Volume 6

Page 2462

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שנוסד אז על-ידי המחלקה היהודית שליד מיניסטריון ההשכלה הלטבי - בו השקיע מרץ רב יחד עם ז. פולוצקי , הפרופ' ש. דובנוב , הפרופ' א. גוליאק, הפרופ' בנימין זיו ועוד. ב-1922 יזם את ועידת המורים העבריים בלטביה, בה אושר ייסוד הסתדרות המורים העבריים "המורה", שהוא נבחר ליושב-הראש הראשון שלה, לתקופת השנים 1922-1924. היה חבר מועצת בתי-הספר שליד המחלקה היהודית במיניסטריון להשכלה וחבר ועדת-הבחינות למורים.

הוא המשיך בפעולתו הציונית, וב-1925, - כשנתאחדו פועלי-ציון-ימין, שהוא עמד בראשם בלטביה, עם הציונים הסוציאליסטיים, - נצטרף למרכז האיחוד והיה חבר ההנהלה. עזר לארגן את הנוער העברי הציוני ("החלוץ" ועוד). היה חבר הוועדות למען הקרנות הלאומיות והאוניברסיטה העברית, חבר מערכות עתונים יהודיים בריגה ונשתתף בפעולות ציוניות רבות אחרות.

עסק בעבודתו התרבותית, ויחד עם חברו ז. פולוצקי עמד בראש התרבות העברית בריגה.

ב-1927 עלה לארץ ונשתקע בתל-אביב. בארץ נתרחק מפעילות מדינית והקדיש את רוב זמנו לעבודתו הספרותית ולמחקריו בספרות הישראלית העתיקה.

ב-1932 נשא לאשה את חיה בת ר' יעקב דוד פינקל שטיין.

היה מורה בגימנסיה "נורדיה" ומרצה מטעם ועדתהתרבות של הסתדרות-העובדים, הועד הלאומי והקהק"ל. היה ממרצי הסמינריון לפועלים ומיוזמי ההרצאות המדעיות העממיות בבית-העם בתל-אביב, שמשכו קהל רב, שם הרצה בקביעות על הספרות העברית החדשה. יחד עם ידידו, הד"ר יעקב סלע בלובשטיין , רצה להפוך את בית-העם בתל-אביב לאוניברסיטה עממית - בימים שבית-העם היה מרכזה הרוחני של תל-אביב. משנוסדה "ברית קיבוץ גלויות" היה מפעיליה, עם שמואל יאנוב סקי, וממייסדי האוניברסיטה העממית בתל-אביב, - עם הפרופ' נ. סלושץ , הד"ר א. קמינקא ועוד, - שנתקיימה קרוב לשלוש שנים, - בה היה המרצה לספרות העברית העתיקה, לתלמוד ותולדות עם ישראל חבר "ברית ראשונים" - ארגון הציונים הוותיקים, ממייסדי וראשי "ברית נאמני השפה", "ארגון נאמני הלשון", "איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה" ועוד אגודות רבות.

עסק הרבה בפעולות תרבותיות מטעם הסתדרותהעובדים, היה מרצה בערי הארץ וביישוביה ונשתדל להפיץ תורה ודעת בקרב שכבות רחבות בעם, בייחוד בקרב הפועלים.

היה שומר מצוות נאמן ופעל הרבה למען מסורת תורת ישראל. שנא את הפרסום והתהילה, פעל הרבה. למען הכלל ועזר לרבים כידיד נאמן, בצינעה - היה מהעמלים עם הציבור לשם שמיים. היה צנוע ועניו, נקי-דעת ויקר נפש, תלמיד-חכם שהליכותיו בנחת עם הבריות, "צנא דמלי ספרי'', שהיה בקי מופלג בענפים רבים ושונים של מדעי-היהדות ובייחוד בספרותנו הע

תיקה. תמיד מצא עת לחלק את זמנו בין עבודתו הציבורית והפדגוגית לבין ספריו.

מחוץ להרבה מאמרים ורשימות בעברית, אידיש ורוסית, שפרסם בעתונים וקבצים שונים בגולה ובארץ - בשמו ובפסוודונים שונים, פרסומים בודדים רבים וקונטרס על ד. ב. בורוכוב - ת"א, תרצ"א, פרסם את הספרים "מול הר האלהים" - ת"א, תרפ"ח; "לחביבי" - אוסף אגדות וסיפורים לילדים - ת"א, תר"ץ; "אסתר המלכה" - ת"א, תש"ז - כל אלו סיפורים ואגדות לנוער. יחד עם חברו שמואל שרירא חיבר את הספרים "מבוא לספרות הישראלית העתיקה - הספרות הגנוזה והחיצונית והספרות היהודיתההלניסטית - ת"א, תרצ"ב; מהדורה מתוקנת - ת"א, תש"ז, ו"מבוא לספרות התלמודית" - ת"א, תרצ"ז. כן תרגם גם הרבה לעברית, בעיקר מרוסית ומגרמניה. השאיר אחריו בכתב-יד הרבה יצירות שלא נתפרסמו, ביניהן כמה שחיבר בשנותיו האחרונות.

על אף מחלה קשה וארוכה המשיך לעבוד ללאליאות, ואף לאחר שתקפה עליו מחלתו מאוד, כשנה לפני פטירתו. כמה חדשים לפני שנפטר שינה את שם משפחתו לעברית - מרן (תרגום השם הגרמני - האר).

נפטר בכ"ז באדר, התש"י (16.3.50) ונקבר בשורת הסופרים בבית-העלמין בנחלת-יצחק.

בנו: משה דוד.

יהושע גוברניק

נולד בצ'יטה (סיביריה) בשנת תר"ס (17.11.1910). לאביו יעקב ולאמו פרידה בת שלמה קארוקעס.

בשנת 1921 עלה לארץ.

סיים את הגמנסיה "הרצליה" ת"א ואת הפקולטה המשפטית של האוניברסיטה הלונדונית. עמד בבחינות לעורכי-דין זרים בארץ.

בשנת 1930 היה מזכיר אגודת הסטודנטים היהודים באנגליה.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2462). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2462