Volume 6

Page 2520

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לעבודה ציונית, הכניס המוני צעירים לתנועת "פועלי ציון", עזר להתרחבות תנועת "הבונים" והיה ממארגני "השבים" (תנועה חלוצית של נוער מתבגר). משך חוגי אינטליגנציה ורבנים לתנועה למען ארץ-ישראל העובדת וארגן בה שני כינוסים בהשתתפות אישי התנועה מהארץ. היה סגן יו"ר הועד של תנועת-העבודה הציונית בארה"ב ובקנדה למען המלוה של מדינת ישראל,

ובתקופה הסוערת שלפני קום המדינה היה מהעומדים בראש הפעולה הפוליטית של תנועה זו. ביחוד הגדיל לעשות בשטח התעמולה בנאומיו במאות מקומות בכל רחבי ארה''ב, במאמריו ב"אידישער קעמפפער" ובעתונים יהודיים באנגלית (כגון "ג'ואיש פרונטייר") ובחוברות הסברה בשבע השפות שהוא שולט בהן (עברית, אידית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, פולנית). בתקופת השואה היה מהפעילים בהזעקת דעת הקהל היהודית והכללית, במגביות וביתר הפעולות לעזרת שארית הפליטה. היה ציר בקונגרס הציוני בירושלים ונבחר לסגן-חבר בועד הפועל הציוני.

בראשון לנובמבר 1952 עלה ארצה להזמנת הועד הפועל של ההסתדרות ונתמנה למנהל מחלקת התרבות וההסברה של מועצת פועלי תל-אביב-יפו. מתמסר לארגון שיעורי-ערב לעברית למבוגרים, פעולות חינוך והסברה בשכונות הספר ובמעבדות שבסביבת העיר, ארגון הופעות אמנותיות, ספריות, טיפול בנוער, עריכת "במות ההסתדרות" בעיר ובפרברים, וכחו כנואם משכנע, שנתגלה כמצליח לטובת ישראל בגולה, משיג הצלחות גם כאן.

פרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר", "האיחוד העולמי" ו"דבר".

רעיתו: עליזה בת ד"ר הירשברג מריגה.

בנותיו: חניתה, תקוה.

ישראל לבני (ציגלניצקי)

נולד בראשית שנת תרס"ט (15.10.1908) בלידה, בחלק המערבי של רוסיה הלבנה, שהשתייך לפולין בין שתי מלחמות העולם, לאביו אליהו (קבלן לבנינים,

עסקן, חובב ספר) ולאמו חנה רחל בת שמואל אולקניצקי (מהמשכילים בעיירתו וורונובה).

גמר שש מחלקות בגימנסיה "תרבות" וקיבל שם חינוך עברי מאחותו שיינה והתחיל ללמוד בביהמ"ד לרבנים רמיליס בוילנה.

בינתים היה פעיל ביסוד החלוץ המזרחי בלידה ושימש כמזכירו וכציר בועידה הארצית של המזרחי בפולין (וילנה 1925).

בסתיו 1926 עלה ארצה. הצטרף להסתדרות העובדים ול"הגנה" ועסק בשנים הראשונות בפעולות אידיאליסטיות, כאדמיניסטרטור של "המחר" (זה היה כעין שבועון של אביגדור המאירי לבקורת צבורית חריפה ב-1927/28) והשתתף גם בעבודה הארגונית של ספרי המאירי. באותן שנים היה פעיל גם בגדוד מגיני השפה ושימש בו סגן מנהל מחלקת המורים עד שנת 1929. באותה שנה השתתף בהגנה בנשק - לרגל המהומות הערביות - על סנהדריה ומאה שערים בירושלים, "הכפר העברי" שבקרבתה ועל יסוד המעלה בגליל, בתור מתנדב לשרות במשטרה.

ב-1930 נשא לאשה את שושנה בת מיכל זילברמן. אח"כ הסתדר בעבודה בחברת החשמל ושימש קופאי במחלקה המסחרית והטכנית שלה בתל-אביב.

במלחמת העולם התנדב להג"א ושרת ב-1940 כמפקד פלוגות נושאי האלונקות בגדוד 4. מ-1942 עד 1944 שרת בפלוגות ההובלה ראס"ק בצבא הבריטי. אחרי המלחמה היה פעיל באיגוד החיילים המשוחררים, שימש בו ב-1945/46 כמזכיר, חבר המועצה ושופט בתל-אביב וציר במועצותיו הארציות באותן שתי השנים, וב-1945 פרסם מאמרים בעתונות בדבר סידור החיילים הנכים.

במלחמת הקוממיות שרת בצה"ל ואח"כ הועבר לשרות פקידות בקונסוליה הישראלית בניו-יורק.

צאצאיו: חנה, אליהו.

אברהם עמנואלי-פילוסוף

נולד בכ"ח בשבט תרנ"ה (1895) בסאמארקאנד שבבוכארה לאביו עמנואל פילוסוף בן הרב חיים

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2520). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2520