Volume 6

Page 2478

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ליכן וורטה" והכין לדפוס את הספר "צליל והגה" (תורת הקריאה האמנותית).

במלחמת השחרור שירת בתפקיד קצין אמנות ארצי ראשון בצה"ל ומארגן הלהקות הצבאיות.

בתו: זיוה.

מרדכי אמתי (צ'יצ'ילניצקי)

נולד בפרילוקי (רוסיה), כ' אלול תר"ס (20.9.1900). לאביו יחיאל ולאמו איטה בת יוסף זסלבסקי. קיבל חינוך כללי בבית ספר למסחר ברוסיה.

במאי 1914 עלה לארץ.

המשיך ללמוד עד 1917 ונתקבל בתור פקיד בביתהחרושת ליאון שטיין ביפו (ראה כרך ג', עמוד 1455) ועלה לדרגת פקיד ראשי ומנהל.

משנת 1935 - עצמאי, יצרן של משאבות מים וסוחר בצרכי הנדסה, בעל הפירמה מ. אמתי, הספקה טכנית ומכונות בע"מ, תל-אביב.

בשנת 1924 נשא לאשה את רוזה בת דוד פישלין.

בית החרושת של שטיין וגם כשבית החרושת הגרמני וגנר ביפו שהתקיים עד קום המדינה, ניסו לבנות משאיבות צנטרפיגליות - אפקיות - ולא הצליחו, החליט אמתי בשנת 1935 להמשיך בפעולה החלוצית בסוג התוצרת הנ"ל ובשנת 1937 הצליח כיצרן ראשון בארץישראל, להוציא לשוק המקומי, משאבות צנטריפוגליות - אפקיות. במשך הזמן הגדיל את סוגי המשאבות לטיפוסים שונים ושכלל אותם לדרגה, שהן מתקבלות ברצון בין צרכני הארץ, שאינם זקוקים יותר לתוצרת חוץ.

לפני 59 שנה הובאו ארצה המשאבות הראשונות. אלה היו משאבות יד שסופקו ע"י ביח"ר גארונס בוינה, המשאבות הראשונות המונעות ע"י מנוע באו מצרפת בראשית המאה הזאת. הן היו מהטיפוס הידוע גם היום בשם משאבת-מוטות.

בהתחלה עסקו כאן רק בתיקונים של משאבות המוטות שהובאו מחו"ל. אבל כבר שנים אחדות אחרי הופעתן בשוק המקומי, התחיל בית החרושת העברי

הראשון בארץ, בית החרושת של המהנדס ליאון שטיין, לייצר את המשאבות בעצמו. גם מר אבא ניימן (נאמן) (ראה כרך א', עמוד 520), התמחה בשנת תר"ס (1900) בעשיית משאבות ובשכלולן לשירות החקלאות והפרדסנות. מר אמתי שימש אז - כפקיד ראשי ובסוף כמנהל בבית חרושת שטיין הנ"ל.

משנת 1934 בונה חפשי. כיהן שנתים כנשיא לשכת "חירם" בתל-אביב.

אח פעיל בלשכת בני-ברית "יצחק ילין" בתל-אביב.

בנותיו: רנה אשת יצחק אידלסבורג (מהנדס), תמר אשת עמנון חלד (עורך-דין),

ד"ר משה סמבטיון (ליבסטאג)

נולד בכפר דונדושאנו, פלך ביסראביה (רומניה), י"ז תמוז תרע"ג (22.7.1913) לאביב הרב אהרן ליבסטאג

(שו"ב, מצאצאיו של האדמו"ר ר' חיים קרוסנצר ענף עץ-אבות של "בעל שם טוב") ולאמו אסתר לאה בת אברהם אשר סופר (חוטר מגזע הרב אברהם אבלי , בעל הפירוש "מגן אברהם" על "שולחן ערוך", חלק "אורח חיים", שהיה עני ואביון בשיעור כזה, שכתב את פירושו על כתלי ביתו).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות. עוד בשחרותו גילה כשרונות "עילוי" ובהיותו בן 8 שנים כבר ידע על פה גמרא ברכות. הורתו מתה עליו והוא גולה למקום תורה, לישיבת קישינוב (בהנהלת הגאון הרב יהודה ליב צירלסון, אב"ד דקישינוב וראש הרבנים דביסארביה). שם הציץ בכתבי ביאליק ונפגע. ובגיל בר-מצוה נתפרסם שירו הראשון ב"העולם" הלונדוני. החל לכתוב ספורים וערך ירחון סודי "סמבטיון" בתוככי הישיבה ונהיה ל"רבי למשכילים". עקב "עוון" כבד זה הוחרם בחרם פומבי וגורש מהישיבה. נדד לאונגריה והשתקע בבודפסט ויצק מים על ידי הרב ר' יונתן שטייף אב"ד דקהילת האורטודוקסים בעיר הבירה. בגיל 18 קיבל סמיכות להוראה: "יורה יורה, ידין ידין". עם לומדו בישיבה, היה לן בחשאי בבית מדרש לרבנים בבודא

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2478). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2478