Volume 6

Page 2607

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שימש בהוראה בבית הספר העממי שע"ש הסופר יעקב דיננזון ובבית הספר שבהנהלת אחיו אשר פרלמן בוורשה.

במלחמת העולם הראשונה (1914), כשהתחיל גל של פליטים להגיע לוורשה, יסד ביחד עם אחיו דוד , אחותו פייגה ומרדכי ויינטרויב וכו' מטבח לילדי הפליטים הרעבים (כ-300 ילדים) ואח"כ נהפך המקום לבית-ספר עממי לילדי הפליטים..

באותו זמן יסד את "השחר" לנוער חרדי, להפיץ את הרעיון הציוני בקרב הגוש החרדי, ביחד עם יעקב ווגמייסטר, נחמיה ווגמייסטר, מרדכי ויינטרויב, יהושע פוחצ'בסקי, דוד פרלמן ועוד.

עבד במחיצתו של העסקן נח פרילוצקי (חבר הסיים הפולני) והיה מזכירו הפרטי ומזכיר המפלגה של "פאלקס פארטיי" בוורשה.

היה מקורב לחוגי הסופרים היהודיים, ולכל עסקני התרבות וחיי הבוהמה של וורשה בטלומצקה 13 בוורשה.

היה נוסע עם הסבא ר' שלמה זלמן פרלמן (אחרי מות אביו) לרבי מפולב-קוצק, והיה שם משורר בחצר הרבי בין הזמרים והמנגנים בשולחנו של הרבי.

בביתם בוורשה היו נערכים שולחנות לחסידים ולתלמידי חכמים ורבנים, הבית שימש לפגישות עם סופרים ואמנים ועסקני תרבות. התידד עם הסופרים: א. ד. נומברג, י. י. זינגר, פרץ מרקיש, ז. סגלוביץ, מנחם קיפניס, אפרים כגנובסקי ועוד.

בשנת 1925 עלה לארץ והשתקע בתל-אביב.

עבד בעבודות שונות: בבית-חרשת למרצפות, בבנין, בכבישים, בפרדסי מקוה-ישראל, רמת-גן, בני-ברק; ובייעור: בטבריה, באב-אל-וואד (שער הגיא) בדרך ירושלים.

בשנת 1929 היה האחראי על השמירה בביתן ההסתדרות של התערוכה השניה שעל-יד הרכבת בת"א (כיום מחסני גליקמן).

ב-1929 עבר לחיפה ועבד בכבישים יחד עם ערבים מטעם עירית חיפה עד פרוץ המאורעות בימים ההם, אח"כ התחיל לעבוד במחלקת הביטוח בחברת "לויד א"י ומצרי". מטעם החברה ערך סיורים בארץ.

בשנת 1930 חזר לתל-אביב ונשא לאשה את רחל בת משה אהרן דוידזון (מעיר פייעטרה-נאמץ, רומניה).

ומאז הוא עוסק בביטוח. נמנה על מייסדי "התאחדות סוכני הביטוח הא"י" ושימש גם בתור מזכיר בשנים הראשונות להווסדו. חבר הועד.

מיום עלותו לארץ הנהו עסקן תרבותי ספרותי וממשיך את מסורת תקופת וורשה. בביתו נערכים מסיבות וויכוחים ספרותיים ואמנותיים

הוציא לאור שני ספרים בעברית לסופר ז. סגלוביץ , שהיה ידיד קבוע בביתו וידידו האינטימי בימי שהותו בארץ. הספר הראשון "משכן אהבה" (בתרגומו של א. ד. שפירא-שפיר ) והשני: "שם" (הפואמה מימי השואה, בתרגומו של אברהם לוינסון) .

יש לו "קופירייט" ביחד עם מלך רוטברט, חיים

ברנדס ויחיאל שפיר להוצאת הספרים של ז. סגלוביץ: 1) "בת האורג", 2) "צילקה הפרועה", 3) "בתל-אביב יש ים" (נובלות מחיי ת"א והארץ).

שימש כגזבר ועסקן של אגודת הסופרים והעתונאים היהודיים בארץ.

היה פעיל בהגנה.

בנו: צור יעקב (עורך הירחון "במבחן" שע"י תנועת "מחנות העולים").

אחיו יעקב ז"ל, מאנשי העליה השניה וחלוצי ציון מוורשה, נמצא במצב גסיסה על הגשר בחוריה על-יד פתח-תקוה ונקבר בתור מת-מצוה בבית העלמין בפ"ת.

בן אחיו נתן פרלמן (בן דוד ואורה פרלמן ) נפל במלחמת השחרור ביחד עם קבוצת הט"ו על-ידי עטרות בהרי ירושלים (מעורכי "קול ירושלים", שימש כתב צבאי מטעם ההגנה בנפלו והוא בן 23 שנה).

ד"ר ארתור (שמעון) רופין

נולד בראוץ (פרוסיה) בשנת תרל"ו (1.31876).

לאביו יצחק אלברט (סוחר) ולאמו סיציליה בת יואל (יוליוס) בורק , מפוזן (סוחר, ממשפחת הרב צבי הירש קלישר ).

קבל חנוך בגמנסיה, אוניברסיטות ברלין והאלה (משפטים וכלכלה) וקבל בשנת 1902 תואר ד"ר לפילוסופיה (הוכרח לעבוד בימי ילדותו כדי להרויח את לחמו ולשלם שכר לימוד).

בשנות 1891-98 פרוקוריסט בבית מסחר גדול לתבואות במאגדבורג ובשנות 1902-07 פקיד משפטי בגרמניה (עו"ד וסגן שופט במאגדבורג) ובשנות 1903-07 מנהל המשרד לסטאטיסטיקה ודמוגרפיה יהודית מיסודו של אלפרד נוסיג .

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2607). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2607