Volume 6

Page 2550

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יתר יהודי המקום. עד מהרה הגיע להכרה, שציונות אמתית דורשת יותר מכן: היא דורשת עליה ממש ועבודה חקלאית להחיאת הארץ. חוות הכשרה לחלוצים לא היו אז בקאוקאז ובסביבתה, ובכן השתתף כתלמיד חפשי בקורסים בביה"ס הגבוה לחקלאות בטיפליס ובחנוכה תרס"ז עלה ארצה.

עבד כפועל חקלאי בפתח-תקוה וברחובות, וכדי להתאמן היטב בעבודת-כפים היה משכים בבוקר לפני שאר החברים ומרגיל את ידיו בתנועות הדרושות בעבודה בטוריה. ואכן הגיע במהרה לכושר-תפוקה גדול ונחשב לאחד מטובי הפועלים והתמסר בלב ונפש להגדיל את יעילות עבודתו, לא למען השכר, אלא מתוך שאיפה אידיאלית לתרום בזה את חלקו לחידוש הקשר בין האדם היהודי ובין עבודת האדמה. מטעם זה היה שוקד תמיד להכשיר וללמד את העולים החדשים כיצד לשפר את עבודתם.

מתוך שאיפה זו לא ראה את העבודה השכירה כהגשמה אמתית של האידיאל הציוני, אלא כמעבר הכרחי לקשר של קיימא עם הקרקע, כאשר "עובד אדמתו (של עצמו) ישבע לחם". לשם כך שידל את ראשי חברת "גאולה" שיקצו מהאדמה שרכשו ליד ראשון-לציון חלק להתישבות פועלים חקלאיים וכך הונח היסוד למושבה באר-יעקב, שהוא היה אחד מראשוניה. למפלגות הפועלים לא הצטרף, כי הוא לא גרס מעמד של פועלים שכירים, כאמור, אך גם הפועלים המאורגנים והמארגנים ובעלי ההכרה והתורה הפועלית כיבדוהו וחיבבוהו בגלל אופיו ומסירותו לאידיאל שלו ונכונותו לעזור לזולת ביושר ובכנות.

מסיבות שונות לא השתרש בבאר-יעקב והמשיך לעבוד כשכיר בראשון-לציון, בסג'רה, בכפר תבור ועוד. ב-1918 התישב כבודד על אדמת הקה"ק ליד שערים (רחובות), על חמשה דונמים מנדבת יהושע גולדפארב, ובשקידתו הראה מופת, כמה מחיה אפשר להוציא ממשק מעורב אפילו מחלקה קטנה כזו. ב-1920 התישב בכפרסבא כחלוץ בין מחדשי הישוב שם אחרי חורבנו הראשון, ומאז היה למופת לאכרי השרון הדרומי בעבודה

שקדנית ודבקות לקרקע תוך חיי איש-אדמה צנוע ומסור למשקו.

נפטר בכפר-סבא, י''א חשון תש"ט (11.11.48).

בנו (מאשתו השניה): מנחם.

אבא כהן (כגן)

נולד בי''ח בתמוז תרל''ח (1878) בכפר דנו שבפלך פסקוב ברוסיה.

לאביו יצחק (סוחר יערות, ממשפחת סוחרים אמידה) ולאמו רבקה בת אבא ליבמן.

בהיותו בן ארבע נאסרה על הוריו, בפקודת השלטונות, הישיבה בכפר (מגזירות השלטון הצארי על היהודים), ואז השתקעה המשפחה בעיר ויטבסק שברוסיה הלבנה. למד תורה בחדרים ולימודים כלליים ברוסית מפי מורים פרטיים ובן 12 עמד בבחינה ונתקבל למחלקה השניה של הפרו-גימנסיה בויטבסק, אך הוריו התנגדו מראש להשתלמותו בלימודי חול בדרגה גבוהה יותר, כאשר אמו השתוקקה לראותו בשררה הגבוהה ביותר בציבור היהודי, בכהונת רב. בינתיים גילה את נטיתו לפעילות ציבורית כשיסד בגיל 14 אגודת "גמילות חסד", שנמצאו לה במהרה חברים ועסקנים מבוגרים

וקיבלה אישור חוקי מהשלטונות. בן 16 ניסה להתקבל כתלמיד בסמינר הממשלתי למורים ברוסית לילדי היהודים, שהיה קיים בוילנה (בשביל יהודי דרום-רוסיה היה קיים מוסד דומה בז'יטומיר), ובדרך זו אמר להשתלם בהשכלה כללית בלא להזדקק לתמיכת הוריו שהתנגדו לשאיפתו זו, אך לא נתקבל. אח"כ התכונן לבחינות כניסה לטכניון בריגא, הצליח בבחינות ונתקבל כתלמיד מן המנין ואף התחיל ללמוד, אך הוריו מנעו כל תמיכה ממנו ובסוף הוכרח להפסיק את לימודיו ולחזור הביתה. המשיך בלימודי תורה ובעסקנות בחברת "גמילות חסד" שיסד, ומשקמה התנועה הציונית התמסר לפעולות למענה (הפצת השקל, בולי הקה"ק, תעמולה וכו'). נתקבל לעבודה בתור פקיד בבית-המסחר לאריגים של מרקוביץ ושניאורזון, ארגן את צעירי הפקידים המסח

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2550). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2550