Volume 5

Page 2354

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1928 עבר לאוניברסיטה ויסד בה את המחלקה לבוטאניקה ואת הגן הבוטאני, ותוך עבודה המשיך להשתלם בלימוד שיטתי וקיבל את התואר ד"ר למדעים. מאז היה מרצה באוניברסיטה ובשנה האחרונה לחייו נתמנה בה לפרופסור ולמנהל המחלקה לבוטאניקה. בשנות פעולתו המדעית החינוכית העמיד תלמידים הרבה שהלכו בדרכיו באהבה לצומח ובחקירתו לשם הכרת צורת החיים של אדמת ארצנו וללמוד על מנת לעשות בהחיאת האדמה ובהלבשת שממות מחשופיה במעטה של צמח ויער. ביחוד הגדיל לעשות בחקר שרידי היערות של ארצנו והאפשרויות לחידושם, ומובן מאליו שבידיעותיו ובעצותיו הגיש עזרה רבת-ערך לקה"ק ולאחרים לשם יעור הארץ, ואף ממשלת עיראק הזמינתו ב-1931 ליעץ לה בעניני יעור

מספר פרסומיו המדעיים בעברית ובלועזית עולה לעשרות. ביחוד הגדיל לעשות בסקירות הפיטוגיאוגרפיות על צמחי ארצנו, בגילוי "בן החטה", ועל הכל בספרו "מגדיר לצמחי ארץ-ישראל" שחיבר בהשתתפות עם זהר ופיינברון הנ"ל, שהוא ספר היסוד לידיעת צמחי ארצנו. אך סקירה מקיפה ומפורטת יותר אפשר לקבל מהרשימה של כל חיבוריו.

קשריו עם מקום לימודיו הראשון, מקוה ישראל, נשארו מהודקים על-ידי חורשת האלונים שנטע שם וטיפח אותה בחיבה ובהתענינות כל ימיו.

נפטר בירושלים, ג' אב תרצ"ח (31.7.38), ושמו הונצח בקריאת אגודת אנשי הבוטאניקה בשם "אגודת אייג".

עזריאל זליג הויזדורף

נולד בשנת תקפ"ו (1826) בעיירה מילוביץ שהיתה אז במזרח גרמניה בפלך פוזנא בשטח פולין ההיסטורית השייך כיום שוב לפולין), לאביו ר' משה הויזדורף .

למד בחורים ובישיבות, תלמיד הרב ר' פנחס המבורגר. כבן למשפחה שומרת תורה ומצוה, השתלם גם בידיעות כלליות בגרמנית, ובבחרותו עלה ארצה בשנת תר"ז (1847) והתישב בירושלים. מסעו ארך כששים יום, באנית-מפרש, וכשהיתה בסכנת טביעה בגלל סערה ביקש ממנו רב-החובל שיתפלל ויקרא אל אלהיו כיונה הנביא בשעתו והוא התפלל ואף תקע בשופר, וכשנח הים מזעפו אחרי התפילה והתקיעה, היה הדבר לקידוש השם בעיני הגויים.

בבואו ירושלימה נשא בסיון תר"ח (1848) לאשה את חנה ליפשה בת ר' צבי מוילנה, שהגיעה אז ארצה עם הסבא שלה ר' מרדכי מינסקער . - ובימים ההם לא הרשו תקנות הכוללים לרווקים מבוגרים לשכון בתוכם.

בתחילה ישב ולמד תורה וקיבל תמיכה מכולל אשכנז, שהיה אז הכולל העשיר ביותר וה"חלוקה" שלו נחשבה כשיא האמידות לעומת מכסת יתר הכוללים. אח''כ החל עוסק גם בצרכי צבור ובמשך הזמן היה לממונה של הכולל. בימיו באו ירושלימה הקונסולים הראשונים של גרמניה ואוסטריה, והוא, כדובר גרמנית צחה ובעל צורה בהופעתו, היה מתנדב לדובר היהודים בעניניהם

אצל הקונסולים הללו. מזמן לזמן היה נותן לשייך של המונרכים שוכני ה"ואקף" שליד הכותל המערבי רוטל קפה ורוטל סוכר משלו, לבל יפריעו בני עדתו את היהודים המתפללים ליד הכותל, ובזמנים שלא השיגה ידו לשלם את ה"מס" בעד הצבור משלו היה משתף יהודי אחר (את ר' אריה) במצוה זו.

השתתף בפעולות הארגוניות לרכישת האדמה ולבנית הבתים של "בתי מחסה" והשתכן באחת הדירות שבהם. עזר לקרל נטר ברכישת האדמה ליסוד מקוה ישראל. היה יד ימינו של הבארון גוסטאב די-רוטשילד (אחיו של הבארון בנימין רוטשילד "אבי הישוב") בבנית בית החולים "משגב לדך" בעיר העתיקה, נתמנה למשגיח על משק בית החולים ואת שכרו, בסך נפוליון אחד לחודש, הקדיש לשכר לימוד של בניו אצל טובי המלמדים.

מזמן לזמן היה נוסע לאירופה לאסוף כספים בשביל הוספת בנינים ל"בתי מחסה". בפאריס ביקש ממר ארלאנגר שיכניס אותו אל הבארון בנימין רוטשילד לבקש ממנו תרומה, וכשהיסס ארלאנגר התערב ר' זליג אתו ב-20 פראנק לקופת רבי מאיר בעל הנס, שיצליח גם לבדו אצל הבארון, ואז קיבל ממנו 1000 פראנק ל"בתי מחסה" וזכה בהתערבות.

היה מראשי המארגנים את קבלות הפנים מטעם היהודים לאורחים רמי מעלה שבאו לבקר בירושלים : משה מונטיפיורי, הבארון בנימין רוטשילד, יורש-העצר הגרמני פרידריך (שהיה זמן קצר קיסר גרמניה, בן וילהלם הגדול ואביו של וילהלם השני-האחרון), הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף, הקיסר וילהלם השני ועוד. מקיסר זה אף קיבל מדליה של זהב, שהתקשט בה בחתונת נכדו הראשון בפתח תקוה. (נתן יד למיסדי המושבה ולחידוש ישובה

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2354). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2354