Volume 6

Page 2562

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שקרא לה "דת העבודה" תמך בו הרב פלדמן , ברעיון זה בהתלהבות רק בתוספת "דת ועבודה" עוד בטרם שהוקמה התנועה לתורה ועבודה, ביחוד התמסר למלחמה פרודוקטיביזציה של המוני בית ישראל שרובם היו הולכי בטל (לופטמענשען) שחיו חיי עוני ודחקות ומאסו בעבודה ומלאכה והיו למעמסה על הצבור היהודי ולהעבירם לחיי עבודה ויצירה שיוכלו לקיים עצמם ולהתכונן לעליה ארצה כאנשים המועילים לצבור וכמוכשרים וראויים ליצירת חברה חדשה בארץ הישנה ה חדשה.

ולצורך זה ארגן את הנוער בתוך "ההתאחדות" והשמיע סדרות הרצאות על נושאים תנ"כים, ספרותיים וכו' בכדי להכניס אור תורה ודעת לרחוב היהודי וביחוד נתן שעורים "בפרקי אבות" שמשכו מדי שבת בשבתו מאות מבני הנוער מכל השכבות וקדושת השבת נשמרה בקפדנות ולא היה נמצא פורץ גדר, משנת 1922 עד לעליתו ארצה כיהן כמזכיר "ההתאחדות" בקרקוב, ובמשך השנים הללו עבר את ערי פולין וגליציה המזרחית והמערבית לארכה ולרחבה בשליחות ציונית, ואחרי ועידת דנציג שהחליטה שהשפה האידית היא שפת המוני העם בגולה חלו פילוגים בהתאחדות ובפועלי ציון על רקע החלטה זו, והיה נמנה עם מתנגדי "האחוד" היה ממארגני ה"גורדוניה'' האקדמאית באוניברסיטה היגלונית בקרקוב, שהצטרפו אליה טובי הנוער האקדמאי, בועידה הארצית הרביעית של "ההתאחדות" שהתקימה בקרקוב בשנת 1927 ושהוא שימש כמזכירה, הוחלט בין היתר לחייב את נציגי "ההתאחדות" בסיים הפולני להלחם למען שפור התנאים הסוציאליים והכלכליים של השכבות הרחבות של העמלים והנחשלים במובן הכלכלי, וכחבר הכנסת השניה של מדינת ישראל הוא מקיים בנאמנות ובמסירות את ההחלטה הנ"ל.

בי"ז בסיון תרפ''ד נשא לאשה את חיה לאה בת ר' יהושע העשיל אלטשר (שהכירה בהיותו מרצה לתנ"ך). "מרכז הצעירים'' בקרקוב נטע על שמם "מאה עצים" ביער הרצל.

היה חבר ועד ההורים של בית הספר "חדר עברי" בקרקוב.

בשנת תרצ"ג (1933) עלה ארצה להשתקע ובשנה הראשונה לעלותו עבד בחומר ובלבנים ובעבודה גופנית, אח"כ פתח חנות מכולת בתל-אביב.

בשנת 1933 עם הווסד "מרכז הסוחרים הזעירים" שבראשו עמד העסקן יהושע שצוב התמסר לארגון סוחרי המכולת שהיו מתלבטים קשה תחת שלטון המנדטור הבריטי.

תוך כדי מלחמה להטבת מצב הסוחרים ובעלי המלאכה הזעירים בבעיותיהם כלפי חוץ וכלפי פנים, נכנס בריב עם המנוח שצוב על דמוקרטיזציה של הארגון ולבסוף הצליח לשכנעו והלה השלים עמו והודה בפומבי על כשרונותיו ומסירותו לארגון גוש הסוחרים המלוכד, על יסודות דמוקרטיים.

לאחר זמן נבחר כמזכיר הכללי של המרכז הארצי

של סוחרי המכולת, בתפקיד זה הוציא ירחון כלכלי בשם "המכלכל" ואחר כך "המסחר והכלכלה" הראשון מסוג זה בארץ, והצליח לארגן את כל הסוחרים על כל ענפיהם בארץ.

בשנת 1937 כיהן כיו"ר הועד הבין ארגוני בו השתתפו נציגים של כל הארגונים והמוסדות הכלכליים בארץ למטרת ייצוג האינטרסים המשותפים כלפי המוסדות הממשלתיים הלאומיים, והעירוניים, היה חבר הועד הצבורי לנפגעי המאורעות של שנות 1936/39 בשנות 1933-35 קבל על עצמו להיות יו"ר "אגודת בני דוד", ובמשך שנתים לימד תורה בערבים בני נוער עובד ולומד והפיץ בפומבי את רעיון למוד התורה לבני הנעורים.

בשנת 1942 הוכתר כרב של בית הכנסת של הסוחרים הנקרא על שמו "תפארת ראובן" בהסכמתם המפורשת של הרב הראשי לישראל הרצוג והרב הראשי למחוז ת"א הרב טולידאנו ונרשם בספר הזהב לק.ק.ל. כאות הוקרה על פעולותיו ומלוי תפקיד כרב דבית הכנסת בו הוא מרביץ תורה בשבתות וימים טובים, והצליח ליצור גוש חנונים.

בשנת 1935-6 ממיסדי גמ"ח בשם "קרן הלואות של סוחרי המכולת" אשר הודות לעזרתה נצלו מאות של סוחרים מפשיטת רגל בשנות מאורעות הדמים 1936-39.

עם הקמת האגוד למען תוצרת הארץ היה בין הלוחמים הקנאים להחדרת התוצרת של התעשיה והחקלאות העברית לשוק המקומי שהיה מוצף בתוצרת חוץ ובתוצרת זרה וזולה (ערבית), נתמנה על ידי המוסדות הלאומיים העליונים של היישוב כיו"ר של הועדה הבין מוסדית שלחמה בשצף קצף ובלא רחמים נגד החותרים תחת קיומה של התוצרת העברית והעמידו שומרים בדרכים ובשווקים למנוע החדרת התוצרת הזרה והזולה לשווקים ולחנויות. כן עמד בראש הפעולות למען "חודש החמאה העברית" וחודש "הביצה העברית" ודאג לכך שלא יימצא פורץ גדר מקרב החנונים והסוחרים.

ביחוד התמסר בלהט לפעולות "כופר הישוב'', "מגבית התגיסות", "מגבית-התגיסות והצלה" (מלחמת העולם השניה) "מלוה מלחמה" והקדיש למוסדות אלה שלושה ימים בשבוע.

חבר הנהלת התאחדות עולי פולניה, ובימי השואה היה יו"ר ארגון יוצאי קרקוב ששלחו מאות חבילות מזון לגולי פולין ברוסיה.

למלאת לו חמשים שנה, נערכה לכבודו ביום כ' באדר תשי"א מסיבת יובל. ארגון יוצאי גליציה בארה''ב שלחו לו ספר תורה כתשורה, שהובאה ע"י מר זוסמן, יו"ר ההתאחדות באמריקה, ונרשם מטעם התאחדות הסוחרים בספר הזהב של הקהק"ל.

עם קום מדינת ישראל ראה הכרח בהמשכת העבודה המסורה לטובת צבור הסוחרים, ושיתף פעולה עם המוסדות הממשלתיים להגנת האינטרסים של הסוחרים והעמלים. עם הבחירות לכנסת השניה בכ"ו תמוז תשי"א (30.7.51) הוזמן ע"י דוד בן גוריון ראש הממשלה להצ

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2562). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2562