Volume 6

Page 2511

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת תרס"ג יסד בעיר מינסק את "החדר המתוקן'' הראשון בה, יחד עם קבוצת מורים-חברים (ביניהם המדקדק הוותיק ר' אברהם אברונין) . "החדר המתוקן", שההוראה בו התנהלה בשיטה הטבעית "עברית בעברית'', ושהוכנסו בו לראשונה נוסף על לימודי הקודש גם לימודי הלשון ודקדוקה ואף מקצועות כלליים, עורר עם הווסדו סערה גדולה בקרב האדוקים והחרדים, שקדשו עליו מלחמה בהשמצות, בכרוזים ובכינויי גנאי ("חדר מסוכן") ואף באיומים קשים. אולם הוא וחבריו לא נרתעו והשיבו מלחמה שערה - ו"החדר המתוקן" הלך מחיל אל חיל ופתח פרק חדש בעיר ובסביבותיה לתולדות החינוך היהודי-הלאומי.

הקדיש עצמו מאז בכל חום לבו ומרצו הרב להוראה העברית ועל משמרתו זאת עמד במשך כל ימי חייו למעלה מארבעים שנה - אף בימי שלטון הבולשביקים ברוסיה שעשו הכל כדי לעקור את החינוך העבריהציוני מן השורש. שמו כמורה וכפדגוג מעולה נתפרסם הרחק מגבולות עיר מושבו מינסק.

עם עבודתו הפדגוגית הברוכה לא פסק מעבודתו הספרותית. המשיך לכתוב ב"המליץ" ו"הצפירה" בחתימה חד"ר מד"ן (ראשי-תיבות וסופי-תיבות של שמו חיים דוד רוזנשטיין) על עניני חינוך וחברה. כן הרבה לכתוב בכשרון רב, בסגנון חי ועסיסי סיפורים, אגדות, שירים, מכתמים וחידות לילדים בעתוני הילדים "עולם קטן", "החיים והטבע" ועוד.

ביחוד הגדיל לעשות כבעל-אסופות - במפעלי כינוס חשובים לבית-הספר העברי ולבית היהודי. ביניהם ראוי להזכיר את שלושת ספריו:

א) "בית מדרש" - ספר מקרא לתלמידים ממבחר הספרות התלמודית והמדרשית (וילנא, תרס"ו), שחיברו יחד עם חברו להוראה צ. רחלין. זה היה כינוס ראשון של מבחר האגדה העברית שניתן לעם - שנתים לפני שהופיע "ספר האגדה'' של ביאליק ורבניצקי.

ב) "משנה ברורה" - לקט של משניות, ברייתות ותוספתות נבחרות לבני הנעורים, ערוכות, מפוסקות ומבוארות ביאור קצר, מדויק ובהיר. הספר זכה לתפוצה רבה ומחזורים רבים של תלמידים קנו מתוכו את

ראשית ידיעותיהם בספרות תלמוד (י''ל בהוצאת "תושיה", ורשה תר"ע).

ג) "שירה חדשה" - סדר תפילות לכל ימות השנה עם פיסוק מלא ועם ביאור קצר, מספיק ומדויק (וילנה תרע"ד). סידור זה זכה להצלחה בלתי רגילה, הופיעו ממנו מהדורות רבות. מהדורה חדשה של הסידור "שירה חדשה" הופיעה לאחרונה בירושלים בהוצאת "אשכול" בשנת תש"ט.

שנות עבודה מרובות הקדיש לעריכה חדשה של הספר העממי "עין יעקב" - מבחר אגדות התלמוד לעם, בלוית ביאור עממי קצר, אולם היה אנוס לגנוז את כתב-היד היקר מפחד גזירות השלטון הייבסקי.

נוסף על העבודות הגדולות הנ"ל הרבה לכתוב לבני הנעורים ולילדים ופרסם ספרים וחוברות שונים. ביניהם ראוי להזכיר את סיפורו "מגילת דניאל" קורות חייו של דניאל וחבריו, מעובדים עפ"י ס' דניאל, כתובים אחרונים ויוסיפון; "בני המלך והלביאה" אגדה מזרחית (הופיעה בסדרת חוברות בספרית "תושיה" בשנת תרס"ב). מהדורה חדשה של אגדה זו יצאה לאור בארץ בהוצאת "קרית ספר" (ירושלים, תשי"א).

עשה כל ימיו למען הציונות בעירו במינסק אף בתקופת שלטון הבולשביזם ברוסיה לא פסק מלפעול במחתרת להפצת דעת הלשון ואהבת הארץ בקרב בני הנוער. נאסר (בתרפ"ד) והתענה ימים רבים בבית-כלא במינסק בעוון ציונותו. כל ימיו נשא את נפשו לעלות לארץ חלומות נעוריו. משזכו שלושת בניו לעלות לארץ, עמד כל הימים בקשרים אמיצים אתם.

כאשר בנו שלמה אבן-שושן נכנס כתלמיד במקוהישראל, כתב אליו: "אם אני לא זכיתי ללמוד בצעירותי במקוה ישראל כאשר שאפתי, זכיתי לפחות לכך, שבני ילמד שם". שיגר אליהם בקביעות בהסתר רשימות ומאמרים על הספרות האידית ברוסיה וכן סיפורים ואגדות שנתפרסמו בארץ בעתונים "דבר", "הארץ'', "עתוננו" עפ"ר בחתימת הכינוי ר' חידקא.

בראשית שנת תרצ"ד עמד לעלות ארצה בהשתדלות בניו, אכן העינויים הרבים והסבל הנפשי הרב שסבל בבדידותו בנכר הכריעוהו - בטרם זכה להגשים את משאת נפשו. בכ' באדר תרצ"ד נפטר בגולה במינסק.

צאצאיו כולם בארץ : רחל (בירושלים), צבי אבן-שושן (בת"א), אברהם אבן-שושן (מחבר המלון העברי), שלמה אבן-שושן (בקבוץ שדה-נחום). ראה את הערכים של הבנים בכרך אחד.

יהודה ליב יונתן (טויבמן)

נולד בפרוסקורב (אוקראינה), ר"ח כסלו תרנ''ה (23.10.1894).

לאביו הרב אהרן טויבמן (רבי של חסידים בברזנה ווהלין, מגזע המגיד ר' אהרן מצ'רנוביל) ולאמו רחל בת הרב מרדכי ליברסון (רבי עממי לחסידים, היה נקרא ר' מאטילע ליברסון, היה נכדו של ר' "ליבער הגדול").

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2511). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2511