Volume 6

Page 2629

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עובד אצל הממשלה, אבל הם קורעים את התעודות הללו ומובילים אותו לרמלה, יחד עם הרבה אסירים יהודים, כמאתים איש במספר, ומרמלה לירושלים.

בירושלים ישב זמן ידוע בבית הסוהר, וכאשר ברחו אסירי פתח-תקוה מבית הסוהר, הציעו לו שגם הוא יברח, אבל הוא נמנע מזה, בתקוה שישועתו תבוא ממקום אחר.

מירושלים הובילו אותו לדמשק ושם הושם במאסר. בבית הסוהר הוא מתחבב על האסירים ונבחר על ידם לחבר הועד שלהם.

ימים אחדים לפני כניסת האנגלים חלה באופן קשה בטיפוס הבהרות ונפטר בדמשק, בחודש כסלו תרע''ט (1918). המשפחה חקרה על מקום קבורתו בדמשק והעלתה חרס.

צאצאיו: גרשון ליכטנשטיין, הלל ליכטנשטיין, שו שנה אשת דב מכנס, ראובן בנאור, רבקה אשת יצחק ליבוביץ, מלכה אשת רפאל אניספלד, בת-שבע אשת מתתיהו אריאלי, יהודה בנור .

ישראל מרכוס

נולד בפלוישטי, רומניה, בשנת תרמ"ט (2.7.1889). לאביו נחום ולאמו סימה לבית הנדלר.

קיבל חינוך יהודי וכללי והשתלם במדעי מסחר וכלכלה מדינית

הצטרף לציונות ובשנות 1908-19 כתב מאמרים רבים על ארץ-ישראל בעתונים "אגאליטאטיאה" (שויון) ו"קוריארול איזראליט" ברומנית. השתתף כעתונאי בקונגרס הציוני השמיני בהאג ב-1907.

ב-1908 ביקר בארץ וב-1909 יסד ברומניה את החברה להתישבות חקלאית "תקות ישראל", שמנתה 160 משפחה, וקנה בשבילה 4100 דונם אדמה ליד כפר סבא לשם יצירת מושבת מטעים. אך בגלל מניעות שונות לא יצא הדבר לפועל (כיום בנוי על האדמה ההיא המושב כפר מל"ל). אולם הוא עצמו לא ויתר על ההתנחלות בארץ, אלא רכש בכפר תבור שטח בן 350 דונם ויחד עם שני אחיו ואכרים יהודים שהביא

מרומניה יצר שם משק שיתופי, שהתקיים מ-1910 עד 1913.

נשא לאשה את פאולינה בת חיים מרכוס. אחרי מלחמת-העולם הראשונה, היה בשנות 1919-23 המזכיר הכללי של המשרד הארצישראלי ברומניה. באותן שנים השתתף בקביעות בשבועון הציוני המרכזי ''מנטואיריה" בבוקארשט ופרסם שבועון ברומנית בשם "הידיעות האחרונות מהעולם היהודי''.

ב-1919 יסד ברומניה את האגודה "כרמל לאמארה" (כרמל ליד הים) לשיכון עירוני בחיפה ורכש בשבילה 200 דונם אדמת בנין ליד נוה שאנן.

ב-1922 יסד ברומניה את האגודה הקואופרטיבית "אחוזת סיר הרברט סמואל", שמנתה 1000 משפחות, רובן מרומניה ויתרן מארץ-ישראל ומארצות אחרות וב-1923 קנה בשבילה 3450 דונם על הר הכרמל. באותה שנה השתתף בקונגרס הציוני ה-י"ג בקארלסבאד בשליחות מיוחדת מטעם הפדרציה הציונית שברומניה ואח"כ עלה ארצה והיה המנהל הכללי של "אחוזת הרברט סמואל'' עד 1928, ובשנות 1925-28 הוציא פעמיים בחודש בולטין ברומנית על בעיות ארץ-ישראל בשביל חברי האחוזה שהיו עדיין בחו''ל.

משנת 1929 הוא שותף בבית הדפוס "חיפה'', שנוסד באותה שנה במטרה להוציא ספרים לנוער.

צאצאיו: תיאודור-הרצל, צפורה.

פרופ' שמואל גיאורג צונדק

נולד בברונקה (גרמניה) בשנת תרנ"ד (25.10.1894). לאביו אברהם ולאמו שרה בת יוסף הולנדר.

אחיו הם הפרופסורים: מקס צונדק, ברנרד צונדק (ראה בכרך ה', עמוד 661) והרמן צונדק (ראה בכרך זה).

קבל חנוך: גמנסיה ברוגסן ואוניברסיטה בברלין (1919).

במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני כעוזר לרפואה בביה"ח הצבאי למחלות מדבקות וקיבל אותות הצטיינות.

משנת 1922 רופא בביה"ח הפילאנטרופי ה-2 בברלין. היה פרופ' לרפואה פנימית באוניברסיטה בברלין (1926). משנת 1933 עד 1934 עבד בבתי חולים באנגליה.

בשנת 1934 עלה לארץ.

מנהל המחלקה הפנימית בביה"ח "הדסה" בתל-אביב. כתב מאמרים רבים בפארמאקולוגיה וברפואה. ספריו: "האלקטרוליטה והשפעתה על הפיסיולוגיה" (ברלין 1927); " Elektrolyte Medikamentorse Hertherapie" )1925(; "Electrolyte und Hormone und Vitamine" )Handbuch der Biochemie von Oppenheim( 1930; "Die Elektrolyte, ihre Bedeutung fuer Physiologie, Pathologie und Therapie".

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2629). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2629