Volume 6

Page 2579

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נשא לאשה את חיה בת אשר שוורצמן.

נתקבל כחזן ראשי בבית הכנסת "גאולת ישראל" בת"א במקום שכיהן במשך 11 שנה ברציפות, וחובבי החזנות האמנותית נהרו בשבתות ובימים נוראים להאזין לרינתו.

נסע לשנה לארצות הברית והתפלל שם במקומות מרכזיים.

בשנת תשי"ג נתקבל לחזן ראשי בבית הכנסת הגדול בת"א (אחרי שהחזן הראשי אפרים פישל רוזנברג עזב את הארץ ונתקבל בתור ש"ץ בלונדון) אחרי שנעשו נסיונות רבים למצוא חזן ראשי מתאים לבית הכנסת המרכזי בת"א, ואחרי בחירות קפדניות רבות וקונקורס זכה הוא להבחר כחזן ראשי שמתפלל בלוית מקהלה גדולה בניצוחו של ישראל פוקס . ה"רפרטואר" החזני חודש ביזמתו והקהל העצום התפעל מן הקומפוזיציות ממיטב הרפרטואר החזנותי (הוא עצמו כתב הרבה קומפוזיציות ומקהלות רבות בארץ ובחו"ל משתמשות בהן).

הופיע בשידורי "רדיו ירושלים" וב"קול ישראל".

צאצאיו לאה , אשת פנחס בקרינג, אליהו.

ישראל דוד לבסקי

נולד בירושלים, ו' סיון תרנ"ט (1899)

לאביו ר' חיים יוסף לבסקי ולאמו מרים צביה בת ר' משה לבסקי (שעלו לארץ מעיר לומז'ה בשנת תר"ן, נפטרו ונקברו על הר הזיתים בירושלים).

התחנך על ברכי התורה בתלמוד תורה והישיבה הגדולה במאה שערים בירושלים, קבל תעודה מאת הרב יוסף גרשון הלוי הורביץ דומ"צ נשיא וראש הישיבה שנחשב בין המעולים בישיבה. יחד עם זאת קבל השכלה כללית והשתלם בשפות לועזיות.

בשנות המלחמה העולמית הראשונה היה פקיד בדואר התורכי ואח"כ פקיד בה"דויטשה פלשתינא בנק בע"מ" בירושלים, עד הכיבוש הבריטי.

עם הכיבוש הבריטי והתחלת העבודה הציונית ע"י "ועד הצירים" השתדלו להכניס פקידים יהודיים במחלקות הממשלה, נכנס גם הוא לעבוד בפקידות בבית הממשלה, במשרדו של המושל סיר רונלד סטורס מושל ירושלים. ובתקופת משרתו בממשלה עזר להכנסתם של פקידים יהודים למשרות במחלקות הממשלה.

בשנת 1921 נשא לאשה את יהודית בת ר' מנחם מנדל שרייבר מתושבי יפו ומחסידי חב"ד.

התישב ביפו, והועבר ממשרדי המחוז בירושלים לשרת כסגן מנהל במחלקת אספקת המזונות במסילות הברזל במחוז לוד, בהנהלת ר. ספינניס (כיום חברת ספינניס).

משנת 1926 עבד במשך 12 שנים בתור מזכיר במשרדי עורך דין בת"א, התמחה בעבודות יורידיות, קבל רשיון בתור "מורשה לפעולות הטאבו" נתפרסם כבורר מנוסה ונמנה ע"י הציבור וכן עיי בתי המשפט כבורר בסכסוכים בין מתדיינים וישוב עניני פשיטות רגל,

ובפסקי הדין שלו הצליח ברוב להביא את הצדדים לידי ישוב התביעות ביניהם לשביעת רצון כולם.

בשנת תש"ג אחרי עמדו בבחינות הוכתר בתואר "עורך דין רבני " ומאז הוא מופיע כטוען בפני בתי הדין הדתיים והרבנות הראשית בא"י.

ממיסדי ויו"ר אגודת פקידי עורכי הדין בת"א, לפי יזמתו הוכנסה במשרד ההוצל"פ הממשלתי ביפו החותמת גם בשפה העברית.

ממיסדי שכונת "עיר דוד'' ע"י מקוה ישראל יפו,

ממיסדי אגודת חברת ביקור חולים ולינת הצדק ביפו ות''א, ממיסדי ויו"ר אגודת "חובבי החזנות והשירה העברית בת"א. ב-1937 התקשר עם טובי החזנים המפורסמים והביאם לארץ - בכללם החזנים קברטין, סירוטה , הרשמן , ואחרים.

כתב ספר על תולדות החזנות.

אחיו הוא הרב החוקר ד"ר אברהם לבסקי בניו-יורק (ראה כרך ב', עמוד 501).

צאצאיו. יוסף משה (פקיד בדאר ת"א), חיים, אלישבע אשת אלכסנדר גוטליב.

בנשימול

היה הפקיד השני הממונה על ראשון לציון והמושבות הקרובות לה, קודם לכן היה מורה ב"מקוה ישראל", ונחשב לאדם בעל הגיון ישר. בתור פקיד היה נאמן ומסור לתפקידו ולשולחו. הוא היה תמיד מוציא לפועל את כל מה שהוטל עליו לטובת המתישבים, כפי שצוו לו נאמני הברון, ובעיקר היה מציית למנהל מקוה ישראל שמואל הירש, שהיה אחד מהפקידים הראשיים והנאמנים של הברון בנוגע להתישבות.

היה אהוב על כולם, גם על הפקידים וגם על המתישבים אך למזלו הרע קרה לו שבשעה שנתמנה למנהל ראשון במקום דיגור המפוטר, הגיע מברק מהברון כי עליו לגרש אחד מהאכרים, שהתחצף בשעתו נגד הפקיד דיגור ושעליו התאונן הלה בפני הברון. האכר הזה היה ישראל בלקינד מראשוני ביל"ו, שכתב את התלונה נגד פקידות הברון.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2579). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2579