יוסף מגן (שיץ)
נולד ביום ו' סיון תרס"ט (1909) בעיירה ידיניץ שבפלך בסראביה, רוסיה, לאביו משה (סוחר זעיר, מראשוני "פועלי ציון" עוד מימי המהפכה הרוסית ב-1905 ואח"כ עסקן ציוני בעיירה) ולאמו סוסיה בת משה גוברמן. התחיל ללמוד בבית-ספר עברי, שנוסד בעירו כביתר ערי בסראביה מטעם "תרבות", המשיך בגימנסיה עברית בסורוקי ואח"כ בעירו עד שהשלטון הרומני, ששלט בבסראביה בין שתי מלחמות-העולם, ביטל את קיומן של גימנסיות עבריות, והוא גמר את לימודיו בגימנסיה שהפכה לרומנית, ואח"כ נרשם בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת צ'רנוביץ. אחרי פעילות בהסתדרות-נוער "התחיה" מילדותו נכנס בצ'רנוביץ לפעילות במרכז מפלגת פועלי-ציון-ימין וב"החלוץ" ונבחר לחבר מרכזו. שם יסד וערך עתון ספרותי "יוגנט-שטימן" ואח"כ שבועון "אויפבוי" וכתב בקביעות לעתון היומי הקישינובי "אונזער צייט" (שלשתם באידית) והשתתף בעתונים רומניים, עד שב-1937 סגרה ממשלת הצורר קוזה את כל העתונים היהודיים ברומניה. משהתאחדו ברומניה מפלגות .פועלי ציון" ו"צעירי ציון" ל"מפלגה הציוניסטית-הסוציאליסטית המאוחדת" (בהקבלה לאיחוד "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר" בארץ ל"מפלגת פועלי ארץ-ישראל") נבחר למזכיר הכללי של המפלגה המאוחדת ועבר לעבוד במרכזה בבוקארשט. היה ממיסדי אגודת הסטודנטים הציונית-סוציאליסטית "עבודה" והסתדרות הנוער "דרור" ברומניה ונבחר מטעם הרשימה למען ארץ-ישראל העובדת לקונגרסים הציוניים ה-19 וה-20.
נשא לאשה את חנה בת יואל סדובניק. ב-1938 עלה ארצה והצטרף לקיבוץ יגור והיה פעיל בקרב העליה הרומנית בקיבוץ ובארץ, ב-1941 נתמנה למזכיר מועצת פועלי כפר-סבא. ב-1942 התגייס לפלוגת הרגליים העברית בצבא הבריטי והיה פעיל בה בעניני תרבות. צורף עם הפלוגה לבריגדה היהודית, עבר עמה לאירופה והשתתף בקרבות באיטליה עד לנצחון ואח"כ בחיל המצב בארצות השפלה. כשליח הבריגאדה ביקר במחנות שארית הפליטה באוסטריה ובגרמניה והוליך שיירות-בריחה לנמלי ההעפלה שבאיטליה. פעל כשליח ב"החלוץ" בצרפת, השתתף בהוצאת העתון "דאס ווארט" של פועלי ציון ו"איחוד-ידיעות" של מרכז ה"איחוד" העולמי (שמפא"י מסונפת אליו). אז פרסם ב"מארגען זשורנאל" הניו-יורקי סדרת 20 מאמרים על השתתפות יהודי ארץ-ישראל במלחמת העולם, שיצאו שם אח"כ בקובץ באידית ובאנגלית.
משחזר ארצה ב-1946 נכנס לעבודה עתונאית סדירה כמזכיר מערכת "חדשות הערב" של מפא"י, אח"כ היה חבר מערכת "יום-יום" (עתון-הצהרים של "הארץ") וכתבו הצבאי במלחמת הקוממיות, ומ-1950 ואילך חבר מערכת "הדור" וכתבו המדיני המרכזי. פרסם חוברותרפורטאז'ה "אילת" (בהוצאת הועה"פ של ההסתדרות), "משפטי פראג", "מצריף ברחביה לארמון הנשיא" (תולדות הנשיא י. בן-צבי). כתב וכותב בעתונים ובשבועונים "העולם הזה'', "דבר השבוע", "אשמורת", "אומר", "תפריט", בעתונים אידיים ורומניים של העולים החדשים, בעתונים יהודיים בחו"ל ובקבצים שונים - בחתימות י.מ. סנפיר, ח. דקל, מ. אביעזרא, בן-מגן, מ. קמה ועוד.
משמש כעורך "כרמל-הדור" - התוספת היומית החיפנית של "הדור".
בנו: עזרא.
יהודה ליב (לייבוש) מילר
נולד בשנת תרמ"ו (8.4.1886) בחוסט, קהלה נודעת ב"קאנטון" של היהודים השרשיים בצפון-מזרח הונגריה (בין שתי מלחמות-העולם ברוסיה הקרפטית), לאביו משה (שו''ב וחזן של הקהלה) ולאמו אסתר בת בנימין אבא פרנקל. למד בחדרים, בישיבת חוסט המפורסמת ובישיבות אחרות.
גדל באוירה של זמרה דתית בבית אביו ואף עזר על ידו כ"משורר" בתפילות ימים נוראים. נתפרסם מילדותו כזמר בעל שמיעה מפליאה וקול נעים ולא פעם נתכבד, בעודו נער קטן, בזמר-סולו בסעודות-השבת הפומביות של הרב ונודע כילד-פלא בזמרה. בין הבאים לשמוע אותו היה חזן מפרסבורג, שהציע לאביו לשלוח את הנער ללמוד בישיבת פרסבורג ושם "ישים עליו עין