Volume 5

Page 2346

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

העברית בשידורים, עודד את הקומפוזיטורים, אסף חומר מסורתי ועיבדו בעצמו או הזמין עיבודים ובכך יצר ספריה מוסיקלית עשירה ויחידה במינה. בחורף תש"ח היה בא מביתו שבכפר העברי נוה יעקב למלא את תפקדיו על אף הסכנות - עד שמשטר ''תוהו ובוהו" שיצר השלטון הבריטי המתפורר הפסיק את הקשר עם הישובים העברים בצפון ירושלים.

ב-9 במאי 1948 הלך יחד עם חבר עוזריו לעיני הצלפים הערבים לבית השידור שברחוב מליסנדה, הוציא את הספריה המוסיקלית והציל אותה בשביל שרות השידור הישראלי. לא כן ספריתו הפרטית העשירה, שהכילה אוצר יקר של ספרים בכל ענפי המדע וכתבי-יד של חיבוריו במוסיקה - אותה לא יכול להציל כשהוכרח לפנות את המקום עם רעיתו ועם כל התושבים היהודים, בעת שכוחות ה"הגנה" ראו הכרח לנטוש את הכפר.

בחדשים האחרונים של השלטון הבריטי ובתקופת המצור על ירושלים היה יו"ר הנהלת שרות השידור העברי בירושלים והמשיך בתפקיד זה בירושלים הנצורה אחרי קום מדינת ישראל, וביולי 1948 הועבר כממונה על "קול ישראל", כדי לנהל את התכניות המוסיקליות ולהשתתף בעבודה הארמונית של שידורי "קול-ישראל", ומעון ניתן לו אח"כ בבקעת אונו (בכפר וילהלמה) בין שאר המפונים מנוה יעקב.

יצירותיו בישראל: סינפוניאטה (1933), "עלי באר" לתזמורת כלי מיתר (1937), "הסביבון" וריאציות על שיר חנוכה לסופרן או כינור בלוית תזמורת (1941), סויטה על נושאים יוניים לתזמורת או לשני פסנתרים (1943), "שיר המות" למקהלה ולתזמרת (1944), סויטה על שירי ז'ון דון, למקהלה ותופים (1946), "עם ישראל חי" - 8 זוטות לפסנתר או לשלישית מיתרים (1947), קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת (1947), פרטיטה לכלי מיתר (1948), "ירושלים" קונצרטינו לפעמוניות ולתזמורת (1948), "שני שירי תהלה" בלוית פסנתר או תזמורת (1949), "אדון עולם" (1949), נוקטורן וריקוד לפסנתר (1949), סימפוניה "לילות בכנען" (1950), אריה לכינור ותזמורת או פסנתר (1950).

עיבודים גראנד דואו (שוברט) פתיחה "המכבים" (רובינשטיין), "יהודית", אורטוריה (מוצרט), סינפוניאטה (דבוז'ק), קונצרטו לצ'לו (הנדל), קונצרטו לאבוב (היידן), ואריאציות על נושא של פגניני (בראמס), 6 פרילודים קוראליים (בראמס).

אלעזר גולומב

נולד בלודז (פולניה), כ"א סיון תר"ס (16.6.1900).

לאביו ברוך (ראה כרך א', עמוד 215) ולאמו רחל יהודית בת אברהם צבי גליקסמן (ראה כרך א', עמוד 209).

קבל חנוך ראשון בלודז ואח"כ בבית הספר של הפיק"א בפתח-תקוה ובביה"ס החקלאי בהנהלתו של ד"ר פיקהולץ בפ"ת.

עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1909: והתישבו בפתחתקוה, איפה שאביו קנה פרדס בבקורו הראשון בארץ בשנת 1906.

התמסר לחקלאות וניהל את הפחים; של המשפחה.

נשא לאשה את זהבה.

היה פעיל בכל ארגוני הנוער במושבה. מראשוני המתנדבים לגדוד העברי הראשון במלחמה העולמית הראשונה, השתתף בהגנת הגליל בשנת 1920, מפעילי

ההגנה בפתח-תקוה בשנת 1921. מאפריל 1936 עד סוף 1945 שירת בתור סרג'נט של משטרת הישובים העברים בפתח-תקוה.

בשנת המאורעות התמסר לשמירת הרכוש והנפש. לימד מאות בני-יהודה-קשת. רבים מתלמידיו היו קצינים וסרג'נטים בכל היחידות העבריות, ואח"כ בצבא הגנה לישראל.

היה איש עבודת האדמה, מומחה (אקספרט) בעניני הפרדסנות בארץ. היה מסור לצבור החקלאים והפרדסנים.

בכל האסיפות והכינוסים של פרדסנים, היה מופיע ומרים זעקה מרה כלפי האחראים לגורל הענף - על ההזנחה והאדישות לגבי הפרדסנות - מצד אלה שמחובתם היה לעודד ולהפריח את הענף.

תאור מענין מסר מר י. דוד בעתון "חרות" מיום 25 אפריל 1952.

...היה זה בכינוס הפרדסנים שהתקיים לפני חדשיים בת"א. הופעתו היתה מוזרה וגם נוגעת ללב. כשעלה על הבמה לדבר, הופנו הראשים לעבר האיש המסורבל והממושקף, שנשא בידו האחת בקבוקי מיץ וביד השניה תפו"ז. בנשיאות ישב בין השאר גם תת-שר החקלאות מר אפרתי. א. ג. הניח את התפוז ובקבוקי המיץ על השולחן בקראו לעבר הנשיאות; ראו "זבל" זה והוא הצביע על הבקבוקים - כמה משלמים בעד זה וכמה משלמים לנו בעד הפרי, שהוא מלא ויטמינים ומרווה ?! באולם הושלך הס. העינים ננעצו חליפות במדבר וביושבים בנשיאות. והוא המשיך ובקולו רעדו

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2346). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2346