והשגות על מאמרו של יצחק מולכו "קהילת סאלוניקי בדורות הראשונים" (י"ז, א'-ב'), השפה והספרות היהודית-הספרדית בבולגריה (מחברת, בעריכת א. אלמליח, שנה א'), פנקס שלוחי א"י מרודוס (ירושלים, שנה ד'), ועוד. ממאמריו בלועזית (בעיקר בכתבי-עת יהודיים בבולגריה): הסטטיסטיקה של יהודי קושטא, מכתבים פרטיים באידית מבולגריה משנת 1533, שלשה מסמכים חדשים לתולדות יהודי בולגריה, יששכר אבולעפיה, הסטטיסטיקה של יהודי בולגריה, על שיתוף-פעולה יהודי-בולגרי, הקבלה, קיריל ומתודיוס, היהודים בבולגריה, שמעון דובנוב, ירמיהו, שלמה רוזאניס, ועוד.
אשתו: שארלוטה בת משה אדלר. במלחמת-העולם השניה הוגלה עם כל יהודי סופיה לעיר רוסה (רושצ'נק) ואחרי המלחמה עבד כמזכיר "המכון המדעי היהודי", בסופיה מיסודו של הג'וינט.
חזר לארץ ב-1949 ונתקבל למורה בביה"ס התיכון החקלאי בפרדס-חנה ואח''כ למפקח על בתי-ספר מטעם משרד החינוך והתרבות.
בניו: צבי, עמנואל.
צבי אבן-שושן (רוזנשטיין)
נולד במינסק (באלורוסיה) בשנת תרנ"ח (1898). לאביו המורה והסופר ר' חיים דוד רוזנשטיין (ראה בכרך זה) ולאמו רושקה בת ר' שלום פינקל. גמר בית-ספר ריאלי במינסק ולמד עד 1921 באוניברסיטה בחרקוב ובאינסטיטוט למדעי כלכלה בעיר זו.
היה פעיל מנעוריו בתנועה הציונית, תחילה באגודות-נוער בעיר מולדתו מינסק ואח"כ בהסתדרות הסטודנטים הציונים "החבר" בחרקוב. ב-1917, עם המהפכה ברוסיה, הצטרף ל"צעירי ציון". היה פעיל במוסדות התנועה, פרסם מאמרים בעלי אופי עיוני בעתונה "ערד און ארבייט", הוציא גם חוברת (ברוסית), מוקדשת לשאלות התנועה.
ב-1920 הכין, בעזרת חברים אחדים, את הועידה השלישית הכל-רוסית של "צעירי ציון", זו שהכריזה על צ. ס. כעל מפלגה ציונית-סוציאליסטית. היה המרצה בועידה בשתי שאלות-יסוד: הבסיס האידיאולוגי של המפלגה והמצע הפוליטי שלה, ונבחר למרכז המפלגה.
ב-1921 נסע מרוסיה במשלחת צ. ס. לקונגרס הציוני ה-12 בקרלסבד. השתתף בהקמת "הברית העולמית של צ. ס. צעירי ציון" והשתקע בוורשה לשם פעולה מפלגתית, כחבר המזכירות של הברית העולמית. היה בין עורכי העתונות המפלגתית: הבטאון באידיש, "באפרייונג'', והבטאון בעברית - "העובד".
עלה לארץ ב-1926 והלך לקבוצת מרחביה. בעבודה חקלאית התמיד עד 1930, כאשר נדרש ע'"י הועד הפועל של ההסתדרות לצאת בשליחותו לוורשה, לעריכת עתון "החלוץ", "העתיד"- ב-1932 היה גם למזכיר ההסתדרות העולמית של "החלוץ", לאחר עליתו של א. דובקין לא"י. ערך ספרים וכתב חוברות בשאלות "החלוץ".
בשובו לארץ ב-1934 הלך לקבוצת גבת, אך לא ישב בה זמן רב, שכן נתבע ע"י הועד הפועל של ההסתדרות להנהלת עניני העליה ו"החלוץ" בועד הפועל. מני אז עובד בתמידות בועד הפועל של ההסתדרות בתפקידים שונים. משנת 1949 - מרכז ועדת הבקורת המרכזית של ההסתדרות.
ב-1935 נשא לאשה את בתיה בת דוד-שלמה זייפזין. השתתף בקונגרסים ציוניים: ה-12, 14, 18, 20, 21. בבואו לארץ הצטרף ל"אחדות העבודה" ועם האיחוד של "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר" נכנס למפא"י.
פרסם מאמרים בהוצאות התנועה בגולה ובארץ, כתב חוברות וערך ספרים בעברית ובאידיש. ערך את ספר "ההסתדרות", מאסף שיצא ע"י הועד הפועל של ההסתדרות, וכן את "פרקי דו"ח לקראת הועידה השביעית של ההסתדרות", את הדו"ח מהועידה החמישית של ההסתדרות, מהועידה הששית וכן משורה של מועצות ההסתדרות. בעבודתו בועד הפועל ערך ספריה בשביל "החלוץ" באידיש, ביניהם: מאסף ההסתדרות, כתבים נבחרים של ב. כצנלסון ועוד, וכן ערך סריה של 12 חוברות באידיש תחת השם "פארן החלוץ".
בהוצאת "עם עובד" הופיע ספרו: "לתולדות תנועת הפועלים בארץ-ישראל".
שני אחיו בארץ: אברהם אבן-שושן (ירושלים) ושלמה אבן-שושן (שדה-נחום), וכן אחות רחל בירושלים. (ראה את הערכים שלהם בכרך זה).
בנו: דוד.
משה בן-ציון אליאך
נולד בטבריה, ו' שבט תרמ"ז (1887).
לאביו הרב שלמה יוסף אליאך (ראה כרך ראשון, עמוד 348) ולאמו דאבריש בת ר' יהושע רוקח. קיבל חינוך מסורתי בישיבת "עץ-חיים" ו"תורת חיים" בירושלים.
בתרס"ה נשא לאשה את רחל בת הרב יחזקאל רבינוביץ (נפטרה בניו-יורק, ט' תשרי תרפ"ח 5.10.1927) ובזיווג שני נשא (בשנת תש"ה) לאשה את דבורה בת הרב מנשה מרגלית. היה פקיד בדואר הצרפתי בירושלים.