נפטר בגבע, ב' חשון תשט"ו (29.10.1954).
צאצאיו: רות אשת אמנון זיו (זטולובסקי), חנה אשת יוסף רודיטי, דוד (בצ.ה.ל.).
בהוצאת קבוצת גבע, הופיע לזכרו עלון הקבוצה "בגבע" (מספר 62-63, ב' כסלו תשט''ו), שלושים למות אחד הראשונים, ממניחי היסוד של "גבע".
אסתר יצחקי (המפל)
נולדה בבנדין (פולין), בשנת תרנ"ב (1892). לאביה שלמה המפל (סוחר בתוצרת חלב, בר-אוריין, עלה לארץ בשנת 1925. נפטר בתל-אביב, ד' שבט תרצ"ה 8.1,1935) ולאמה שרה בת אשר וודיסלבסקי , ממשפחה חסידית נפטרה בבאר-יעקב, ג' טבת תש"י 7.12.1945).
סיימה את למודיה בבית הספר העממי הממשלתי בבנדין.
היתה חברה צעירה ב"פועלי ציון" בעירה. בשנת 1905 עזרה לדבורה בלוך - בלומנפלד (ראה כרך ג', עמוד 1358) בהעברת מזודות מלאות כרוזים אנטי ליגלים מהפכנים, בשעה שדבורה מצאה בביתם מחסה מפני רדיפות המשטרה החשאית.
בשנת 1906 עלתה לארץ יחד עם אחיה אליעזר המפל. באותה שנה נסעה לבירות (הלבנון) לבקר את אחותה מלכה שניידרמן (שעברה מחיפה לבירות - לרפוי מקדחת). חזרה לארץ ב-1908.
זמן מה עבדה בתפירה בתל-אביב והיתה פעילה ב"פועלי ציון". בימי המלחמה העולמית הראשונה, עברה לרחובות ועבדה בחקלאות.
ב-1917 עברה למושבה באר-יעקב, שם נישאה ליצחק יצחקי (ראה את הערך שלו בכרך זה).
התמסרה לחקלאות במושבה. פעילה בשטחים סוציאליים שונים.
צאצאיה: יעקב (מכונן בסולל בונה חיפה), ארנון (צ.ה.ל.), נעמי (שירתה בצבא הבריטי בתור אחות רחמניה ואח"כ בצ.ה.ל.).
דניאל ליכטנשטיין
נולד בלודז (פולניה) בשנת תרל"ה (1875). לאביו מאיר זנבל (משפחת סוחרים מפורסמים בפולניה) ולאמו רבקה לבית רוגוזינסקי. קבל חנוך מסורתי וכללי וידע את השפות הפולנית והגרמנית על בורין. הרבה לקרוא בספרות המקצועית והיה הוגה וחושב תמיד כיצד לשפר את עבודת המשק במושבה.
היה פעיל בארגונים ציוניים בעירו.
נשא לאשה את חיה דבורה בת יחיאל מאיר זיגלר (נפטרה בפתח-תקוה, ח' כסלו תר"פ - 30.11.1919).
בשנת תר"ע (1910) עלה לארץ בתור תייר. אולם עד מהרה הוא מתרשם מן הארץ, וביחוד מהמושבה פתח-תקוה, והוא נשאר בארץ. רוכש לו חלקת אדמה, נוטע פרדס, בונה לו בית ומתחיל לחיות חיי אכר.
בעל מרץ ואיש האיניציאטיבה. אין הוא מסתפק בתעלות ההשקאה הפרימיטיביות, שהיו נהוגות אז במושבה, והוא מכניס לתוך פרדסו את צנורות-המלט, שאחזו בהם עד מהרה כל שאר הפרדסנים במושבה.
מהראשונים שהכניס אל המושבה את הבלוק-צמנט בשביל בנין בארות בפרדסים, ועל שם זה בנוהו ערביי הסביבה ופועלי המושבה בשם "אבו-צמנטא".
כשנתעתמן במלחמה העולמית הראשונה והגיע תורו ללכת לצבא התורכי, נתקבל לעבודה אצל מנהל תנועת הרכבות דיקמן, ועבד בתחנת "דרעה" בתור מפקח על העבודות בעצים.
לאחר שנתים, כשחזר מ"דרעה", מצא כבר רוחות רעות מנשבות בחללה של הארץ: הגירוש מיפו ומפתחתקוה. אז קבל על עצמו עבודת בנין בתים בשביל מהגרי כפר-סבא.
בבוקר אחד, בצאתו לכפר סבא ובהגיעו עד הגבול, מצא את המושב מוקף כולו שוטרים תורכים, כשהם מחפשים אחרי "פרארים" (הבורחים מהצבא) הוא מנסה להסתלק. אך השוטרים תופסים אותו על גבול הכפר ומביאים אותו לפתח-תקוה, למרכז הצבא. משפחתו מביאה את כל התעודות שלו' המוכיחות שהוא