Volume 6

Page 2457

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ואחרי שבועים, בכ"ב בסיון תרע"ז (1917). נפטר גם הוא בירושלים ונקבר בהר הזיתים.

השאיר אחריו בכתב ביאורים ומחקרים לתנ"ך ולשירה הספרדית והגיונות על החגים והמועדים וחליפת מכתבים עם גדולי בני דורו, כתביו נמסרו לטיפולו של המכון לחקר קהלות ישראל במזרח התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים.

צאצאיו: דוד, מאיר, חנה, נפתלי (נשארו בקאוקאז), דניאל (ז"ל), יצחק (בבאר יעקב), (ראה את הערך שלו בכרך זה).

מיכאל טאובה

נולד בשנת תר"ן (13.3.1890) בלודז' שבפולין. לאביו אליהו (מוסיקאי שניגן בכמה כלים) ולאמו אידה בת יהודה קריש (במשפחת מוסיקאים נודעים משני הצדדים: בין השאר נודע ממשפחת אביו הכנר סטאניס לאב טאובה ומצד אמו סרגיי קריש, פסנתרן ומנצח נודע בזמנו באנגליה).

גמר בית-ספר עממי וגימנסיה בלודז' כאחרים בני גילו, אך בעיקר התמסר ללימוד המוסיקה.

בגיל 7 התחיל אביו ללמדו נגינה בכנור. לדרישת אמו נוסף גם החליל ללימודיו, אח"כ נוספו גם פסנתר, צ'לו, חצוצרה, ויולה וקונטראבאס. ב-1911 התחיל ללמוד בקונסרבטוריון בלייפציג פסנתר, הרמוניה ותיאוריה; ב-1913 עבר לקלן והמשיך ללמוד פסנתר, קומפוזיציה ותיזמור מפי גדולי המומחים במוסדות ההם. אחרי פרוץ מלחמת העולם ב-1914 עבר לגודסברג והתחיל מופיע כפסנתרן על במת הקונצרטים וב-1915 הראה בראשונה את יכלתו בניצוח על קונצרט סימפוני. ארגן קונצרטים סימפוניים ויסד מקהלה גדולה וזכה להוקרה מצד גדולי הצבור והמוסיקה גם בהופעותיו כמנצח-אורח באופרות ובקונצרטים בכרכי גרמניה. ב-1923 הוזמן למנצח קבוע באופרה, בברלין-שארלוטנבורג ופעל בקשר הדוק עם ליאו בלך ואח"כ עם ברונו ואלטר , וכן ניצח על קונצרטים רבים של התזמורת הפילהרמונית בברלין ושל תזמורת

בליטנר בברלין. ב-1926 יסד בברלין את התזמורת האמרית המודרנית הראשונה ומקהלה קאמרית, ופעולותיו אלה היו שורה ארוכה של הישגים שהאדירו את שמו בגרמניה ובאירופה. באותן השנים חיבר מוסיקה לכנור, פסנתר, מקהלה ותזמורת וניהל קונצרטים והופעות מוסיקליות וגם לטובת מפעלים יהודיים וציוניים.

עם השתלטות ההיטלריזם וסילוק היהודים מחיי התרבות והאמנות של הגרמנים יסד וניהל את התזמורת של ה"קולטורבונד" היהודי בברלין (אז עדיין לא מנע השלטון הנאצי מהיהודים את ההנאה מתרבות ומאמנות, אבל הקפיד על כך שיטפחו אותן לעצמם, בלי שיתוף ותערובת עם גרמנים אריים).

נשא לאשה את אלזה בת מיכאל יוליך.

ב-1934 עלה ארצה ובעונת 1934/35 ניצח על הקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית התל-אביב ובהופעותאורח בירושלים ובחיפה. אח"כ היה מנצחה הראשון של התזמורת הסימפונית הארצישראלית (מיסודו של הוברמן) בעונת 1936/37 ובהרבה קונצרטים בתקופות מאוחרות עד היום. כן הופיע לא פעם כמנצח וכסוליסטפסנתר כאחד. בין הישגיו כאן יש לציין את ניצוחו על התזמורת ועל מקהלת האוראטוריה יחד בביצוע הסימפוניה התשיעית לבטהובן.

במלחמת העולם ב', כשלא היתה אפשרות להזמין מנצחים מארצות-חוץ, ניהל הוא לבדו את הופעות התזמורת הארצישראלית כמנצח-יחיד וערך עמה הופעות מוצלחות אף בארצות השכנות, כשהיה מרוכז בהן קהל מובחר של אירופאים ואמריקאים שוחרי מוסיקה טובה, לרגל שרותם בצבאות הברית.

בזמנים שונים נענה להזמנות של תזמורות באירופה (איטליה שוייץ וכו') ויצא להופיע בראשן כמנצח-אורח, אך את ההזמנות לצאת לתפקיד-קבע בנכר דחה בכל עת.

מופיע גם כמלווה בפסנתר לגדולי הזמרים האורחים ועוסק בהוראה והדרכה לזמרים, מנגנים ותזמורות ונותן את מיטב עזרתו לכל יזמה מוסיקלית בעלת רמה מתאימה בעיר ובכפר כאחד.

משלם זוסי זמל

נולד באודיסה (רוסיה), בכ"ה אלול התרל"ג (1873). לאביו ר' יוסף מרדכי (סוחר, נמנה על אנשי התורה והמסורה. עד אחרית ימיו שקד להפיץ את ערכי התורה והמסרת) ולאמו שושנה.

את בנו מסר למלמד דרדיקו, ל"חדר", הילד המצטין המריץ את אביו בן התורה, להעבירו לישיבה במקום וממנה לישיבת וואלז'ין, בה התמיד במחיצתו של המשורר ח. נ. ביאליק.

האוירה המסרתית בבית אבא, דברי הגעגועים בתפילת "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" והד הקריאה של ביל"ו, שהדהדה מזה כעשר שנים ברחבי רוסיה והיתה לאגדת קסם. הספור רב הקסמים על דבר דוד המשפחה, ראובן לרר שעלה ארצה ורכש אחוזה בקרבת

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2457). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2457