Volume 6

Page 2467

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ושנתים למד באוניברסיטת לונדון, בפקולטה למדעים סוציאליים.

ב-1924 עלה לארץ, עבד בסלילת כבישים וביישור חולות לב-תל-אביב, היה כשנתיים חבר בקיבוץ גבעת השלושה. בשנים 1928-9 שימש מזכיר סניף "אחדות העבודה" בתל-אביב ובשנת 1931 נסע ללונדון להשתלם בלימודים, למד באוניברסיטת לונדון כשנתיים והתפרנס ממתן שיעורים לעברית ב"תלמוד תורה" מיסודו של הרב גולדבלום ואחרים. כן היה פעיל (1931-33) במזכירות "פועלי ציון" בלונדון וב"ארבעטער רינג" שם. וכתב ב"נייע צייט" בלונדון.

בשובו לארץ עבד כמזכיר למשפט-חברים בחיפה וכן במזכירות הטכניון.

ב-1935 נסע בשליחות ההסתדרות ומפלגת פועלי א''י לפולין ולרומניה - לפעולת הסברה בקיבוצי הכשרה וכן השתתף ב"דאס ווארט" וב"פרייהייט".

בשנת 1937 חזר לארץ, שימש שנתיים כמרצה נודד מטעם המרכז לתרבות והסברה וכן עסק בפעולת ארגון והסברה בסניף מפא''י בירושלים.

ב-1939 נשא לאשה את רחל בת אשר נכטשטין (אחות - במקצועה).

בשנת 1944 נתקבל לסוכנות היהודית ועבד בה במזכירות ובעריכת "איגרת לשליחים", כן חיבר שתי חוברות על "ירושלים של מעלה וירושלים של מטה" ועל "ירושלים הנוצרית וכנסיותיה".

בימי הקרבות בירושלים שימש קצין תרבות והשתתף כמעט בקביעות במערכת ה"מגן", עתון צה"ל בימי המצור על ירושלים.

בקום מדינת ישראל הוזמן ע"י ישעיהו קלינוב לעבודה בלשכת העתונות הממשלתית בקריה ומכאן עבר לעבוד למערכת "דברי הכנסת" בירושלים.

שנים אחדות השתתף כסופר קבוע בעתון "הפועל הצעיר" ופירסם מאות רבות של מאמרים, רשימות ופיליטונים בעתונות הישראלית ובאידית בחו"ל.

מראשית שנת 1951 משמש כעורך המוסף "באיגוד מקצועי" ל"דבר", בועד הפועל של ההסתדרות וכן עורך חוברות וספרים הנוגעים בבעיות האיגוד המקצועי.

חבר בוועדה לעניני עתונאים בועד הפועל של ההסתדרות.

בתו: ליאורה.

חוה פורח (גולדברג-הרפז)

נולדה בחנוכה תרמ''ח (סוף 1887) בקוסובה שבמחוז סוקולוב, בפלך שדליץ שבפולין, לאביה ר' מנחם מנדל גולדברג (תלמיד-חכם, סוחר, חסיד ראדזין מובהק) ולאמה ליפשה בת צבי טננבוים מיאדובה (ממשפחת הרבי מראדזין).

למדה בחדר לבנות וממורים פרטיים, אך את עיקר חינוכה קיבלה תוך עמידה מול קשיי החיים מנעוריה.

בעודה נערה קטנה נתיתמה מאמה והיא נטלה על

עצמה את התפקידים הקשים של "עקרת הבית" ולהיות במקום אם לשני אחיה הקטנים ממנה: נתן נטע ויקותיאל . המשפחה עברה לוארשה ושם הצטרפה יחד עם אחיה נטע למפלגת פועלי ציון בראשיתה. (שמות האישים הבולטים כיום מתוך רשימת חברי פוע''צ בוארשה בימים ההם מוזכרים בערך של אחיה נטע הרפז, כרך ג', עמ' 1122).

בתקופת הפרעות ביהודים בעקבות מהפכת 1905 בממלכת רוסיה היתה פעילה ב"זלבסטשוץ", היינו, ההגנה העצמית היהודית, ונתפסה בהעברת נשק למגינים בשדליץ בעת הפרעות שהשתוללו שם. וכשארגן מרכז פועלי ציון בוארשה (בפרבר פראגה) את הקבוצה הראשונה של חלוצים לעלות ארצה ("פיונרן גרופה", כפי שקראו לה אז באידית), הצטרפה גם היא אליה עם אחיה.

בראשית תרס"ט עלתה ארצה עם אחיד, נטע ועבדה כפועלת חקלאית בראשון-לציון, נס-ציונה וגדרה, ואח"כ הצטרפה עם אחיה לאנשי העליה השניה שעבדו בחות בן-שמן של המשרד הארצישראלי (ההנהלה הציונית) והיא ניהלה את המטבח והכינה וסיפקה אוכל לפועלים העובדים שם, ואף לפועלים וחלוצים עוברי-אורח, שזכרו והזכירו לטובה את "החברה חווצ'ה" על ההארחה שנתנה להם, אמנם בצנע, אבל בלב טוב ובידים ברוכות. באותה תקופה היתה פעילה גם במפלגת פועלי ציון ועוזרת לקיומו ולהפצתו של עתונה "האחדות", ומ-1912 היתה משען לאביה ולאחיה הצעיר יקותיאל שעלו ארצה.

נישאה ליעקב פורח (בליט) וב-1913 עברה להתנחלות בכפר-סבא ובנתה שם את ביתה בין בתי המתנחלים הראשונים במושבה. גם כאן היה ביתה פתוח לחלוצים עוברי-אורח וביחוד לאנשי העליה השניה. בשנות מלחמת העולם א', כשחלק ניכר ממגורשי יפו ותל-אביב (ב1917) חנה בכפר-סבא, היתה פעילה בעזרה למגורשים וביתה שימש אכסניה לחברים שהסתכנו לעבור את קו החזית לצרכי ציבור ועזרה לנצרכים אחרים. אחד מהם, דוד בלוך-בלומנפלד ז"ל, נתפס בביתה והובל לכלא הצבאי שבדמשק (אחיה נטע נתפס גם הוא בתור עסקן הפועלים, והובל שמה עוד מקודם, וניירותיו וספריו שנלקחו מביתה נמצאו שרידיהם אח"כ קרועים

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2467). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2467