירדן, בי"ס בחדרה ויסוד בית החינוך התיכון בפתח-תקוה.

חבר ועדת התרבות של מועצת פועלי פתח-תקוה.

בשנת 1944 נשא לאשה את חסיה בת משה יעקב ווייספיש-לבנון.

בשנת 1937 יצא בשליחות "החלוץ" להוראת הלשון העברית לחוה החלוצית בוורקדורף (הולנד).

היה סגן מפקד מחלקה וסמל-מדריך ב"הגנה". התנדב לצבא הגנה לישראל בשנת 1947 והשתתף בכיבוש "מגדל צדק".

כיום, סופר ומורה לספרות בבית החינוך התיכון בפתח-תקוה.

כתב ספורים: ב"גליונות", "מאזנים", "במעלה", דבר", "על המשמר", "דברי סופרים", "ארשת", "בצרון", "דורות" ועוד.

חיבר ספרים: "בנתיב היסורים" (הוצאת "מצפה" תרצ"ב), "בעל הכבוש" (רומן, הוצאת "במעלה", תרצ"ו)

"שלש אצבעות" (הוצאת "לינמן", ת"ש), "עת כבו האורות" (הוצאת הספרים הא"י, תש"ג), בית מלבין בפרדס" ("עם עובד, תשי"א - רומן).

בניו: מנחם אודי.

שרה אהרנסון

נולדה בזכרון יעקב י"ד טבת תר"ן (6.1.1890), לאביה אפרים פישל , מראשוני המיסדים את זכרון יעקב (ראה בכרך זה) ולאמה מלכה, בת ר' שמואל גאלאצאנו , ראש קהלת באקאו ברומניה, מוסמך לרבנות, שבבחרותו נמלט מברדיצ'וב למולדבה בתקופת "החטיפות" לצבא הצארי, ואשתו היתה מגזע דוד המלך.

למדה בבית-הספר של המושבה עברית וצרפתית עד גיל 13, השתלמה גם בגרמנית, ואח"כ עבדה בכל העבודות בבית ובחצר והצטיינה גם בתפירה ובגזירה, ותוך עבודתה השקדנית הוסיפה לקרוא במיטב הספרות העברית והלועזית. השתתפה בפעולות הנוער במושבה, בבמת חובבים, ספריה צבורית וכדומה, ועזרה לאהרן אחיה בסידור ספריתו המדעית ואוסף צמחיו. הצטיינה בזריזות בכל עבודה, ברכיבה על סוס ובאומץ-לב והיתה שותפת למיטב האידיאלים של הדור העברי החדש, כפי שהת

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2340). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2340